בכלובי גן חיות: 5 דרכים בהן ניצלו יהודים באירופה

חסידי אומות העולם סייעו רבות ליהודי אירופה. קיימות דרכים עיקריות בהם השתמשו המצילים: הסתרת יהודים בבתיהם, המצאת תעודות מזויפות בעבורם, סיוע לבריחתם, הצלת ילדים והענקת עידוד ותמיכה.

1. הסתרת יהודים בבתי המצילים או בחוותם - באזורים הכפריים של מזרח אירופה נחפרו מסתורים או בונקרים מתחת לבתים, לרפתות ולאסמים, ובהם יכלו היהודים להיות נסתרים מן העין. יהודים הוחבאו בעליות גג, במקומות מסתור ביער ובכל מקום אחר שיכל לספק מחסה ומסתור, כגון: בית קברות, אפילו בתעלות ביוב ובכלובים בגן החיות. בנוסף לסכנת המוות שריחפה מעל ראשיהם של היהודים, התנאים הפיסיים במקומות אלו היו קשים מנשוא. המסתתרים חיו בצפיפות, בחושך, בקור. גם המצילים חיו תחת אימה מפני גילוי. הם דאגו לספק מזון למתחבאים - משימה לא פשוטה עבור משפחות עניות ובפרט בתקופת מלחמה, ונדרשו לפנות את הצרכים של המסתתרים. לפעמים הציגו את היהודים בתור לא-יהודים, קרובים של המצילים או ילדים מאומצים. יהודים גם הוחבאו בדירות מסתור בערים, ילדים הושארו במנזרים, והנזירות הסתירו את זהותם האמיתית. במערב אירופה יהודים הסתתרו בעיקר בבתים, בחוות ובמנזרים.

2. המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות – כדי שיהודים יוכלו לאמץ זהות לא-יהודית הם נזקקו לניירות מזויפים ולעזרה כדי לשרוד תחת זהות בדויה. במקרים אלו, המצילים היו זייפנים או פקידים אשר הנפיקו מסמכים מזויפים, אנשי כמורה שזייפו תעודות הטבלה וכן דיפלומטים זרים אשר הוציאו ויזות, דרכונים או תעודות חסות בניגוד למדיניות של מדינותיהם. בשלהי 1944, דיפלומטים בבודפשט הנפיקו ניירות הגנה ותלו את דגלי מדינותיהם על בתים שלמים והוכיחו בכך שבתים אלו הינם תחת חסות מדינתם.  מצילים גרמנים, כמו אוסקר שינדלר וברטולד בייץ, נעזרו בתירוצים והוליכו שולל כדי להגן על העובדים שלהם מפני גירוש בטענה שהיהודים היו נחוצים למאמץ המלחמתי הגרמני. 

(צילום: shutterstock)

3. הברחה וסיוע לבריחתם של יהודים – היו מצילים שסייעו ליהודים לצאת מאזורים מסוכנים במיוחד ולברוח לאזור מסוכן פחות. הברחת יהודים מתוך גטאות ובתי כלא, סיוע בחציית גבולות אל מדינות שלא נכבשו על ידי הגרמנים, כמו למשל אל שוויץ הניטראלית, אל אזורים בשליטת האיטלקים מהם לא גורשו יהודים או להונגריה לפני הכיבוש הגרמני במרץ 1944.

4. הצלת ילדים – הורים עמדו בפני דילמות מייסרות אם להיפרד מילדיהם ולמסור אותם לזרועות זרים בתקווה שכך יגברו סיכוייהם של הילדים לשרוד. בחלק מהמקרים, ילדים שנמסרו לאחר שהוריהם נרצחו אומצו על ידי משפחות או מנזרים. במקרים רבים משפחות בחרו לקחת ילד ולהסתירו. במדינות שונות, ובעיקר בפולין, בלגיה, הולנד וצרפת, היו ארגוני מחתרת אשר מצאו בתים עבור ילדים, סייעו בכספים, במזון ובאמצעים רפואיים ווידאו שהילדים יטופלו כראוי.

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

5. עידוד ותמיכה - לורנצו פרונה, חסיד אומות העולם, הציל את פרימו לוי בזמן המלחמה. לאחר המלחמה תיאר לוי את אנושיותו של לורנצו כאחד הגורמים העיקריים שסייעו לו להתמודד, וכך אמר לוי: "אם יש טעם להבין מדוע ניצלתי דווקא אני, מתוך אלפי בני אדם אחרים – אני סבור שבראש ובראשונה בזכות לורנצו היה הדבר. ולאו דווקא בגלל עזרתו החומרית. הרבה יותר משום שביחסו אלי ובמעשיו, בהתנהגותו הפשוטה ובטוב לבו הזכיר לי מדי יום שעדיין קיים עולם אנושי וצודק מעברה השני של גדר התיל. שמחוץ למחנה יש אנשים בעלי לב ויש ערכים טהורים. שלא הכול מושחת ואכזרי. שקיים עולם שהשנאה והפחד זרים בו. אמנם כל אלה מעורפלים ברגע זה, רחוקים ולא מובנים, אבל כדאי להתאמץ לשרוד כדי לשוב לחיקם". 

גם ברטולד בייץ, שהציל יהודים רבים על ידי שסיפק להם עבודה בחברת הנפט שבבעלותו, עודד את רוחם. כמעט כמו מנת הלחם היומית הייתה חשובה לכלואי מחנה העבודה הוודאות שיש מישהו בקרבת מקום השותף להם במצוקתם ושאליו הם יכולים לפנות בצר להם. ניצולים רבים סיפרו כי בשעות הייאוש שלהם הפיח בהם בייץ תמיד אומץ וחזה קץ מהיר לסבלותיהם. האנשים המושפלים האלה שאפו עידוד גם מדבריו של בייץ ששב ואמר להם כי הוא, כגרמני, מתבייש בפשעים של בני ארצו.