יש להם חלק לעולם הבא: 10 נקודות על חסידי אומות העולם

1. אזכור ראשון למושג "חסידי אומות העולם" מצוי בדברי חז"ל במשפט: "צדיקי אומות העולם" - "יש צדיקים באומות שיש להם חלק לעולם הבא",  אך לא מצוין בזכות מה יזכו צדיקי האומות לעולם הבא.

2. המדרש בילקוט שמעוני דורש את הפסוק מתהילים: "כוהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו",  כך: "כוהניך, אלו צדיקי עולם שהם כוהנים לקדוש ברוך הוא, כגון אנטונינוס וחבריו".  אנטונינוס היה קיסר רומי, ובתלמוד ובמדרשים מובאים סיפורים על ידידותו הקרובה לרבי יהודה הנשיא.

3. הרמב"ם הוא שטבע את מטבע הלשון "חסידי אומות העולם": "וכן חסידי העולם יש להן חלק בעולם הבא". על פי הרמב"ם, חסידי אומות העולם הם אותם אנשים שקיבלו על עצמם לקיים את שבע מצוות בני נח: "כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצווה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהן". שבע מצוות בני נח הם: איסור עבודה זרה, ברכת השם, שפיכות דמים, גילוי עריות, גזל, אכילת אבר מן החי ודינים. אלה המצוות בם מחויבים הנוכרים הרוצים להתקרב לדת היהודית אולם אין ברצונם להתגייר. 

4. אזכור נוסף למושג מצוי אצל הרב מנשה בן ישראל בספרו "נשמת חיים" על נושא גלגולי נשמות. לדבריו, בעוד שגלגול נשמת יהודי בגוי הוא עונש וייסורים, גלגולה של נשמת יהודי בגוי חסיד אומות העולם איננה עונש.

5. בימינו, משמש המושג לתיאור גוי אשר הציל יהודים בחירוף נפש באירופה בזמן השואה. יש לזכור, עם זאת, כי זהו מונח שנטבע על ידי "יד ושם", ואין לדעת מה חלקם המדויק לעולם הבא.

(צילום: shutterstock)

6. "חסידי אומות העולם" הגנו על בני עמנו תוך מסירות נפש אמיתית. עם ישראל אמון על הכרת הטוב למציליו עוד בטרם היותו לעם. בזמן מכות מצרים הכה אהרן על היאור ועל הארץ, ולא משה, משום שהן היאור והן הארץ סייעו למשה והגנו עליו. עם שאמון על הכרת הטוב אף לדומם, על אחת כמה וכמה שיכיר טובה לאנשים שהגנו עליו בשנות אימה וזעם.

7. אין אפשרות לדעת מה היה מספרם של כלל חסידי אומות העולם. זאת משום שחלקם נתפסו בידי הגרמנים והוצאו להורג, כמו אותו הולנדי אמיץ, יופ וסטרויל איש המחתרת ההולנדית האנטי-נאצית, שעבד יחד עם תנועות הנוער החלוציות היהודיות בהולנד והבריח ילדים יהודים ונוער יהודי מהולנד לספרד; או כאותו איטלקי, אדוארדו פוצ'ריני עורך עיתון בבולוניה, שהבריח יהודים מאיטליה לשוייץ הנייטרלית, נאסר בידי הגסטאפו, הוכנס למחנה ריכוז בבולצאנו והוצא להורג, בהשאירו אחריו אלמנה ושבעה ילדים. היו מקרים של אנשים בלתי-ידועים, שלא היו קשורים לשום ארגון, אשר הסתירו יהודים בביתם, נתפסו בידי הגרמנים, הוצאו להורג יחד עם המסתתרים, ואין מידע מדויק אשר יאמת את אשר עשו. 

8. אין יודעים בדיוק את מספר ניצולי השואה אשר ניצלו הודות לעזרתם של לא יהודים שהיו תחת השלטון הנאצי. לא קל לאתר את כולם ובוודאי היום, כשרבים מהם הלכו לעולמם. אין ספק, שהיו יהודים שקיבלו סיוע, אך לצערנו הרב, הם נספו בשואה ולא יכלו לספר על הסיוע שהם קיבלו מידי אנשים יקרים שסיכנו את חייהם בפעולות הסיוע. יש מצילים שביקשו גם לאחר המלחמה להישאר אלמונים.

(צילום: shutterstock)

9. יש לזכור שהיו מעשי הצלה ראויים שלא הוכרו מכיוון שאיש לא הביא אותם לתשומת ליבו של "יד ושם". ההתמודדות עם זיכרונות כואבים היא חוויה קשה מאוד עבור הניצולים – חלקם לא פנו מעולם ליד ושם כדי שמציליהם יוכרו, אחרים נפטרו לפני שהבקשה הוגשה או שלא שמעו על אודות התכנית.

10. עד עתה הוכרו על ידי "יד ושם" עשרים ואחד אלף איש, שאינם יהודים, אשר שמו נפשם בכפם, וסיכנו את חייהם, ביטחונם, מעמדם הכלכלי והחברתי למען הצלת יהודים.  

מספר זה הינו מדהים במיעוטו ובקטנותו יחסית לאוכלוסיית אירופה שמנתה בזמן מלחמת העולם השנייה כחמש מאות מליון איש. דוגמא לכך שהמצילים היו כה מעטים מצויה בפולין. בתחילת מלחמת העולם השנייה, מנתה אוכלוסיית פולין כ- 33 מיליון נפש והאוכלוסייה היהודית מנתה כ- 3,250,000 נפש אך רק 5,941 אנשים בפולין הוכרו כחסידי אומות העולם. המספר המזערי הזה, באופן יחסי, מעלה עוד יותר את ערכם המוסרי של חסידי אומות העולם, שהיו בבחינת אחד מעיר ושניים ממשפחה בין מיליוני אנשים. כל השאר - אם לא היו שונאים, לא יצאו מכלל אדישים לגורל היהודים הנרדפים על צווארם.