האם מותר לרסק קרח בשבת?

א. אָסוּר לְרַסֵּק בְּשַׁבָּת שֶׁלֶג, בָּרָד אוֹ קֶרַח, כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם מַיִם. מַדּוּעַ? יֵשׁ אוֹמְרִים מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹלִיד אֶת הַמַּיִם וְאָסוּר מִשּׁוּם "נוֹלָד", (כְּלוֹמַר: יִצּוּר דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה קַיָּם) וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם נַתִּיר לְרַסֵּק שֶׁלֶג שֶׁמָּא יִטְּעוּ וְיַּתִּירוּ גַּם לִסְחֹט פְּרִי בִּשְׁבִיל לִשְׁתּוֹת אֶת הַמִּיץ שֶׁלּוֹ.

ב. מֻתָּר לְהוֹצִיא קַרְחוֹנִים מֵהַמַּקְפִּיא כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָם בְּתוֹךְ מַשְׁקֶה לְקָרְרוֹ, וְאִם הַקַּרְחוֹן הוּא גָדוֹל - מֻתָּר לְהַכּוֹת בּוֹ וּלְשׁוֹבְרוֹ, וְאִם הַקַּרְחוֹנִים נִדְבְּקוּ לַתַּבְנִית, מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ עָלֶיהָ מְעַט מַיִם כְּדֵי לְשַׁחְרְרָם.

ג. לְאַחַר שֶׁשָּׂם אֶת הַקַּרְחוֹנִים בַּכּוֹס אָסוּר לְעַרְבְּבָם בְּכֹחַ עַל יְדֵי כַפִּית וְכַדּוֹמֶה כְדֵי שֶׁיִּמַּסּוּ מַהֵר, אֶלָּא יַשְׁאִירֵם שֶׁיִּמַּסּוּ לְבַדָּם וְהֱיוֹת וְזֶה נָמֵס מֵעַצְמוֹ - מֻתָּר.

ד. אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לְעַרְבֵּב קֻבִּיּוֹת קֶרַח בְּתוֹךְ מַשְׁקֶה שֶׁיִּמַּסּוּ, מִכָּל מָקוֹם מֻתָּר לִבְחֹשׁ סֻכָּר בְּכַפִּית בְּתוֹךְ כּוֹס מַשְׁקֶה, כִּי בְנִגּוּד לַקֶּרַח, הַסֻּכָּר אֵינוֹ נֶהֱפָךְ לְמַיִם אֶלָּא מִתְמוֹסֵס בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה.

ה. יְלָדִים הָאוֹכְלִים "פּוֹפִּיס" הַמְּכוּנִים "אִיגְלוּ" [מַשְׁקֶה קָפוּא בְתוֹךְ שַׂקִּית נַיְלוֹן] - יֵשׁ לְלַמְּדָם שֶׁלֹּא יִמְעֲכוּ אֶת הַקֶּרַח בְּעוֹדוֹ בַּעֲטִיפָה עַד שֶׁיִּמַּס, אֶלָּא רַק יִמְצְצוּהוּ בַעֲדִינוּת.

ו. מֻתָּר לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת עַל שֶׁלֶג אוֹ עַל בָּרָד וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם נִמּוֹחִים וְזָב מֵהֶם מַיִם עַל יְדֵי הִלּוּכוֹ - כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ מֻתָּר. וּלְהָרִים שֶׁלֶג מִבְּלִי לְמוֹעֲכוֹ - מֻתָּר.

ז. אָסוּר לִסְחֹט בְּשַׁבָּת בֶּגֶד, אוֹ סְפוֹג. וְלָכֵן אָסוּר לְנַגֵּב בָּהֶם אֶת הַשֻּׁלְחָן.

ח. מַגְבוֹנִים לַחִים - יֵשׁ פּוֹסְקִים הַמַּחְמִירִים מְאֹד וּמַקְפִּידִים לְסָחֲטָם לִפְנֵי שַׁבָּת. אוּלָם, יֵשׁ פּוֹסְקִים הַמְקִילִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם גַּם מִבְּלִי לְסָחֲטָם לִפְנֵי שַׁבָּת וִינַגֵּב בַּעֲדִינוּת.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - אֱמֹר

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו"

שְׁנֵי בִּטּוּיִים יֵשׁ כָּאן: "אֱמוֹר" וְ"אָמַרְתָּ", וְהַשְּׁאֵלָה הִיא לָמָּה? בָּאִים חֲזַ"ל וְאוֹמְרִים: "כְּדֵי לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים". כְּלוֹמַר, שֶׁהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים צְרִיכִים לְלַמֵּד אֶת יַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים שֶׁאָסוּר לְהִטָּמֵא לְמֵת. (וּמִכָּאן יֵשׁ לְהַזְהִיר מוֹרִים וּמוֹרוֹת שֶׁלִפְעָמִים יוֹצְאִים עִם יְלָדִים קְטַנִּים לְטִיּוּל שְׁנָתִי וְנִכְנָסִים אִתָּם לְבֵית הָעַלְמִין בִּצְפַת אוֹ בְמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעֲלֵיהֶם לִבְדּוֹק אִם יֵשׁ בַּכִּתָּה יְלָדִים כֹּהֲנִים וְלִמְנֹעַ מֵהֶם לְהִכָּנֵס)

וּמִכָּאן לָמַדְנוּ יְסוֹד גָּדוֹל בְּעִנְיַן חִנּוּךְ הַיְּלָדִים. לְצַעֲרֵנוּ, מְצִיאוּת הַחַיִּים שֶׁל יָמֵינוּ עֲמוּסָה מְאֹד. אִם יִבְדֹּק הָאָדָם כַּמָּה מִלִּים הוּא אוֹמֵר לַבֵּן אוֹ לַבַּת שֶׁלּוֹ, הוּא יְגַלֶּה שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ מְדַבֵּר עִם יְלָדָיו, וְגַם כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ כְּלָל זֶה בְמִשְׁפָּטִים כְּמוֹ: "תְּכַבֶּה אֶת הָאוֹר", "תָּכִין שִׁעוּרִים", "תְּנַקֶּה אֶת הַשֻּׁלְחָן", וְכַדּוֹמֶה. וְאִלּוּ עַל דְּבָרִים מַהוּתִיִּים בֶּאֱמֶת וְהַקְנָיַּת עֲרָכִים בְּשִׂיחָה לְבָבִית - כִּמְעַט וְזֶה לֹא קוֹרֶה. וְצָרִיךְ לָדַעַת שֶׁזּוֹ חוֹבָה גְמוּרָה עַל כָּל אַבָּא וְאִמָּא אֲפִילוּ שֶׁהֵם עֲסוּקִים מְאֹד מִכָּל מָקוֹם חַיָּבִים לְדַבֵּר עִם הַיְּלָדִים וּלְחַנְּכָם. אוּלָם, יֵשׁ דָּבָר נוֹסָף שֶׁמְּחַנֵּךְ גַּם בְּלִי שֶׁמְּדַבְּרִים, וְהוּא "הַדֻּגְמָא הָאִישִׁית". כְּשֶׁיֶּלֶד רוֹאֶה שֶׁאָבִיו מַשְׁקִיעַ בְּדָבָר מְסֻיָּם, גַּם אִם הוּא לֹא מְדַבֵּר אִתּוֹ עַל זֶה - זֶה חוֹדֵר!

מְסֻפָּר עַל אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מַגִּיעַ כָּל עֶרֶב לְשִׁעוּר תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁבְּרֶגַע שֶׁהָרַב הָיָה מַתְחִיל אֶת הַשִּׁעוּר הוּא הָיָה נִרְדָּם תַּרְדֵּמָה עֲמוּקָה, וְרַק בְּסוֹף הַשִּׁעוּר הָיָה מִתְעוֹרֵר וְהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ. יוֹם אֶחָד שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: "אֱמוֹר לִי, מַדּוּעַ אַתָּה בָא לַשִּׁעוּר? הֲרֵי אַתָּה יָשֵׁן כָּל הַשִּׁעוּר?" וְהָאִישׁ עָנָה: "נָכוֹן כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי לֹא מַחֲזִיק מַעֲמָד בַּשִּׁעוּר, אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ דָּבָר אֶחָד. כְּשֶׁהַבֵּן שֶׁלִּי שׁוֹאֵל אֶת אִמָּא: "אֵיפֹה אַבָּא?" הִיא עוֹנָה לוֹ: "הָלַךְ לְשִׁעוּר תּוֹרָה". זֶה יְחַלְחֵל לוֹ בָרֹאשׁ וּכְשֶׁיִּגְדַּל הוּא גַם יֵלֵךְ לְשִׁיעוּר תּוֹרָה. וְאוּלַי הוּא לֹא יֵרָדֵם..."