ישי ריבו: "כשפנו אליי מההפקה של שלמה ארצי, ניתקתי"

דרך ארוכה שהיא קצרה עבר ישי ריבו עד שהצליח להתנחל בעומק המיינסטרים של הציבור הישראלי, מהחרדי שממנו הגיע, עבור דרך הציבור הדתי-לאומי שהתחנן לרעננות במוזיקה היהודית, ועד לציבור הכללי שמעניק לו חיבוק חם בהשמעות, כניסה לפלייליסטים בתחנות השונות, השתתפות בפרויקט 'רבע לשש' של עידן רייכל עם השיר 'אור כזה' - ועכשיו גם דואט עם שלמה ארצי בשם 'והאמת'. שיתוף הפעולה המיוחד ראה אור אך לפני רגע באלבומו של ארצי, 'קצפת', במקביל לאלבומו השני של ריבו, 'פחד גבהים', שיצא כמעט באותו תאריך.

נפגשנו לרגל השקת האלבום החדש לשיחה קצת אחרת, כדי לגלות קצת יותר על נפשו של ריבו המסתתר בדרך כלל מאחורי מעטה טקסטים מורכבים ושנונים, עמוסי פרפראזות מעולם התורה והאמונה ורכות ווקאלית מקסימלית, אך אפס רמזים (ואולי כן?) על חייו האישיים ומה שעובר על בחור בן 27, נשוי ואב לשניים, המתגורר בירושלים ודי מהר מצא את עצמו בקונצנזוס המוזיקלי.

קטן ליד גדולים – פחד גבהים

אם הגיאומטריה על העטיפה עושה לכם אסוציאציה שלא הצלחתם לשחזר, אז הנה הזדמנות אחרונה - ריבוע, משולש ועיגול... האלבום ושיר הנושא הוא פחד גבהים, הסוד הוא שיש פה קטע שמתכתב עם מגדלי עזריאלי המפורסמים. "יש פה כמה הקשרים אישיים בשבילי", ישי מסביר. "קודם כול יש פה כמובן העניין הפשוט של 'פחד גבהים', שזה לגמרי תזכורת לעצמי אחרי שנתיים מלאות בהכרה ציבורית, הופעות גדולות וקטנות - ובכנות, פחדתי ליפול גם בפועל בקריירה וגם בתת מודע. דבר נוסף, 'פחד גבהים' הוא שם נרדף ל'יראת שמים'. פחד זה יראה, ושמים תמיד יהיו משולים למשהו הכי גבוה שאנחנו מכירים. אם יש לך יראת שמים אין לך פחד גבהים, ככה שמעתי פעם".

אתה מרגיש שהצלחת לקנות יראת שמים?

"אף אחד לא יכול להעיד על עצמו שיש לו. הכול בידי שמים חוץ מזה. כל אחד רוצה את זה ותמיד ירצה עוד מזה ולא יגיע לעולם לשלמות ביראת שמים".

ובחזרה למגדלי עזריאלי: "הם תפסו לי תמיד את העין, כי בדרך מירושלים לאולפן עברתי דרך עזריאלי וההימצאות באזור הזה של תל אביב נתנה לי מנוחה מסוימת. יצא שדווקא בתל אביב היה לי רוגע כי פחות זיהו אותי שם. היה לי יותר שקט מבחינה נפשית והייתי מי שאני לגמרי. זה הוביל אותי לכתוב את השיר הזה וגם לתת לו את הכבוד ולקרוא לאלבום בשמו".

שתי אהבות – "אור החיים" ו"לולא היותך"

"יש אלבומים שבהם שיר הנושא מציג את רוח האלבום, אבל כאן זה לא זה. רק השיר הראשון והאחרון משקפים את האישיות שלי כפי שהיא כיום". זאת הסיבה שהפתיח האינסטרומנטלי הקצר, מה שמכונה האינטרו של האלבום, מתחבר במנגינתו עם השיר האחרון "לולא היותך".

השיר הפותח את האלבום הוא 'אור החיים', המדבר על התורה הקדושה. "אני באמת חושב שאם היינו יודעים את ערכו האמתי של לימוד התורה היינו מתלהטים אחריה", אומר ריבו בלהט של בחור ישיבה. "יש כאן שימוש בסיפור הידוע על המלך מנשה שאמר לאחד החכמים בחלום שלא יזלזל בו כי אילו היה בדור שלו, דור עובדי עבודה זרה, היה מרים את שולי גלימתו ורץ לעבוד עבודה זרה. הלהיטות הזו שמופנית לפעמים למקומות לא טובים ממחישה לאיזו עצמה של תשוקה אדם יכול להגיע כלפי משהו שהוא אוהב, וצריך שהיא תופנה כל כולה לתורה.

"היום אני לומד תורה פעמיים בשבוע, אבל בבחרותי למדתי בישיבה וטעמתי אותה לרגעים, אפשר אמנם לומר שעסקתי בתורתי קרעים קרעים. אבל אני יודע מה זה לימוד תורה, ומהמקום הזה אני יוצר כיום".

גם 'לולא היותך' שנועל את האלבום הוא שיר אהבה, אבל הפעם לאהבתו הנוספת – למוזיקה. "תורה ומוזיקה – שני הנושאים האלה מספרים את הסיפור שלי ואת ההשראה שלי - המוזיקה והמקורות. ובעיניי זה מיוחד כי לא הגעתי מרקע מוזיקלי ולא למדתי מוזיקה בצורה מסודרת, מה שאין כן תורה, שהייתי במסגרת תורנית; ובכל זאת ההשראה כעת שווה בין התורה למוזיקה, הן שותפות מלאות. התורה היא המילים של השירים והמוזיקה היא הלחנים שקיבלתי מתנה מהשמים".

כעת, כשאתה כבר לא לומד בישיבה ופחות מוקף בטקסטים תורניים, קשה לך יותר לכתוב?

"יש לי הרבה פחות השראה וזמן כעת", מודה ריבו, "כי אני עסוק בהרבה דברים: קידום המוזיקה, המשפחה וגם חשוב לי לא לחזור על עצמי, לכתוב על נקודות שונות ומזוויות שונות, וזה הולך ונהיה מורכב יותר".

קול דודי 2 – "קול פעמונים"

"יש לי הרבה טקסטים ישנים שלא יצאו לאור", מספר ריבו מספר כי יש באמתחתו הרבה טקסטים שלא יצאו לאור, ומגלה כי את רוב השירים שבאלבום הוא הלחין וכתב עוד בזמן הקלטת האלבום הראשון. "רק שני שירים מתוך האלבום נחשבים חדשים – 'זוכר אני' ו'קול פעמונים'". זאת הזדמנות לדבר על השינויים שעבר ריבו בדרך הלא ארוכה עד כה. הוא עושה אבחנה בין שתי תקופות: "נכון שבהשוואה לשנה-שנתיים אחורה אני לא חושב שיש הבדל גדול, אבל אם תיקח אותי חמש-שש שנים אחורה, אין מה להשוות ליצירה של היום. היום כשאני כותב שיר, באוטומט אני יודע מה אני רוצה מעצמי. פעם הייתי יותר משוחרר והיה לי פשוט לכתוב שיר שלם בתקופה קצרה, היום יש לי בית, פזמון, ולפעמים לוקחים לי כמה חודשים לסיים שיר.

"קול פעמונים" מדבר על הרגע הזה של הגאולה, שיפתיע אותנו. אומרים שמשיח יגיע בהיסח הדעת, דווקא אז זה יבוא. כמו הארת הברק שלא מצפים לה. אני קורא לשיר הזה "קול דודי 2" גם ברמת הטקסט ששניהם מזכירים את הציפיה לגאולה, וגם הלחן קצת מזכיר את 'קול דודי'.

(צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

איך ילד נולד – "מקשה אחת זהב"

"אני כותב דברים אישיים אבל לא אישיים מדי. בשונה משלמה ארצי או אביתר בנאי, ובמיוחד שלמה שמשתמש בשמות של אנשים או מקומות בשירים שלו. זה לא בהכרח פחד מלהיות אישי, זה פחות מתאים לי מבחינת סגנון הכתיבה".

ולמרות הכול, בשיר אחד האישי פרץ החוצה. "'מקשה אחת זהב' נכתב על הבן הבכור שלי, יונתן", מגלה ריבו, "כתבתי אותו לפני כמה שנים. באלבום הראשון השירים היו נורא ברורים, כולם ידעו על מה הם מדברים, לא היה כמעט כפל משמעית, בניגוד לאמנים אחרים שיש להם סגנון דו-משמעי. השיר מדבר על תהליך של דבר חדש שבא לעולם. התחושה הזו שאתה הופך לאבא והיצור הזה הוא כולו מקשה זהב טהור, כולו חן ואדם חדש שבשלב ההתחלתי הוא נקי. כמה עדינות, תמימות וכנות. לי זה היה נורא ברור כשכתבתי את השיר, אבל כולם חשבו שזה על בית המקדש". כאמור, לקח זמן עד שהשיר הזה יצא גם לאור. "השיר הזה מאוד אישי ולא תכננתי להוציא אותו באלבום הזה, אבל עברתי משהו אישי כשנולד לי הבן השני, דוד. כמה ימים אחרי שנולד הוא לא היה נראה כשורה ולקחנו אותו לבית חולים, הוא היה בטיפול במחלקה מלחיצה וחיינו התהפכו בן רגע. זה היה בחמישי ובמוצ"ש הייתה לי הופעה, הייתי בסערת רגשות גדולה. לא שיתפתי אף אחד בתחושות שלי בהופעה, וזה היה מרגש וכואב כי כולם איחלו לי מזל טוב על הולדת הבן, ואף אחד לא יודע שאשתי והילד בבית חולים...

"באמצע ההופעה, בספונטניות, תפסתי את הגיטרה ושרתי בלי הנגנים את 'מקשה אחת'. התכוונתי לכל מילה בלי להסביר למה, רק אמרתי שכתבתי אותו על אחד הילדים שלי. הקהל מאוד אהב ולא היה מנוס מלהפיק אותו ולהכניס גם אותו לאלבום".

דרכים רבות – "דרך הישר/ה"

"השיר מתמקד בעניין של מה שנקרא 'דרך האמת', הקרויה גם 'דרך הישר'. אפשר להציג משהו כאמתי גם כשהוא לא, אבל זה לא ילך. אי אפשר לחמוק מזה. דרך האמת היא דבר אחד וזה מתפרש בגמרא בקידושין בצורה נפלאה, ושם השיר מתכתב עם זה. הגמרא דנה אם דרך זה זכר או נקבה ולכן הסלאש בשם השיר 'הישר/ה', איך שלא תסתכל על זה, זכר או נקבה - דרך יכולה להיות מוצגת בכל מיני וריאציות, אבל בשורה התחתונה דרך אמת אחת היא".

השבת אבידה – "מציל אותי כל יום"

בחוברת השירים של האלבום החדש של ריבו מודבקת מדבקה המתקנת טעות דפוס: בניגוד לכתוב, כל הלחנים והמילים באלבום הם של ישי ריבו בלבד, מלבד השיר 'מציל אותי כל יום'. מאור שושן ששמו השתרבב בטעות לכל הלחנים, השתתף ביצירת השיר הזה.

"ב'מציל אותי כל יום' שיצא גם כסינגל, מופיע היבט ההצלה האישי שלי כאדם פרטי, וכמקום של תפילה כללי - להצלת עם ישראל. יש מושג בהלכות השבת אבדה שמי שמצא אבדה מחויב להחזיר אותה, אך אם הבעלים לא נמצאו יש כלל של 'יהיה מונח (החפץ האבוד שנמצא) עד שיבוא אליהו'.  חשבתי שכל השנים והגלות הזו שלא התייאשנו אף פעם, בשונה מאומות אחרות שהתפרקו, מראות שלעולם הזה העקשן לא יניח לעצמו 'עד שיבוא אליהו'".

ישי מנסה לשחזר את הרגע שבו נכתב השיר הזה, ומחייך כשהוא נזכר כמה פעמים הוא הבטיח לעצמו שיציין לעצמו בכתב מתי שיר נכתב ובאיזו סיטואציה כדי לשמר את ערך היצירה. "אבל כל פעם אני אומר שאם לא עשיתי את זה עד היום, מה הטעם לעשות את זה דווקא מהשיר הזה?".

 ובכל זאת, היכן עולים השירים בדרך כלל?

"זה יכול להיות בשבת, שאז יש בעיה להקליט ואתה מזמזם את השיר שלא יישכח, וזה יכול להיות בפקק תנועה שמיד אני מוציא את הטלפון ומקליט את הלחן, שלא יברח לי".

לא לסמוך על הנס אבל כן להישען – "לבדו הוא"

"השיר הזה לדעתי הכי קשור לפסח. הנושא שלו הוא איך הקב"ה הוציא אותנו מארץ מצרים. 'לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף אלא הקב"ה בעצמו'. האמונה נמצאת בי ברמה הפשוטה ובידיעה כי הכול מלמעלה אבל במבחן התוצאה – לא תמיד זה עובד. אבל עובדים על זה. אשתי מסתכלת על העולם בצורה מאמינה כזאת. כדי להוציא את האלבום הראשון הוצאנו כמאה אלף שקל מכספי חסכונות החתונה שלנו. לקחנו סיכון, ללא ספק, אבל אני חושב שאם אתה מאמין בעצמך שאתה לא יכול לעשות משהו אחר - אין לאן לברוח מזה.

"יש לי נגן מאוד מוכשר שמנגן בפסנתר, בגיטרה ובעוד הרבה כלים, והוא גם רואה חשבון... ואני לא מבין איך זה יכול להיות! בשונה ממנו, לי הייתה מטרה אחת ברורה: להיות זמר יוצר. יש כאלה שנולדו עם הרבה כישורים, אצלי המוזיקה לא נתנה אפשרות לדברים אחרים. הייתי חדור מטרה, ויש עניין של השתדלות מעבר לתפילה. שלמה ארצי גם סיפר את זה בריאיון שהוא נתן לא מזמן, שאמרתי לו שצריך לעשות מלמטה את ההשתדלות לעזור ללמעלה לעזור לנו. האמת שלא זכרתי שאמרתי לו את זה אבל שימח אותי שהוא זכר את זה ממני. לסמוך על הנס לא מומלץ, להישען - כן.

"יש הרבה מאוד מוזיקאים ומתמידים שלא הצליחו להתפרנס ממוזיקה אבל יגעת ומצאת תאמין, אני מאמין בזה. הופתעתי מהדרך שהדברים קרו אבל באתי בגישה שאני הולך על כל הקופה, והיה לי בראש שזה חייב להצליח כי אין לי ברירה. לא ידעתי איך, וכמה ומתי, אבל אני עושה את המקסימום. האמת, אני לא יודע אם עוד עשר שנים זה יימשך. התפללתי על ההצלחה במוזיקה, ואני עדיין מתפלל על זה".

האויב של הטוב – "לכשאשתנה"

"אני לא רוצה להשתנות", מסביר ריבו, "אין לי הגדרת יעד כמו קיסריה או היכל התרבות, תן לי להיות כמו שאני גם עוד 20 שנה. להקליט, להופיע, ברוך ה' שאני מתפרנס ממוזיקה וזה מה שחשוב, זו המסקנה שהגעתי אליה. תמיד יש שאיפה ליותר, אבל צריך לעצור ולשמוח במה שיש. כי כשאתה עסוק בלשאוף ליעד הבא, אם לא תצליח בו – תתאכזב.

"בפורים האחרון הופעתי עם שלמה ארצי בזאפה, ודווקא אז קיבלתי בשורה לא נעימה בקשר לקריירה והתאכזבתי מאוד. דווקא בפורים? ועוד אני מופיע עם שלמה ארצי... ואני אומר לעצמי: 'תירגע יש לך זכות להתלונן אחרי הצלחה כזו?'. וזה איפס אותי. תמיד יש הטבע הרע הזה שמחפש שינוי לטוב יותר. קיבלתי סטירה, ונכון לעכשיו זה מאוד עוזר לי.

"הטקסט בשיר עצמו מבוסס על אמרת חז"ל בפרקי אבות - 'אל תאמר לכשאפנה אֶשְׁנֶה, שמא לא תיפנה'. אל תאמר מחר אהיה טוב יותר. זה בדברים הפשוטים ביותר – בבין אדם לחברו, בבין אדם לעצמו. לא צריך לחכות לאדר שיבוא ואז לשמוח. תשמח כעת".

נראה שאתה דווקא טיפוס מתמיד. בטח בכל מה שקשור בענייני מוזיקה.

"המבחן הוא לא בדבר שטוב לך ואתה נהנה ממנו. החכמה היא להתמיד בדברים כמו להקדיש לילד יותר זמן כשאתה עייף מהופעה והקלטות, או עם אשתך - ביחס שאתה צריך לתת לה. אפילו בכלים שאתה מחויב לשטוף".

מה, גם אמנים שוטפים כלים?

"כן, אני לגמרי שוטף כלים", הוא אומר בחיוך.

הצדעה לרש"י – "יצחק ורבקה"

"לשידוך של יצחק אבינו ורבקה אני קורא 'השידוך הראשון בהיסטוריה' ואני חושב שהסיפור עם הגמלים והכד והבאר הוא מאוד רומנטי. אני הכרתי את אשתי בסוג של שידוך חלקי, היא אחות של חבר שלי. השיר נכתב בעקבות מישהו מהמשפחה שהיה צריך להתחתן. יש לי קשר עמוק לדברי רש"י ולדמות שלו ותמיד אני נהנה לצלול למעמקי פירושו, שהוא עמוק וגם קצר. יש פה הרבה דברים שלקוחים מרש"י, כמו העניין שהמים עלו לקראתה. היה לי חשש מאיך הקהל יגיב בהופעות לאלבום החדש - תמיד הכי בטוח לשיר להיטים ותיקים, ולהפתעתי חלק לא מבוטל מהקהל שר את השיר הזה מילה במילה".

זוגיות של אומן וקהל – "זוכר אני"

"יש פה שיר שבעצם מתמצת תהליך אישי שעברתי, מזכיר קצת את 'פחד גבהים' אבל בכיוון של זיכרונות. הפזמון קליט ואני מקווה שהוא יתפוס את הקהל ושיאהבו אותו.

"אמר לי פעם אמן ידוע, שצריך לעשות מקסימום אמנות במינימום מסחריות. זה שקר לומר שאמן לא ירצה שהאנשים יתחברו ליצירה שלו, ומצד שני - צריך לא ליצור רק עבור הקהל. העניין הוא לכתוב שיר ממקום פנימי ונקי, בלי לחשוב על הקהל, ואחרי שהוא קיים - לדעת אם להוציא אותו לקהל או לא. קח את 'פחד גבהים', זה ההפך הגמור מ'תוכו רצוף אהבה' כי זה שיר לא פשוט מבחינת המילים והלחן, אין בו הוק (קטע קליט שחוזר על עצמו בשיר, נ"ג), הוא לא מסחרי ולכן לא הוצאתי אותו כסינגל. אם אני אעשה מוזיקה שהיא לא קומוניקטיבית, למה להוציא אותה לקהל? לא יודע אם אני מצליח לשמור על האיזון הזה בין רצון להגיע לקהל לבין אמנות אישית מהנפש, אבל אני בהחלט מנסה".

בונוס: 'והאמת' עם שלמה ארצי (שלא כלול באלבום של ריבו, ונמצא באלבום החדש של שלמה ארצי)

"כשפנו אליי מההפקה של ארצי, ניתקתי, כי חשבתי שעובדים עליי. התקשרו שוב, רק אז האמנתי והבנתי ששום דבר לא צפוי והנה אני שר עם שלמה. אפילו לא חלמתי על דבר כזה", מספר ריבו. "הבן שלו יונתן הכיר לו אותי. כששרנו, אני אמרתי 'אלוקינו' הוא אמר 'א-לוהינו', ולא הייתה לו בעיה עם זה". סקופ קטן שנספר לכם לראשונה כאן הוא שבקרוב אמור לצאת קליפ של שני הזמרים, וגם סרט תיעודי על שלמה ארצי, שבו השתתף ריבו, עומד לראות אור.

"כששיתפתי פעולה ב'אור כזה' עם עידן רייכל ציפיתי שהשיר יהפוך לי את החיים, וזה לא קרה. השיר לא נהיה כמו 'שאריות של החיים', והבנתי שאתה צריך לסלול דרך משל עצמך ולא לסמוך על השתתפות בפרויקט ש'יסדר' אותך. כעת עם שלמה ארצי - לקחתי את זה ככה, באתי, הקלטתי, נהניתי, אבל אני לא בונה על זה שהשיר הוא מה שיקדם אותי. אני עושה את הדרך שלי וממשיך לעבוד קשה.

"אין מה לעשות, מבחן התוצאה הוא על החומר שלך. אם עידן לא היה יוצר מוזיקה טובה - הוא היה נעלם. גם אם מבחוץ זה נראה כך, בפועל אין קיצורי דרך".

הכתבה באדיבות השבועון לצעירים "עולם קטן"