אמרתם היום "אבינו מלכנו"? 10 נקודות על תעניות בה"ב

1. תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות רצופים, בימים שני וחמישי ושני הראשונים בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע הראשון לחודש, ויום שני בשבוע שאחריו.

2. התענית חלה בחודשים חשוון ואייר, הבאים לאחר המועדים סוכות ופסח.

3. כיום רק בודדים צמים תעניות אלו בפועל, אבל ברוב בתי הכנסת האשכנזיים נוהגים לומר את הסליחות המיועדות לתעניות אלו.

4. טעם המנהג: במסכת סופרים (פרק כא) מובא כי זהו זכר לשלושת ימי הצום שצמו מרדכי ואסתר בשושן הבירה, קודם שנכנסה אסתר למלך אחשוורוש, צום שחל באמצע חודש ניסן. הסיבה לכך שצום זה אינו נהוג בניסן הוא כי חודש ניסן אסור בתענית.

5. טעם נוסף למנהג הוא שכיון שהמועדים פסח וסוכות עלולים לגרום לאנשים לבוא לידי עבירה, לידי קלות ראש וייחוד אנשים ונשים, תיקנו להתענות אחריהם כדי לכפר על עבירות אלו.‏

6. טעם נוסף לתעניות הוא כפרה לפני עונת הגשמים (בחשוון) והקציר (באייר).‏ "בשביל הגשמים - במרחשון מתענים בשביל היורה שירד על הזרעים לברכה, ובאייר שלא ילקה השדה בשדפון ובירקון".

7. בטו"ר מבואר הטעם לכך שהתעניות נקבעו דווקא לימי שני וחמישי: "ומה שמתענים בימים ב' וה', ולא בימים אחרים בשבוע, זה מפני שהם ימי רצון. כי "כשעלה משה למרום בפעם השנייה לקבל לוחות שניים, עלה ביום ה' וירד ביום ב'".

8. עד היום, נהוג לומר סליחות אחר תפילת שמונה עשרה של הש"ץ, ואומרים אבינו מלכנו.

9. אם יש בקהל עשרה אנשים שמתענים, מוציאים ספר תורה וקוראים את הקטע "ויחל משה", הנקרא בימי תעניות.

10. בשבת שלפני התענית נהוג שהחזן מכריז בתפילה לפני החזרת ספר התורה לארון הקודש על התעניות על ידי ברכה של אלו שיתענו. לשון הברכה: "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה, הוא יברך את אלה שיקבלו עליהם להתענות תענית שני וחמישי ושני; בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ויקבל תפילותיהם ויאזין שוועותיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן".