5 דקות תורה ביום
מי צריך לברך ברכת הגומל?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי ב' אִיָּר, בָּעֶרֶב סוֹפְרִים שְׁמוֹנָה עֲשַׂר יוֹם לָעֹמֶר (10 בְּמַאי)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ל' ניסן התשע"ו |עודכן
א. מִי שֶׁנּוֹסֵעַ בְּתוֹךְ הָעִיר יוֹתֵר מְ-72 דַּקּוֹת - אֵינוֹ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל, ואֲפִילוּ נָסַע כָל הַיּוֹם - לֹא יְבָרֵךְ. רַק עַל דֶרֶךְ בֵּין עִירוֹנִית נֶאֱמַר: "כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה" וּמְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל".
ב. הַנּוֹסֵעַ בְּדֶרֶךְ מְסֻכֶּנֶת בִּמְיֻחָד, כְּגוֹן: בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְקִים שָׁם אֲבָנִים, בַּקְבּוּקֵי תַּבְעֵרָה וְכַדּוֹמֶה - אֲפִילוּ אִם נָסַע פָּחוֹת מִ-72 דַּקּוֹת - מְבָרֵךְ "הַגּוֹמֵל". מִי שֶׁיָּצָא לְטִיּוּל בַּיַּעַר אוֹ בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ מוּסְדָר, וְהָלַךְ שָׁם יוֹתֵר מֵ-72 דַּקּוֹת - מְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל".
ג. מִי שֶׁנָּסַע מִחוּץ לָעִיר 72 דַּקּוֹת וְהִגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ, וְרוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר שָׁם יוֹם אֶחָד וְאַחַר כָּךְ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָרִיךְ לְבָרֵךְ רַק פַּעַם אַחַת כְּשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ פַּעֲמַיִים - וְהַמְּבָרֵךְ יֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ.
ד. וְלָכֵן, תַּלְמִידִים אוֹ חַיָּלִים שֶׁבָּאוּ לְבֵיתָם לְשַׁבָּת וְנָסְעוּ 72 דַּקּוֹת - יְכוֹלִים לְבָרֵךְ פַּעֲמַיִים בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל", פַּעַם אַחַת בְּשַׁבָּת, וּפַעַם אַחַת בְּיוֹם רִאשׁוֹן כְּשֶׁיַּחְזְרוּ לִמְקוֹם לִמּוּדָם אוֹ לִבְסִיסָם.
ה. הַנּוֹסֵעַ בְּמָּטוֹס, אוֹ בְּמַּסּוֹק, וּזְמַן הַנְּסִיעָה נִמְשַׁךְ שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם דַּקּוֹת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל".
ו. בְּיָמֵינוּ אֵין כִּמְעַט אָדָם שֶׁאֵינוֹ נוֹסֵעַ מִחוּץ לָעִיר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אוּלָם רוֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם מְבִינִים אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב שֶׁלָּהֶם לְבָרֵךְ בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל". וְלָכֵן, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים וּמְבָאֵר לָהֶם אֶת חֲשִׁיבוּת הַדָּבָר, וְכֵן בְּמִקְרֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּעַצְמוֹ לְבָרֵךְ הוּא מְבָרֵךְ וּמְכַוֵּן לְהוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה אֶת שְׁאַר הָאֲנָשִׁים. נַהַג אוֹטוֹבּוּס, הַסָּעוֹת וְכַדּוֹמֶה - רָאוּי שֶׁיָּשִׂים לֵב אַחֲרֵי שֶׁחוֹזְרִים מִנְּסִיעָה אֲרֻכָּה כְּגוֹן: שֶׁנָּסְעוּ לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים, אוֹ שֶׁחָזְרוּ מִטִּיּוּל שְׁנָתִי, אוֹ מֵחֲתֻנָּה רְחוֹקָה - שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעִים לָעִיר יְבַקֵּשׁ מֵאֶחָד הַנּוֹסְעִים שֶׁיַּעֲמֹד וִיבָרֵךְ בְּקוֹל רָם אֶת בִּרְכַּת "הַגּוֹמֵל" וִיכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּם יְדֵי חוֹבָה. כִּי אַחֶרֶת, בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא כֻּלָּם יִזְכּוּ לְבָרֵךְ.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי יב', ט'):
"טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" (ב')
רָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק כָּךְ: "טוֹב אָדָם שֶׁנִּקְלֶה בְעֵינָיו וְנַעֲשָׂה עֶבֶד לְעַצְמוֹ", וְלִכְאוֹרָה, מָה הַפֵּרוּשׁ לִהְיוֹת עֶבֶד לְעַצְמְךָ?
אִם נִתְבּוֹנֵן הַיּוֹם נִרְאֶה שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים נִמְצָאִים בְּמִינוּס בַּבַּנְק, וְלֹא רַק אֲנָשִׁים מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה, אוֹ מֻגְבָּלִים בְּגוּפָם חָלִילָה וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא גַם אֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים וּמַרְוִיחִים מַשְׂכֹּרֶת טוֹבָה וַאֲפִילוּ טוֹבָה מְאֹד - נִמְצָאִים בְּמַצָּב דּוֹמֶה, וּלְעִתִּים יוֹתֵר גָּרוּעַ. הַמִּינוּס פָּשׁוּט לֹא נִגְמָר!! וְהַשְּׁאֵלָה לָמָה? הָאֱמֶת, שֶׁכָּל זוּג שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ לָמָה זֶה כָךְ.. וּמָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּהֶם? תָּלוּי, אִם הֵם קְצָת מְסֻכְסָכִים אָז כָּל אֶחָד מַאֲשִׁים אֶת הַשֵּׁנִי, הַבָּעַל מַאֲשִׁים אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁכֵּן הֲרֵי "הוּא יָכוֹל לִחְיוֹת עִם 10 ש"ח לְיוֹם..." וְהָאִשָּׁה מַאֲשִׁימָה אֶת בַּעֲלָהּ כִי הֲרֵי "הִיא לֹא קוֹנָה לְעַצְמָהּ כְלוּם!! זֶה הַכֹּל לַבָּיִת, בִּשְׁבִילוֹ וּבִשְׁבִיל הַיְּלָדִים שֶׁלּוֹ.." וְאִם הֵם בִּיחָסִים טוֹבִים אָז הֵם מְסַכְּמִים וְאוֹמְרִים: "הַמִּחְיָה הַיּוֹם קָשָׁה!" זֶהוּ, כָךְ מִסְתַּכֶּמֶת לָהּ הַשִּׂיחָה.
אֲבָל גַּם לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יֵשׁ מָה לוֹמַר בָּעִנְיָן, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׂמוֹע - יַרְוִיחַ. טוֹב נִקְלֶה - וְעֶבֶד לוֹ, מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם - וּמַסְבִּיר רָשִׁ"י טוֹב לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לְעַצְמוֹ!!! מָה הַכַּוָּנָה? אֲנָשִׁים הַיּוֹם מַעֲדִיפִים לִהְיוֹת חַיָּבִים לַאֲחֵרִים וְלֹא לְעַצְמָם! אָדָם הוֹלֵךְ לַחֲנוּת וְרוֹאֶה מוּצָר מְסֻיָּם, הוּא מַרְגִּישׁ בְּתוֹךְ לִבּוֹ צֹרֶךְ וְדַחַף לִקְנוֹת אוֹתוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ כֶסֶף פְּלוּס בַּבַּנְק - אֵין לוֹ בְעָיָה, אַךְ אִם אֵין לוֹ כֶסֶף עוֹמְדוֹת בְּפָנָיו שְׁתֵּי אֶפְשָׁרוּיוֹת: אוֹ לִקְנוֹת אֶת הַמּוּצָר וְלִהְיוֹת חַיָּב אֶת הַכֶּסֶף לַבַּנְק, לְחֶבְרַת הָאַשְׁרַאי, וְכוּ', אוֹ לְהִתְאַפֵּק וְלֹא לִקְנוֹת אֶת הַמַּכְשִׁיר וְלִהְיוֹת חַיָּב אוֹתוֹ לְעַצְמוֹ!!! לְצַעֲרֵנוּ אֲנָשִׁים בּוֹחֲרִים לֹא לִהְיוֹת חַיָּבִים לְעַצְמָם אֶלָּא לְפַנֵּק אֶת עַצְמָם וְלִהְיוֹת חַיָּבִים לַאֲחֵרִים - וְזוֹ הַבְּעָיָה! "טוֹב נִקְלֶה - וְעֶבֶד לוֹ" - עָדִיף שֶׁתִּהְיֶה חַיָּב לְעַצְמְךָ וְתִחְיֶה טוֹב, "מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לָחֶם" - מֵאֲשֶׁר תִּתְכַּבֵּד בְּתַאֲווֹתֶיךָ וְתִהְיֶה בְמִינוּס. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיִּשְׁמַע לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ.