פרס בראיון: "סבא הנחיל לי צוואה: 'בני, תהיה יהודי'"

תכונה מרגשת במיוחד נרשמה בריאיון מיוחד שהתקיים לאחרונה בערוץ 2 בין שר החינוך לשעבר, שי פירון, לבין נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס.

במהלך הריאיון, שהתקיים לקראת יום השואה, גולל פרס זיכרונות שונים, מתקופת ילדותו, כילד שגדל בצל השואה, ואף איבד בה רבים מבני משפחתו.

בין היתר, סיפר על סביו הי"ד, שלמד בישיבת וולוז'ין עד שנרצח בידי הנאצים. "אני זוכר כילד את תפילת כל נדרי. היה לסבי קול מאין כמוהו", תיאר פרס. "הייתי תחת טלית כילד ושומע איך הוא מתפלל ערב חריצת גורלו ואני ילד מתחנן בשקט לאלוקים - 'אל תפגע... תרחם על בני עמך'. ביקשתי רחמים על רקע מנגינת כל נדרי שסוחפת לב".

שמעון פרס (צפלאש 90)

עוד הוסיף לתאר, את הפעם האחרונה שבה פגש את סבו, רגע שבו גם הותיר הסב לנכדו צוואת עולמים. "נסענו לתחנת הרכבת לקראת העלייה לארץ ישראל בשנת 1934. זו הייתה התרגשות גדולה מאוד. סבי עמד לידי מכונס בעצמו כמעט ולא מוציא מילה, חיבק אותי וניגש אליי לפני שנפרד ממני ואומר לי 'בני, תהיה יהודי'. זו צוואה - אלה לא מילים - זו התנהגות. אני עדין שומע את המילים האלה בכל מקום שאני נמצא", תיאר.

מאוחר יותר התברר, כי לדאבון הלב סבו, שלא זכה לעלות לארץ, נרצח יחד עם 2,060 בני קהילתו, בעיירה וישנייבה (כיום נמצאת בבלרוס, בעבר היתה חלק מפולין), באוגוסט 1942, בדם קר, בידי הנאצים ימ"ש, ועוזריהם, שהיו בני המקום. "הנאצים ריכזו את תושבי העיירה בבית כנסת שהיה עשוי מעץ ורצחו אותם באכזריות בירי ובשריפה. סבי הלך בראש הקהילה עטוף בטליתו, ישר אל בית הכנסת שהוצת על-ידי הנאצים", אמר בהתרגשות.

עוד תיאר, כי את דבר גורלו המר של הסב גילו רק שלוש שנים מאוחר יותר. אז שאל אותו פירון, כיצד הגיב ואם בכה, ופרס השיב: "אני לא נוהג לבכות בדמעות, אני חושב שבכי זה עניין פנימי - מה זה בכי? זו זעקה מרה".

ועדיין, גם כניצול לשואה הנוראה – דומה שפרס נותר נאמן לצוואתו של סביו, כשלדבריו יחסו ליהדות ולאלוקים לא נחלשו. "למרות השואה הנוראה עלינו לזכור בגאווה גדולה את התקומה", התבטא. "סבי שמר על תורת משה והגן עליה יחד עם אלפי יהודים בקידוש השם. בלי יהדות איזה תוכן יש לנו בחיים? היהדות אינה דת היא אמונה - היא לא מנגנון היא לא פולחן היא שכנוע עצמי עמוק שבתוכנו קיים מצפון".

עוד הוסיף, שגם לאורך השנים, בזמן תקופת פעולתו הפוליטית, זכרונו של סביו לא מש ממנו. כך למשל, כשבן גוריון, ראש הממשלה הראשון, ביקש ממנו לנהל משא ומתן על שחרור תלמידי הישיבות מצה"ל, התבטא פרס ואמר כי "לא יכולתי שלא לראות בכל אחד ואחד מתלמידי הישיבות את סבא שלי".

בנוגע ליחסו כלפי השואה כיום, טען פרס כי חובתו של כל אדם לבקר במחנות ההשמדה באירופה, על מנת להיווכח ולעכל את גודל הזוועה שהתרחשה. "הייתי שם, ראיתי את הטליתות, הנעליים והשערות. שיא של זוועה שאין דומה לה", אמר. עוד הוסיף, כי בעיניו רצח עם תמיד היה ויהיה בעולם, אבל שואה הייתה רק אחת, "אכזריות שטנית כזו, מאורגנת חייתית כזו - הייתה רק אחת".

לאחר מכן, דיבר על כוחו של עם ישראל – שתלוי רק בחיבורו לתורה ולבורא. "העם היהודי רק עם שואה ללא הר סיני לא הייתה לו משמעות - אני חושב שהוא גם נרצח בגלל הר סיני. היטלר החליט להשמיד את העם היהודי לא בגלל כוחו של העם היהודי, היו 300,000 יהודים בגרמניה שהיו נאמנים למדינה, אלא זה שהיטלר יכול היה לומר 'גרמניה מעל הכל' והיהודים אומרים 'כל אדם נברא בצלם אלוקים' - זו סתירה מאוד קשה, אבל יש לה משמעות אדירה".