מדוע אבלים בספירת העומר? ועוד עובדות חשובות על ימי הספירה

1. הימים שבין חג הפסח לחג השבועות הם ימים שיש בהם צער, הואיל ומתו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא.

2. מובא בתלמוד מסכת יבמות (סב, ב): "אמרו: שנים עשר אלף זוגים של תלמידים היו לו לרבי עקיבא... וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה... תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת... וכולם מתו במיתה רעה". רבותינו מפרשים כי הם מתו ממחלת האסכרה.

3. לאחר שמתו תלמידיו הקדושים של רבי עקיבא, מתאר המדרש כי העולם נותר שמם מתורה: "והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם... רבי מאיר ורבי יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה".

4. בבראשית רבה מובאים דבריו של רבי עקיבא לתלמידיו החדשים: "בניי הראשונים לא מתו אלא שהיתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו כל ארץ ישראל תורה".

5. בעקבות האסון הכבד של שממת העולם מתורה, עקב פטירתם של עשרות אלפי תלמידי חכמים בתקופה כה קצרה, נקבעו ימים אלו לימות אבל.

6. מנהגי האבלות הנוהגים בימים אלו: לא לשאת אשה, לא להסתפר, לא לשמוע מוזיקה ולא לערוך ריקודים ומחולות של רשות.

7. בימים אלו ראוי להתחזק ולתקן את היחסים שבין אדם לחברו.

8. מנהגים רבים יש לגבי זמן האבלות, להלן העיקריים שבהם:

לפי דעה אחת - מנהגי האבלות נמשכים בכל ספירת העומר. מנהג זה מבוסס על גרסת הגמרא ביבמות (סב, ב), שתלמידי רבי עקיבא מתו מפסח ועד עצרת, ועל כן, יש לנהוג מנהגי אבלות בכל הימים הללו.

לפי דעה נוספת - מנהגי האבלות נמשכים עד ל"ג בעומר בלבד. מנהג זה מבוסס על פי המסורת הידועה, שבל"ג בעומר פסקו תלמידי רבי עקיבא למות.

רוב הספרדים נוהגים במנהגי האבלות עד ל"ד בעומר – מנהג זה מבוסס על דברי הגמרא, שם נאמר שתלמידי רבי עקיבא מתו עד 'פרוס העצרת'. 'פרוס' לשון חצי, היינו עד חצי חודש לפני חג השבועות. כשנפחית מארבעים ותשעת ימי ספירת העומר חמישה עשר יום, יישארו שלושים וארבעה ימים שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא, ובהם נוהגים מנהגי אבלות.

דעה נוספת היא - שלושים ושלושה ימי אבלות, מא' אייר ועד ג' בסיוון. מנהג זה מבוסס על פי המסורת שתלמידי רבי עקיבא מתו בכל הימים שאינם מיוחדים לשמחה במשך ספירת העומר, שהם שלושים ושלושה ימים, וכנגדם צריכים לנהוג אבלות בשלושים ושלושה ימים רצופים.

הרב אלי עמר בהרצאה מיוחדת על ימי ספירת העומר: