זמן סגולי להתפלל על פרנסה: 10 עובדות על מצוות ספירת העומר

1. מצוות עשה לספור את הימים והשבועות בין פסח לשבועות - "ספירת העומר" היא התקופה בין פסח לשבועות. במוצאי החג הראשון של פסח היו מניפים את העומר, ראשית קציר השעורים בבית המקדש. ומיום זה, על פי מצוות התורה, היו סופרים שבעה שבועות עד חג השבועות.

2. מקור המצווה - מקור המצווה הוא בחומש ויקרא (כג, טו-טז): "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום". בחומש דברים נאמר: "שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה'". (דברים ט"ז ט').

3. מצווה דאורייתא. בימינו מדרבנן -ספירת העומר היא מצוות עשה. בזמן שבית המקדש קיים ומוקרב קרבן העומר היא מדאורייתא, וכיום, שבעוונותינו אין העומר קרב, היא מצווה מדרבנן.

4. חובה על כל אחד ואחד -ספירת העומר היא חובה על כל אחד מישראל שנאמר 'וספרתם לכם' - שתהא ספירה לכל אחד ואחד (מנחות ס"ה).

5. המצווה נעשית בעמידה - ספירת העומר נעשית בעמידה. בדיעבד יוצא אפילו בישיבה. יש למנות ימים, וכן שבועות.

6. נהגו הנשים לא לעשות מלאכה לאחר שקיעת החמה, זכר למותם של תלמידי רבי עקיבא - ב"אורח חיים" מובא כי נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת, משקיעת החמה ואילך. הטעם לכך הוא שתלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים אלו, נקברו אחרי שקיעת החמה, והיו בטלים אז ממלאכה. הסיבה לאבלות על מותם של תלמידי רבי עקיבא, היא בשל כך שכיוון שמתו עשרות אלפי תלמידי חכמים בזמן כה קצר, "היה העולם שמם מתורה", כלשון המדרש.

7. בתקופה זו קיימת סכנה לתבואה, ולפרנסת כל השנה - בויקרא רבה מובא: "ישמור לנו מרוחות רעים ומטללים רעים. ומאימתי? באלו שבעה שבועות שבין פסח לעצרת". בתקופה זו חלה עונת הקציר, בה קיים חשש למפגעים שונים העלולים לבוא על היבולים: מזג אוויר בלתי יציב, חמסינים קשים עלולים לגרום לתבואה להבשיל במהירות רבה מדי, גם גשמי סוף האביב ורוחות חזקות גורמים נזקים לחיטה, החיטה רגישה למחלות שונות וכשהיא מבשילה יש חשש גדול משריפות. בימים אלו יש להתפלל על התבואה והפרנסה למשך כל ימות השנה.

8. בימים אלו יש להתפלל על התבואה - מובא ב"אבודרהם" טעם נוסף לספירת העומר: "מפני שהעולם בצער מפסח ועד שבועות על התבואה ועל האילנות, לפיכך ציווה הקב"ה לספור ימים אלו, כדי שנזכור צער העולם שיהיו התבואות כתיקונן. שהן סיבת חיינו, שאם אין קמח אין תורה" (אבודרהם, עמ' רמא).

9. על ידי הספירה נפתחים אוצרות של ברכה לכל השנה - בעל "ספר התודעה" מבאר כי בימי ספירת העומר תלויה פרנסת כל השנה. לדבריו: "שבעה שבועות אלה, כיוון שבהם תלויה פרנסת כל השנה לשובע או חס ושלום לרזון, ובהם נפתחים אוצרות של ברכה או, חס וחלילה, קללה לכל השנה כולה". זוהי הסיבה שיש לספור את הימים: "לראות כמה מן הימים האלה כבר יצאו שלא בפורענות והם תמימים היו". בעל "ספר התודעה" מורה כי בזמן הספירה יש להתפלל על הימים שיהיו מבורכים: "ויתפלל עליהם שתמימים יהיו כולם עד סוף ספירתם, שיכלה קציר חיטים ותבוא להם ברכה ושובע וחיים לכל העולם בכל השנה". בסיום דבריו, מסכם המחבר את מהותם של ימי הספירה הקדושים: "כיוון שהימים - ימי התגברות הדינים - ונמשכים חמישים יום רצופים, על כן גדולה החרדה שכולם יעברו בשלום..." (ספר התודעה ע' רמ"ה)

10. טעם המצווה: לצפות למתן תורה - בעל "ספר החינוך" מבאר במתק לשונו את טעם המצווה: "לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, מפני כן נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא".

הרצאתו של הרב דודי ברוורמן בנושא "הפן הרוחני של ספירת העומר":