הפרשה החסידית לחג הפסח: אומות שלמות נמחו, אבל עם ישראל חי וקיים

כולנו ישובים בליל הסדר, מנסים לרתק את קהל מאזיננו, ילדינו, ובני המשפחה המורחבת, בסיפורי יציאת מצרים. על הניסים והנפלאות, האותות והמופתים. ברצף הסיפורים אנו שוכחים לפעמים משהו מאד יסודי. נס שאולי אינו דווקא רק מניסי יציאת מצרים אבל בהחלט מתחיל אז, ומשם בדרך סלולה ומותווית מראש ניצבת חיה קיימת ותוססת עד היום הזה.

הכוונה לנס הישרדותו של העם היהודי, מאז שעבוד מצרים לפני 3,328 שנים. עצם הדבר שאתה, היהודי, יושב במקביל למיליוני יהודים, כל אחד בביתו, עורכים ליל סדר כהלכתו ומספרים בניסי יציאת מצרים, הוא הנס הגדול ביותר שהיה אי פעם בכל שנות ההיסטוריה. כפי שכותב היעב"ץ "כל האומות הקדומות העצומות, אבד זכרם, בטל סברם, סר צילם, ואנו לא נפקד ממנו בכל אריכות גלותנו אפילו אות וניקוד אחד מתורה שבכתב. חי נפשי כי בהתבונני בנפלאות אלה גדלו אצלי מכל ניסים ונפלאות שעשה השי"ת לאבותינו במצרים ובמדבר ובארץ ישראל".

באחד משיעוריו בחומש רש"י סיפר האדמו"ר מצאנז זצ"ל, שנפטר לפני כעשרים שנה, סיפור מזמן שהותו במחנות העבודה בשואה האיומה. 'זכורני שיום אחד תוך כדי עבודת פרך שואל אותי פרופסור במחנה בלעג לשונו: 'נו, מה אתה אומר כעת על גורל היהודים?'. 'יהיה טוב', השבתי לו. לתימהונו הסברתי לו: לא נביא אנכי, אבל כמו שאני יודע שאחרי הלילה יבוא בוקר כן הדבר הזה, אמנם כאשר תשאל אותי על גורלי הפרטי לא אדע להשיבך, אבל בנוגע לשאלתך על גורל העם היהודי יודע אני בוודאות שעמנו יישאר לפליטה. להיפך הם, הרשעים הנוגשים המה יכלו ויאבדו. הצבעתי בפניו על כך שדבר זה כבר הוכיח את עצמו פעמים רבות במשך שנות קיום עמנו. צוררים רבים קמו עלינו וערכו בנו פרעות בלי מספר, אך בסופו של דבר לא שרד מהם שם ושארית בארץ. אומות שלמות נמחו מעל פני האדמה, אבל עם ישראל חי וקיים'. 'אתה מוצא בישראל משפחות שלמות' הוספתי ואמרתי לו 'שמקור ייחוסם מקדוש אחד שנהרג על קידוש השם לפני דורות רבים, מאידך לא תמצא אף אחד שמתייחס אחרי אחד ההורגים. שיאמר אני נכדו או נינו של ההוא שהיה אחד מראשי הרוצחים'. בסוף אחרי דין ודברים ארוך הודה לי הפרופסור ואמר שצודקים דברי.

הבה נעצור לרגע ונחשוב מי אנחנו. עם שקיים מאז ימי אברהם אבינו, מעל שלושת אלפים שבע מאות שנה, כאשר כמעט כל שנה מאז מתועדת לפרטיה. עמים רבים עלו מאז על במת ההיסטוריה, כבשו בסערה את העולם כולו וניסו להשליט את תרבותם על העולם. אימפריות אלו, שאיפה אחת משותפת הייתה להם, להשמיד ולאבד את העם היהודי. החל מפרעה מלך מצרים ששעבד את עם ישראל מאתיים ועשר שנים, עבור לחורבן בית ראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל, וכמאה שנה אחר כך קמה מלכות יון שניסו להשכיח את התורה. אח"כ קמו הרומאים והחריבו את בית שני, ובמשך כשלוש מאות שנה ניסו הרומאים פעם אחר פעם להשמיד את עם ישראל.

תקופת הגאונים אף היא הייתה רוויה בגזירות שמד, במשך מאות השנים הבאות היה עצם קיומו של העם היהודי בסכנה; החל במסעי הצלב בצרפת בגרמניה ובאנגליה, גזירות תתנ"ו שנהרגו קהילות רבות בישראל, גזירות ת"ח ת"ט שנחרבו יותר משבע מאות קהילות קדושות מישראל כחצי מליון יהודים. גירושי יהודי אנגליה ,הונגריהו צרפת, גירוש ספרד המפורסם מכולם, ועוד גירושים רבים. עלילות הדם, ועד השואה האיומה בה נרצחו שישה מליון יהודים במיתות משונות רק בגלל היותם יהודים. גם אחרי השואה עדיין לא  זכינו לביטחון. רבבות יהודים נהרגו על ידי הערבים ימ"ש במזרח התיכון, ועדיין מרחפת סכנת קיום על העם היהודי.

בחשבון פשוט, העם היהודי היה צריך להיעלם ח"ו מזמן מההיסטוריה, והנה העובדות טופחות על פני המציאות. עם ישראל הוא העם היחידי העתיק שעדיין חי וקיים, ואילו האימפריות שניסו להכחידנו, שלטו שלטון ללא מיצרים במדינות רבות, והיה נראה שלעולם חוסן. אך ביום בהיר אחד הכל התמוטט והתרסק בקול רעש גדול, עד שכמעט ולא נשאר שום זכר מהם מתורותיהם ותרבותם. מי זוכר ומכיר היום את המצרים והבאים אחריהם? כה מדהימים הדברים, עד אשר גם גדולי הפילוסופים והסופרים מאומות העולם עומדים ומשתאים למול התופעה הייחודית הזו.

על תופעה מדהימה זו מובטחים אנו מפי קורא הדורות כמה וכמה פעמים בתנ"ך וכמאמר הנביא במלאכי 'אני ה' לא שיניתי אותם בני ישראל לא כיליתם'. זו הבטחת הבורא שכשם שהוא קיים כך עם ישראל יישאר יתקיים לעד.

כאשר נסב עם צאצאינו בליל התקדש חג, בל נשכח להעביר להם את הנס הגדול הלזה, שיבינו ויפנימו. זה יתן להם חוסן רוחני ויחדיר בהם את הגאווה והעוצמה היהודית שעוברת מאב לבן ועומדת במבחן של אלפי שנות גלות. או אז יתנגנו להם אחרת לגמרי המילים הנצחיות: 'שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם'.