גדול אדמור"י החסידות: 10 עובדות על רבי מנחם מנדל מוויטבסק

1. רבי מנחם מנדל מוויטבסק היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

2. רבי מנחם מנדל נולד בוויטבסק, והיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש. הוא הפיץ את החסידות ברוסיה הלבנה ובליטא. לאחר פטירת המגיד הוכתר למנהיג החסידים ברוסיה הלבנה על פי צוואת המגיד. עלייתו לארץ ישראל בראשות 300 איש מכונה "עליית תלמידי הבעל שם טוב", והיא נחשבת לעלייה משמעותית באותה העת.

3. אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. נהג לחתום את איגרותיו בתואר "השפל באמת", גם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל ושבח, אלא רק את שמו.

הקבר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק

4. רבי מנחם מנדל חיבר מספר ספרים חשובים, הידוע ביניהם הוא הספר "פרי הארץ" בתורת הקבלה. בספר פירושי פרד"ס על חמשה חומשי תורה ובסופו מכתבים, אשר נשלחו אל חסידיו במזרח אירופה. ספריו הנוספים הם "פרי העץ" ו"ליקוטי אמרים".

5. גם הספרדים יושבי הארץ הוותיקים העריצו את רבי מנחם מנדל, ואף הוא התקשר עמהם באהבה, ואת בנו אהובו רבי משה, שהיה מופלג בתורה וחסידות, שידך למשפחת רבי חיים אבולעפיה.

6. בתוך סעיפי צוואתו כתב: "לבני המופלג רבי משה. א' אבקש שלא יהיה לו שום התמנות ושררה על אחרים. ויתרחק מהכבוד, ויתרחק מהוללות. וילמד בכל יום ספרי מוסר, ויתחבר עם אנשי אמת. ויאהב הפחות שבישראלי. ויתרחק משקר בכל כוחו, אפילו לשם שמיים. ושלא יאמר דברי תורה בשמי. ושלא יחקקו על המצבה שלי שום שבח, כי אם מוהר"ר מנחם מענדיל".

7. בעניין הקבורה כתב: "אבקש שמעת יציאת נפשי עד שעה בדקדוק, בל ימצא גופי בזה העולם בשום אופן בעולם. כלומר שמעת יציאת הנפש ועד לסוף הקבורה לא יעבור משך זמן של יותר משעה אחת בלבד".

קברו בבית הקברות בטבריה

8. כמו כן כתב על מקום הקבורה: "במקום הקברות לא יניחו אותי על קרשים או בארון, רק ישר על אדמת הקודש. ונושאי הארון יהרהרו בתשובה. ובעת שיסתמו עיני בחרס שבור כנהוג, יזכירו אז את שם קדשו של מרן הבעל שם טוב, ואת שם קודשו של אדמו"ר הרב המגיד ז"ל".

9. לפני הסתלקותו שאלוהו, ליד איזה קבר ברצונו שיקברוהו, שהרי כידוע רבים משתדלים מאוד שיקברום בקרבת צדיקים. השיב רבי מנחם מנדל בתמיהה, "מה השאלה הזאת? טוב יהיה לפני אם ישכיבוני אצל כל יהודי שהוא, והלוואי ואף יהודי לא יתבייש בי, כפי שאני אינני מתבייש באף יהודי".

10. ביום א' אייר תקמ"ח עלתה נשמתו הקדושה לגנזי מרומים, ונקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב, כשהוא בן חמישים ושבע שנים. זכותו תגן עלינו.