האם מותר ללכת לים או לבריכה בימי העומר?

א. אֲנָשִׁים רַבִּים שׁוֹאֲלִים: הָאִם מֻתָּר לָלֶכֶת לַיָּם אוֹ לַבְּרֵכָה בִימֵי סְפִירַת הָעֹמֶר? וּבְכֵן, לִפְנֵי שֶׁנַּעֲנֶה עַל כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ לְהַסְבִּיר דָּבָר חָשׁוּב.

ב. אַחַת מִדַּרְכֵי הַפְּעֻלָּה שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הִיא לַהֲפֹךְ אֶת הָעִקָּר לְטָפֵל וְאֶת הַטָּפֵל לְעִקָּר, לָתֵת לָאָדָם לְהִתָּפֵס בַּדְּבָרִים הַטְּפֵלִים וּבְכָךְ לְהַפִּיל אוֹתוֹ בַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים. וְנִתֵּן כַּמָּה דֻגְמָאוֹת:

ג. כְּשֶׁעוֹרְכִים אַזְכָּרָה לְעִלּוּי נִשְׁמַת אָדָם שֶׁנִּפְטַר, מִתְאַסְּפִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ. אֵלּוּ דְבָרִים מוֹעִילִים לַנְּשָׁמָה? דִּבְרֵי תּוֹרָה, תְּפִלּוֹת, אַשְׁכָּבָה וְכַדּוֹמֶה. אֶלָּא, שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים, כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים לִלְמֹד שָׁעוֹת רַבּוֹת, הָיוּ מְבִיאִים מְעַט כִּבּוּד כְּדֵי שֶׁהַלּוֹמְדִים יוּכְלוּ "לְהַרְטִיב" אֶת הַגָּרוֹן בְּמֶשֶׁךְ הַלִּמּוּד. עִם הַשָּׁנִים יֵצֶר הָרָע דָּאַג לְהַחֲלִיף בֵּין הָעִקָּר לַטָּפֵל. הַסְּעוּדָה הָפְכָה לִהְיוֹת הַחֵלֶק הַמֶּרְכָּזִי בָּאַזְכָּרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנָשִׁים עֹשִׂים אַזְכָּרוֹת בְּאוּלָם עִם קֶיְטְרִינְג, וְאִלּוּ אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מִי טוֹרֵחַ לִשְׁמוֹעַ? וְאִם קוֹרֶה שֶׁאֵיזֶה רַב מַאֲרִיךְ בַּדְּרָשָׁה אֲנָשִׁים מַתְחִילִים לְהִשְׁתַּעֵל.. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ זוֹהִי שִׁיטַת הַיֵּצֶר.

ד. דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת - בַּר מִצְוָה. כָּל שָׁנָה חוֹגְגִים לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת, וּמָה פִּתְאוֹם חוֹגְגִים אֶת בַּר הַמִּצְוָה בְצוּרָה מְיֻחֶדֶת? אֶלָּא, בְּיוֹם זֶה הוּא מִתְחַיֵּב בְּמִצְוֹת!! עַד הַיּוֹם כְּשֶׁעָשָׂה עֲבֵרוֹת הָיָה זֶה עַל גַּב הַהוֹרִים וְאִלּוּ עַכְשָׁו זֶה עַל גַּבּוֹ. וְהִנֵּה, בִּמְקוֹם לְלַמֵּד אֶת הַיֶּלֶד מָה הֵם הַמִּצְוֹת וּמָה הֵם הָעֲבֵרוֹת, עֹשִׂים עֲבוּרוֹ רַק מְסִבָּה גְדוֹלָה שֶׁנִּקְרֵאת: "בַּר מִצְוָה". וְשׁוּב הִתְהַפְּכוּ הַיּוֹצְרוֹת.

ה. גַּם בְּעִנְיַן הַשְּׂחִיָּה בַּבְּרֵכָה יֵשׁ בִּלְבּוּל, הַיֵּצֶר הָרָע הִכְנִיס אֶת הַפַּחַד מִשְּׂחִיָּה בַיָּם בִּימֵי הָעֹמֶר, וְאִלּוּ אֶת הָאִסּוּר הַחֲמוּר שֶׁל שְׂחִיָּה בְיָם מְעֹרָב - הוּא טִשְׁטֵשׁ. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהַעֲמִיד דְּבָרִים עַל דִּיּוּקָם: מִי שֶׁשּׂוֹחֶה בִבְרֵכָה אוֹ בַיָּם בְּהַפְרָדָה - מֻתָּר לוֹ לִשְׂחוֹת גַּם בִּימֵי הָעֹמֶר בִּזְהִירוּת וְלֹא לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מְסֻכָּנִים. אוּלָם, מִי שֶׁשּׂוֹחֶה בִמְעֹרָב - הֲרֵי שֶׁכָּל הַשָּׁנָה הַדָּבָר אָסוּר וְקַל וָחֹמֶר בִּימֵי הָעֹמֶר.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', ז'):

"הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד"

יֵשׁ דְּבַר פֶּלֶא בָעוֹלָם שֶׁאִם חוֹשְׁבִים עָלָיו - מִתְקַשִּׁים לַהֲבִינוֹ. נִתָּן לִרְאוֹת אֲנָשִׁים שֶׁהַמַּזָּל מֵאִיר לָהֶם פָּנִים וְהֵם מִתְעַשְּׁרִים בִּקְנֶה מִידָה עוֹלָמִי, אוֹ עֹלִים לַשִּׁלְטוֹן וְכַדּוֹמֶה וְיֵשׁ לָהֶם תְּקוּפַת זֹהַר לֹא רְגִילָה, הֵם בַּכּוֹתָרוֹת, כָּל הָעוֹלָם מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם, תְּמוּנוֹת שֶׁלָּהֶם בְּכָל מָקוֹם, תִּקְשֹׁרֶת רַעַשׁ וַהֲמוּלָה... וְהִנֵּה, לְאַחַר תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת - הֵם נֶעֱלָמִים! אֲבָל לְגַמְרֵי!! לֹא מְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם, לֹא מִתְפַּעֲלִים מֵהֶם.. כְּלוּם, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ בָעוֹלָם. וּלְעֻמָּתָם, יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עָשׂוּ מֵהֶם אַף פַּעַם עִנְיָן בּוֹמְבַּסְטִי, אֶלָּא הָיוּ צְנוּעִים וּשְׁקֵטִים וּבְכָל זֹאת כָּל הָעוֹלָם מְחֻבָּר אֲלֵיהֶם בַּעֲבוֹתוֹת חֲזָקִים, וְהֵם תָּמִיד בְּפִיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים. נִקַּח לְדֻגְמָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, אִם נְשַׁחְזֵר אֶת אֹרַח חַיָּיו וּנְבַקֵּשׁ לְהַגְדִּירוֹ זֶה יִהְיֶה נוֹרָא. הוּא גָר שְׁלָשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְתוֹךְ מְעָרָה, לְלֹא בְגָדִים, לְלֹא אֹכֶל, הוּא בָרַח מֵהַשִּׁלְטוֹנוֹת, הָיָה מְבֻקָּשׁ, וְאֶת שְׁאַר חַיָּיו הוּא בִלָּה בִמְחִיצַת תַּלְמִידָיו, שֶׁהָיוּ נִפְגָּשִׁים אֵי שָׁם בֶּהָרִים וּבַמְּעָרוֹת וְלוֹמְדִים תּוֹרָה. לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים בְּדוֹרֵנוּ תֵאוּר זֶה נִשְׁמַע מַשֶּׁהוּ מְאֹד אָפֵל, חָשׁוּךְ וּמְצֻמְצָם. אֲבָל מְעַנְיֵן שֶׁאַף שֶׁעָבְרוּ קָרוֹב לְאַלְפַּיִם שָׁנָה - הוּא מוֹשֵׁךְ אֵלָיו מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים, וּמְרַתֵּק בְּתוֹרָתוֹ אֶת כָּל הָעוֹלָם!! לְעֻמָּתוֹ, נִקַּח לְדֻגְמָא אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁמָּלַךְ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ!! לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה תַחַת חֲסוּתוֹ! הוּא הֶחֱרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּלְבֵּל אֶת כָּל הָאֻמּוֹת בָּעוֹלָם. וּמָה אִתּוֹ הַיּוֹם? מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא קָבוּר? מָה הַתַּאֲרִיךְ שֶׁבּוֹ נִפְטַר? יֵשׁ לוֹ אֵיזוֹ מוֹרֶשֶׁת אוֹ צַוָּאָה שֶׁלּוֹמְדִים אוֹתָהּ? כְּלוּם! אֵיךְ זֶה קוֹרֶה? הַסִּבָּה כְתוּבָה כָאן בִּדְבָרָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם - אֵצֶל הָרְשָׁעִים יֵשׁ שְׁנֵי מַצָּבִים, בַּהַתְחָלָה יֵשׁ לָהֶם הַצְלָחָה גְדוֹלָה בְצוּרָה מַדְהִימָה, אֲבָל עַד שָׁלָב מְסֻיָּם שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָשׁוּט הוֹפֵךְ אֶת הַתַּקְלִיט לְצַד שֵׁנִי, וְאָז הֵם נֶעֱלָמִים טוֹטָלִית! הָפוֹךְ רְשָׁעִים - וְאֵינָם! אוּלָם אֵצֶל הַצַּדִּיקִים זֶה מַתְחִיל חַלָּשׁ, וּמִיּוֹם לְיוֹם הוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק: וּבֵית צַדִּיקִים - יַעֲמֹד!