מה מברכים על הקשת?

א. לִפְנֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַלְּבָנָה יִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ. שֶׁכֵּן הַבְּרָכָה הִיא הוֹדָאָה עַל חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה וְאִם לֹא רָאָה שֶׁהִתְחַדְּשָׁה אֵיךְ יְבָרֵךְ?.. וְנָכוֹן שֶׁיִּסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּשֶׁאוֹמֵר אֶת הַפָּסוּק: "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה".
ב. כָּל הַצֹּרֶךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַלְּבָנָה הוּא לִפְנֵי הַבְּרָכָה, אוּלָם בִּזְמַן הַבְּרָכָה אוֹ אַחֲרֶיהָ - אֵין לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. לָמָּה? סִבָּה רִאשׁוֹנָה: שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּאִלּוּ מִתְפַּלֵּל אֵלֶיהָ חַס וְשָׁלוֹם. סִבָּה שְׁנִיָּה: לְפִי הַקַּבָּלָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַלְּבָנָה כְּמוֹ שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשְּׁכִינָה. וְלָכֵן, צָרִיךְ לְלַמֵּד אֶת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל הַלְּבָנָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַבְּרָכָה שֶׁלֹּא נוֹהֲגִים נָכוֹן.
ג. דֶּרֶךְ אַגַּב נַזְכִּיר שֶׁגַּם לְעִנְיַן הַקֶּשֶׁת זֶה כָּךְ. מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת - מְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "זוֹכֵר הַבְּרִית" וְכוּ', וְאָסוּר לוֹ לְהִסְתַּכֵּל סְתָם עַל הַקֶּשֶׁת. וְלֹא כְּאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עָלֶיהָ לֵהָנוֹת מִיּוֹפְיָהּ. שֶׁכֵּן לְפִי הַקַּבָּלָה גַּם הַקֶּשֶׁת מַקְבִּילָה לַשְּׁכִינָה וְאֵין לְהִסְתַּכֵּל בַּשְּׁכִינָה.
ד. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה בְּלֵיל שַׁבָּת אוֹ בְּלֵיל חַג. מִפְּנֵי כַּמָּה סִבּוֹת שֶׁחֶלְקָן לְפִי הַפְּשָׁט וְחֶלְקָן לְפִי הַקַּבָּלָה. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הַלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁאֶפְשָׁר לְבָרֵךְ הוּא לֵיל שַׁבָּת אוֹ לֵיל חַג - רַשַּׁאי לְבָרֵךְ.
ה. בְּחֹדֶשׁ אָב לֹא מְבָרְכִים אֶת הַלְּבָנָה לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁרוּיִים בְּאֵבֶל, וְאֵין מְבָרְכִים "בִּרְכַּת הַלְּבָנָה" אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה. וְכֵן אֵין מְבָרְכִים לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ פַּחַד בַּלֵּב מִיּוֹם הַדִּין. וְהַסְּפָרַדִּים נָהֲגוּ לְבָרֵךְ מִיָּד בְּמוֹצָאֵי תִּשְׁעָה בְּאָב וּבְמוֹצָאֵי כִּפּוּר.
ו. סוּמָא (עִוֵּר) אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה מֵאוֹרָהּ.
ז. אָבֵל שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל, יַמְתִּין מִלְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַלְּבָנָה עַד שֶׁיַּעַבְרוּ יְמֵי הָאֵבֶל וְהַצַּעַר. אוּלָם, אִם יַעֲבוֹר זְמַן הַבְּרָכָה - רַשַּׁאי לְבָרֵךְ בְּתוֹךְ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יב', כה')
"דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה" (ו')
עֵצָה חֲמִישִׁית נֶגֶד דְּאָגוֹת, לוֹמַר בִּשְׁעַת צָרָה: "אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּזְכוּת רַבִּי מֵאִיר בָּעַל הַנֵּס תָּגֵן! הֵיכָן הָרֶמֶז?
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה הַנָּשִׂיא, רַבִּי מֵאִיר הָיָה הֶחָכָם וְרַבִּי נָתַן אַב בֵּית דִּין, כְּשֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן נִכְנַס, הָיוּ כָּל הָעָם עוֹמְדִים לִכְבוֹדוֹ. וְגַם כְּשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתַן הָיוּ כָּל הָעָם עוֹמְדִים לִכְבוֹדָם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן: הַאִם לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת אֵיזֶה הֶכֵּר בֵּין הַנָּשִׂיא לְבֵין אֲחֵרִים? וְלָכֵן תִּקֵּן שֶׁכָּל הָעָם יַעַמְדוּ רַק כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנַס. בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא הָיוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתַן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. לְמָחֳרָת הִגִּיעוּ וְרָאוּ שֶׁלֹּא כֻּלָּם עוֹמְדִים, שַׁאֲלוּ מַה קָרָה? וְסִפְּרוּ לָהֶם שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל שִׁנָּה אֶת הַמִּנְהָג. אָמַר רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי נָתַן, בֹּא וְנַחֲזִיר אֶת הַמִּנְהָג לְקַדְמוּתוֹ, אֵיךְ? נִשְׁאַל אוֹתוֹ מָחָר שְׁאֵלוֹת מִמַּסֶּכֶת "עוֹקְצִין" שֶׁהִיא מַסֶּכֶת שֶׁלֹּא נִלְמֶדֶת תָּמִיד, וּמִן הַסְּתָם שֶׁהוּא לֹא יֵדַע לַעֲנוֹת טוֹב וְנַגִּיד שֶׁהוּא לֹא רָאוּי לִהְיוֹת נָשִׂיא כִּי הוּא לֹא בָּקִי בְּכָל הַמַּסֶכְתּוֹת. שָׁמַע אוֹתָם רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קַרְשִׁי וְאָמַר: חָלִילָה לְבַיֵּשׁ אֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן. מַה עָשָׂה? יָשַׁב אַחֲרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן וְהָיָה לוֹמֵד אֶת מַסֶּכֶת עוֹקְצִין, שָׁמַע רַבָּן שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַדּוּעַ הוּא לוֹמֵד כָּךְ חָזָק? כַּנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עִנְיַן. יָשַׁב גַּם הוּא וְלָמַד הֵיטֵב אֶת כָּל הַמַּסֶּכֶת. לְמָחֳרָת הִתְחִילוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתַן לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת בְּמַסֶּכֶת עוֹקְצִין וְרַבָּן שִׁמְעוֹן עָנָה עַל כֻּלָּן, אֲבָל הֵבִין שֶׁרָצוּ לְבַיְּשׁוֹ וְהוֹצִיא אוֹתָם מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתַן הָיוּ כּוֹתְבִים מִבַּחוּץ קֻשְׁיוֹת וְזוֹרְקִים פְּתָקִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, מַה שֶׁהוּא יָדַע לַעֲנוֹת - עָנָה, וּמַה שֶׁלֹּא יָדַע הֵם כָּתְבוּ אֶת הַתְּשׁוּבוֹת וְהִכְנִיסוּ פְּנִימָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הַתּוֹרָה נִמְצֵאת בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים? אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן נַכְנִיס אוֹתָם אֲבָל נָתַן לָהֶם קְנָס. מַה הַקְּנָס? שֶׁלֹּא יַגִּידוּ שְׁמוּעָה בִּשְׁמָם, אֶלָּא בִּמְקוֹם "רַבִּי מֵאִיר" יִכְתְּבוּ: "אֲחֵרִים" וּבִמְקוֹם "רַבִּי נָתַן" יִכְתְּבוּ "יֵשׁ אוֹמְרִים". וּמֵאָז, כָּל פַּעַם שֶׁמֻּזְכָּר "אֲחֵרִים" הַכַּוָּנָה הִיא לְרַבִּי מֵאִיר. וְעַל זֶה אָמְרָה הַגְּמָרָא: דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה - יְשִׂיחֶנָּה לְ"אֲחֵרִים", דְּהַיְנוּ יֹאמַר: "אֱלָהָא דְּמֵאִיר עֲנֵנִי"!