האם מברכים שהחיינו על נעליים?

א. מִי שֶׁקָּנָה אוֹ קִבֵּל בְּמַתָּנָה בֶּגֶד חָשׁוּב שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם הָיוּ שְׂמֵחִים בּוֹ, אִם גַּם הוּא שָׂמֵחַ בְּבֶגֶד זֶה, מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ. וְכַיּוֹם נָהֲגוּ לְחַכּוֹת וּלְבָרֵךְ בִּשְׁעַת לְבִישַׁת הַבֶּגֶד.

ב. אִם שָׁכַח לְבָרֵךְ בְּרֶגַע הַלְּבִישָׁה, כָּל עוֹד הוּא לָבוּשׁ בַּבֶגֶד בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וַעֲדַיִן שָׂמֵחַ בּוֹ - יָכוֹל לְבָרֵךְ שֶׁהֱחֶיָּינוּ. אוּלָם, אִם הוֹרִיד אֶת הַבֶּגֶד - לֹא יָכוֹל לְבָרֵךְ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה שֶׁלּוֹבְשׁוֹ.

ג. אֵין מְבָרְכִים שֶׁהֱחֶיָּינוּ עַל נַעֲלַיִם, גַּרְבַּיִם, גּוּפִיּוֹת אוֹ לְבָנִים, שֶׁכֵּן רוֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם שְׂמֵחִים בְּכָךְ.

ד. מֵעִקַּר הַדִּין, מִי שֶׁקּוֹנֶה כְּלִי חָשׁוּב שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם הָיוּ שְׂמֵחִים לִקְנוֹתוֹ כְּגוֹן: רֶכֶב חָדָשׁ וְכַדּוֹמֶה - מְבָרֵךְ עָלָיו "שֶׁהֱחֶיָּינוּ". וְכֵן, מִי שֶׁקּוֹנֶה בַּיִת אוֹ בּוֹנֶה בַּיִת חָדָשׁ - צָרִיךְ לְבָרֵךְ שֶׁהֱחֶיָּינוּ. אוּלָם, הַמִּנְהָג הַיּוֹם שֶׁלֹּא מְבָרְכִים עַל כֵּלִים וּבָתִּים. וְלָמָּה? יֵשׁ כַּמָּה סִבּוֹת, וְאַחַת מֵהֵן הִיא: רֹב בְּנֵי אָדָם קוֹנִים בַּיִת עִם מַשְׁכַּנְתָּא, וְרֶכֶב עִם הַלְוָאָה, וּמִכֵּיוָן שֶׁיַּחַד עִם הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַקְּנִיָּה מִתְלַוָּה גַּם דְּאָגָה עַל הַתַּשְׁלוּמִים שֶׁאֲמוּרִים לָרֶדֶת - הַשִּׂמְחָה אֵינָהּ שְׁלֵמָה. מָה הַמַּסְקָנָה?

ה. יֵשׁ פִּתְרוֹן קַל וּפָשׁוּט לְכָל הַמִּקְרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סָפֵק אִם לְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ". וְהוּא, לְהָבִיא פְּרִי חָדָשׁ, אוֹ לִלְבֹּשׁ חֻלְצָה חֲדָשָׁה שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בָּהּ, וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" וּלְכַוֵּן גַּם עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ אוֹ עַל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁקָּנָה בַּיִת אוֹ רֶכֶב לְלֹא הַלְוָאוֹת וְשָׂמֵחַ בּוֹ וְרוֹצֶה לְבָרֵךְ "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" - רַשַּׁאי.

ו. יֶשְׁנָם עוֹד עִנְיָנִים שֶׁמְּעוֹרְרִים שִׂמְחָה שֶׁרָאוּי לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" כְּמוֹ מִי שֶׁהִתְמַנָּה לְרַב רָאשִׁי, אוֹ מִי שֶׁסִּיֵּם לְחַבֵּר סֵפֶר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן מִי שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שִׁבְעִים, וְעוֹד מִקְרִים נוֹסָפִים. וּבְכֻלָּם, כְּדַאי שֶׁהָאָדָם יִקַּח פְּרִי חָדָשׁ אוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ, יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהֱחֶיָּינוּ" וִיכַוֵּן גַּם עַל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', יז')

"יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה"

יֵשׁ מִילָה בַּסְּלֶנְג הַמְדֻבָּר הַיּוֹם וְהִיא: "בַּקְטַנָּה". כֵּן, מַשְׁמָעוּת הַמִּילָה הִיא כְּמוֹ שֶׁזֶּה נִשְׁמַע: "בַּקְטַנָּה". כְּשֶׁרוֹצִים לְהַמְעִיט בְּעוֹצְמַת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁקָּרָה אוֹמְרִים אֶת הַמִּילָה הַזּוֹ וְהַכֹּל מִסְתַּדֵּר. לְדֻגְמָא: אִם טָעַמְתָּ מֵהָעֲנָבִים בְּחַנוּת יְרָקוֹת וּבַעַל הַבַּיִת הִרְגִּישׁ וְאָמַר לְךָ: "סְלִיחָה, לָמָּה אַתָּה אֹכֶל?" תַּעֲנֶה בְּפַשְׁטוּת: "בַּקְטַנָּה" וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אוֹ, אִם עָקַפְתָּ מִישֶׁהוּ בַּתּוֹר וְהוּא הִתְחִיל לִצְעֹק, תַּגִּיד לוֹ: "בַּקְטַנָּה" וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. וְלָמָּה? כִּי הָאָדָם חוֹשֵׁב שֶׁרַק דְּבָרִים גְּדוֹלִים הֵם מַשְׁמָעוּתִיִּים אוּלָם דְּבָרִים קְטַנִּים אֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת - וּבֶאֱמֶת זוֹ טָעוּת!! וְעֻבְדָּה הִיא שֶׁגַּם קָלִיעַ שֶׁל אֶקְדָּח הוּא דָּבָר קָטָן - אֲבָל יָכוֹל לַהֲרוֹג בֶּן אָדָם!"

וְהַדָּבָר אָמוּר גַּם לְגַבֵּי "שֶׁקֶר". אֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁקֶר קָטָן אוֹ שֶׁקֶר גָדוֹל, שֶׁקֶר זֶה שֶׁקֶר, וּבִפְרָט שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהִתְרַגֵּל לְדַבֵּר בְּאֹפֶן לֹא מְדֻיָּק, ומוֹסִיף נֹפֶךְ לְכָל סִפּוּר וְתֵאוּר, וַאֲפִילוּ שִׁנּוּיִים קַלִּים - בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא יְשַׁקֵּר גַּם בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים. כִּי שֶׁקֶר - זֶה שֶׁקֶר!!

וְזֶה מַה שֶׁאוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה - וְהִסְבִּיר הַמְּצוּדוֹת דָּוִד: "הַמֻּרְגָּל לְדַבֵּר דְּבָרָיו בֶּאֱמוּנָה - כָּל שֶׁכֵּן בְּעֵדוּתוֹ יַגִּיד צֶדֶק. אֲבָל הַמֻּרְגָּל לְדַבֵּר שְׁקָרִים אֲפִילוּ שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁל מַה בְּכָךְ, עִם כָּל זֶה קָרוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר גַּם בִּדְבַר הָעֵדוּת מִרְמָה בְּפִיו וְהַרְבֵּה יֵשׁ לַחְקוֹר בִּדְבָרָיו".

פַּעַם הִגִּיעַ הֶחָפֵץ חַיִּים לִישִׁיבָה עִם רַבָּנִים אֲחֵרִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְשָׁם עָמַד לְיַד הַכִּסֵּא, גַּם לְאַחַר שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת הוּא הִתְעַקֵּשׁ לַעֲמוֹד, הַדִּיּוּנִים הִתְאָרְכוּ לַחֲצִי שָׁעָה וּבְכָל הַזְּמַן הַזֶּה הָרַב עָמַד וְלֹא יָשַׁב. לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ שָׁאַל מִישֶׁהוּ: "לָמָּה הָרַב לֹא יֹשֵׁב?" וְהָרַב עָנָה: "כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהַבַּיִת אִשְׁתִּי שָׁאֲלָה אוֹתִי לְכַמָּה זְמַן אֲנִי הוֹלֵךְ? עָנִיתִי, שֶׁאֲנִי לֹא הוֹלֵךְ "לָשֶׁבֶת" שָׁם, אֲנִי הִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁלֹּא אֶתְעַכֵּב, אוּלָם, מֵאַחַר וְהוֹצֵאתִי מִפִּי מִשְׁפָּט כָּזֶה, הִקְפַּדְתִּי לְקַיְּמוֹ בִּפְשִׁיטוּת וְלֹא לָשֶׁבֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְרַגֵּל לְשַׁנּוֹת בְּדִבּוּרִי".