שר ביטחון או סר הביטחון?

הציבור הישראלי נחלק השבוע בדעותיו סביב מינויו הצפוי של ליברמן לשר הביטחון של מדינת ישראל. האם חוסר נסיונו הצבאי יעמוד לו לרועץ ("הכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס...") או שמא התעוזה - והבטחון העצמי שלו יחזקו את כושר ההרתעה ואת העוצמה... אולי פעם אחת תינתן ההזדמנות למי שרואה את עצמו כמסוגל למגר את האיומים או שמא הפרובוקציות רק ידרדרו את המצב...

איננו עוסקים בפרשנות פוליטית וגם לא בפרשנות ביטחונית, לנו ידוע האמור בפרשת השבוע: 'אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם ...וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם: וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ...' (ויקרא כ"ו).

'שלום בארץ' – זו תפילה וייחול שכל העולם מצפה לו, אולם בארץ ישראל הדרך היחידה לזכות לכך היא בקיום האמור ברישא של הפסוק - בחוקותי תלכו ומצותי תשמרו!

מעניין שבפרשת בהר אותה קראנו בשבוע שעבר, אנו מוצאים נוסח שונה של הוראות להשגת ביטחון. שם פרק כה פסוק יח נאמר אחרי מצות השמיטה והיובל: וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח וכדברי חז"ל ורש"י המכוון הוא לשמירת חוקי השמיטה והיובל. אמנם שם מפרש רש"י את הישיבה הבטוחה כשלילת סכנת הגלות וכדבריו שם וישבתם על הארץ לבטח - שבעוון שמיטה ישראל גולים, שנאמר: (ויקרא כו לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה והרצת את שבתותיה, ושבעים שנה של גלות בבל, כנגד שבעים שמיטות שבטלו היו. הוה אומר שכדי להנצל מגלות פיזית ומסילוק מארץ ישראל יש לשמור שמיטה!

שוב מיד לאחר מכן בפסוק יט נשנה: וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ - כאן לדברי פרשנים רבים מדובר על בטחון כלכלי תוך כדי הישיבה בארץ (לעומת האמור לעיל שהוא הבטחת עצם הישיבה). שמירת השמיטה מבטיחה גם פרנסה ויציבות חקלאית וכלכלית.

חוק טבע – עמל התורה!

לאחר מכן בפרשת בחוקותי מדובר על בטחון כולל, בכל ההיבטים, כשבראשם השלום. ועתה נצטט את הפסוקים בשלמותם: 'אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם: וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ: וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם: וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם'.

בדברי חז"ל וברש"י המשמעות של 'בחוקותי תלכו' כדבר נוסף על שמירת מצוות – מתפרשת ביחס ל'עמל התורה', שרק הוא המתכון לכל ההבטחות האמורות לעיל, ולא זו בלבד - העדרו מסכן את קיומנו. אין מדובר כאן על חוק המלכות או גזירת עליון, החוק הוא 'חוק טבע' כדברי חז"ל בכמה מקומות על הפסוק: 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'. כי חוקות הקיום של שמים וארץ במתכונת יציבה ונורמלית הם על ידי 'בריתי יומם ולילה' - הוה אומר לימוד ועמל תורה יומם ולילה. (מדרש תנחומא פרשת נח ועוד). ומכאן 'אם בחוקותי תלכו – בחוקות הטבע של שמים וארץ המתקיימים בעמל התורה – ונתתי גשמיכם בעיתם... ונתנה הארץ יבולה... ושמתי שלום בארץ'.

עמל התורה – ורבי שמעון בר יוחאי

מסתבר ששותפות בעמל התורה של ציבור הלומדים שתורתו אומנותו - על ידי תמיכה ציבורית ויחידנית – נחשבת כקיום כללי של 'בחוקותי תלכו'. כל אחד הנושא בנטל הכלכלי של החזקת 'שבט לוי' – נושא גם בנטל הבטחוני והכלכלי ומגדיל את הסיכויים - בלא קשר לשר זה או אחר - שהקב"ה ישרה על עמו וארצו שלום ובטחון.

בהקשר האקטואלי של ל"ג בעומר נציין במיוחד את דעתו של רבי שמעון בר יוחאי – שבימים אלו אנו חוגגים את יום ההילולא שלו – בקשר למערכת החיים האידיאלית ורמת לימוד התורה הנדרשת. במסכת ברכות דף ל"ה עמוד ב' נחלקו רבי ישמעאל ורשב"י ביחס לאמור: 'ואספת דגנך ותירושך ויצהרך'. הפסוקים המציירים את המצב החיובי של שמירת מצוות – מתארים הצלחה כלכלית ברקע של חיי חקלאות פורחים. וזו אכן דעתו של רבי ישמעאל על מתכון החיים האידיאלי, כמובן זאת תוך כדי עיסוק בתורה ומצב של תורתו קבע ומלאכתו עראי. אולם רבי שמעון בר יוחאי טוען על כך: 'אם אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וכו' תורה מה תהא עליה? לפיכך לדעתו הפעולות הללו מתבצעות במצב אידיאלי על ידי עובדים זרים, בעוד שהעם היהודי ולפחות השכבה המעולה שלו – עוסקים בתורה נטו! עמל התורה והקדשת כל הכוחות ללימודה היא לדעתו של רבי שמעון החובה הראשונית של יהודי שלם, ורק בדיעבד ניתן לשלב גם את חיי המעשה.

וכאמור לעיל גם מי שנוהג כרבי ישמעאל יכול לצאת את דעת רשב"י על ידי שותפות בהחזקת אלו שתורתם אומנותם, ותעמוד לו זכות התורה וזכותיה דבר יוחאי!

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.