מקבצי שו"ת - שאל את הרב
מהו חינוך טוב? האם ילד חייב בכיפה? שו"ת בנושא חינוך
איך להסביר על אלוקים? מה עושים כשיש אירוע מעורב? והאם צריך בגיל 4 וחצי להקפיד שיהיה תמיד עם כיפה על הראש בבית? מקבץ שאלות בנושא חינוך ותשובות בצידן
- הידברות
- פורסם ד' אדר התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. איך להסביר לילדים קטנים על מציאות אלוקים?
יש להסביר לילדים הקטנים, שכמו שיש להם אבא ואמא, וכמו שהבית נבנה על ידי בנאי, וכיסא על ידי נגר, כך גם כל העולם כולו יש לו בורא שבנה אותו, והבורא הוא שברא את אדם וחווה הראשונים, והוא ברא את הטבע, עושה שיהיו עננים וירד גשם, ותהיה זריחה ושקיעה. והוא רוצה שיהיה לנו טוב. ואנו קוראים לו השם, הקדוש ברוך הוא, כי אנחנו אוהבים אותו. נא לראות גם כאן.
אפשר לדבר איתם על כל מיני דברים חכמים שיש בגוף האדם, ולהגיד להם: תראו כמה יפה, כמה חכם, הקב"ה עשה את זה כדי שיהיה לנו טוב. תראה שיש לך אגודל, למה יש לך אגודל? כדי שתוכל לתפוס דברים ביד. תראה איך הקב"ה עשה שיהיה לך ציפורניים, כדי שתוכל לגרד. תראה איך הקב"ה עשה שיהיו לך שתי אוזניים כדי שתוכל לשמוע מי שנמצא בצד ימין ומי שנמצא בצד שמאל. תראה איך הקב"ה עשה לך שתי עיניים כדי שתוכל לראות, ואף כדי שתוכל להריח, ולשון כדי שתוכל לטעום, ושיניים כדי שתוכל ללעוס. הקב"ה עשה שיהיה לך בתוך הגוף בטן כדי שתוכל לעכל מזון ולהיות חזק. וכיוצא בהם. אפשר לקחת ספרי ילדים על מדע וגוף האדם ובעלי חיים, ולהצביע בפניהם על כל הדברים היפים והחכמים שאלוקים עשה.
גם אפשר לערוך איתם משחק, שבו הם מצביעים על דברים בעולם שמוכיחים שיש אלוקים, ומקבלים בתמורה ממתק או נשיקה. לדוגמה הילד יכול להצביע על עץ, ולהגיד שעץ גדול וחזק כל כך חייב להיות לו בורא. ילדה יכולה להצביע על פרפר, ולומר שהכנפיים שלו שמאפשרות לו לעוף מוכיחות שיש בורא. וכך לחפש דברים יפים וחכמים בעולם, וללמד מהם על הבריאה.
בחנויות ספרים חרדיות בבני ברק ניתן למצוא ספרים רבים שמיועדים לילדים בכל הגילאים, ומעבירים מסרים חינוכיים בתמונות צבעוניות וציורים יפים. גם כדאי להמליץ בפניה על מדור הילדים בהידברות.
* * *
2. שמעתי שאסור להכות את הבן הגדול. האם זה נכון? ומאיזה גיל נקרא גדול?
נכון - קידושין ל ע"א ברש"י ד"ה אדידך בלשון ב'; וכמבואר הטעם ברש"י שם שיש חשש שמא יבעט [הילד באביו], כלומר שמא יכה בחזרה או שיקנה הילד נטירה בלב נגדו. ואז אסור משום "לפני עיוור לא תתן מכשול" - כי נמצא שהאבא הוא עצמו הגורם לבנו להכות אותו או ללכת נגד מצות כיבוד אב ואם.
מחלוקת (שם) בזמן הגמרא אם איסור זה התחיל מגיל עשרים וארבע והלאה או מגיל עשרים ושתים.
אמנם שמעתי ממורי במוסר הרב שלמה וולבה ז"ל שכהיום החשש שמא יבעט הבן הוא כבר מתחילת גיל הנערות (12-13) או אפילו מקודם (לפי שהילדים גדלים היום עם הרבה הרגשת עצמאות). ונמצא שכל ילד כיום יש למדוד אותו לפי מצבו האישי - אם כבר הגיע לגיל שההכאה מן האבא עוד יגרום לו שהוא עוד יתרחק מדרכי אביו וילך נגדו - מאז אסור.
ואפילו מקודם, ברור הדבר שה"הכאה" המותרת היינו בדרך של "חושך שבטו שונא בנו", וכמו שהסביר לנו הרב וולבה ז"ל, שהכוונה היא "רק להגביה את השבט" - כדי להביא משמעת בלב הרך של הילד, אבל לא להשתמש בו ולהוריד אותו להכות בו הכאה אמיתית בשבט ח"ו. ומובן מאליו שהמכה את בנו שום הכאה יתירה או בכח יתר, נכנס כבר בקלות לבחינה של התעללות שכמובן אסור על פי תורה.
* * *
3. כיצד מסבירים לילד על עולם הבא?
בהחלט קשה להסביר לילד קטן כל כך על נושא החיים שלאחר המוות. תוכלי לומר לו שוודאי שנהיה ביחד לאחר המוות, שהחיים כאן הם תפקיד עבורנו, ושהוא צריך לשמוח שהקב"ה נתן לו לחיות ואת האפשרות להתחזק לפני שנשוב אליו. שבעולם הבא יש גנים ופרדסים יפים ונפלאים, ואנשים נמצאים שם עם בורא עולם ולומדים תורה ומאושרים, והם מביטים בנו ומאחלים לנו את הטוב ביותר. ובנוסף לספר לו שאנו קרובים לגאולה, ושעם הגאולה תבוא תחיית המתים, וכל המתים ישובו לחיות יחד ללא מחלות וללא ייסורים, ולכן אנו מתפללים ומצפים לגאולה השלמה.
אני מציע שתקראי את החוברת "שיחה גורלית" לעצמך, ואחר כך תנסי לתרגם לו מספר רעיונות משם בשפה שיוכל להבין. לקריאת החוברת, חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית".
מכל מקום עדיף שלא להרבות עם ילד קטן את הדיבורים על המוות, כי הילד עדיין קטן ומטבעו מחובר לארץ ולהווה, כך שאין ביכולתו למדוד נכון את חשיבות העולם הבא ולחשוב על עתיד רחוק כל כך.
במקום זאת עדיף להתרכז בדיבור איתו על מחשבות שנוגעות לעולם הזה, על קיום המצוות, על תכלית החיים, על החכמה שהבורא יצר בגוף האדם, על מעמד הר-סיני, על לימוד התורה, וכו'. ורק להזכיר מידי פעם שיש לנו נשמה, ושאחרי שנשלים את תפקידנו בעולם היא תשוב לקבל את שכרה מהקב"ה בגן-עדן.
(צילום: shutterstock)
4. הבאת ילדים לאירוע מעורב עם פריצות: האם שייך להתחשב במשפחה בדברים כאלה, או שצריך לכבד אותם בדרך אחרת בגבולות המותרים?
יש לכבדם אך ורק בגבולות המותרים ואסור בהחלט לסכן את נפשם של הילדים כדי למנוע אי נעימות מההורים. צריך לומר בקול ברור שהאירוע הזה לא מתאים לחינוך שאנו מחנכים את הילדים ולכן אינכם מביאים אותם לאירוע. אל תתביישי בזה וכאשר אתם בטוחים בעצמכם גם הילדים וגם בני המשפחה מקבלים זאת בשמחה רבה.
אין צורך להאריך בגודל הנזק של חשיפת הילד למראות פרוצים, זה עוול גדול לילד ויכול להזיק לו לכל החיים. כל החינוך שלכם יכול ללכת לטמיון בגלל ראייה של מעשים לא ראויים על פי תורתינו הקדושה.
* * *
5. מה עושים כשהילד לא רוצה לברך? והאם צריך בגיל 4 וחצי להקפיד שיהיה תמיד עם כיפה על הראש בבית?
ש להקפיד שילך עם כיפה ויברך. אם הוא שוכח, לא לעשות מזה עסק. אם הוא לא רוצה לברך, אין מקום לכעס, יש לומר לו שכמה חבל, ייברא כעת מלאך מהברכה שהוא היה אמור לעשות, וכמה חבל שאתה לא תוכל לענות אמן, וזה ממש הפסד, וכך יש להאריך בדברים מעין אלו, שנכנסים לליבו של הילד, ותזכה בוודאי לראות ממנו רוב נחת.
* * *
6. הבנים הגדולים שלנו, בני 18 ו-16, לא אוהבים ללכת לבית כנסת בשבת. הם מעדיפים להעביר את השבת באכילה ושינה. נראה כאילו ממש מחכים לצאת השבת. האם להכריח אותם ללכת לבית כנסת שיהוו דוגמא לאחיהם הקטנים? או לעזוב אותם, העיקר שישמרו שבת?
אין להכריחם. יש לנסות למצוא רב שמכירם או כל יהודי אחר שמכיר אותם ויזמינם לבית הכנסת ויטעים להם מטעם הקדושה והמתיקות שבתפילות ובשיעורים.
לילדייך הקטנים יותר, יש כבר מעכשיו לומר להם עד כמה גדולה המצווה של התפילה בבית הכנסת וכן כאשר הם חוזרים והאבא יאמר שהם ענו יפה על קדיש וכדו' לתת להם פרסים וממתקים וכו', כך הם יאהבו את הבית הכנסת וגם לא יזקינו לא יפרשו.
* * *
7. איך מעניקים לילד חום ואהבה מבלי לפנק אותו?
שאלה טובה. התשובה היא מפורשת בתלמוד, והוא כלל גדול בחינוך: לעולם תהא שמאל דוחה - וימין מקרבת. שמאל דוחה, הכוונה היא לגבולות ומשמעת ברורה וחד משמעית. ילדים חייבים לדעת שלא הכול מותר, ויש מחיר לכל דבר.
מאידך, יש לזכור שהעיקר היינו הימין מקרבת בחום ואהבה, וכפי שיד הימין הוא עיקר. לכן הקדימו השמאל לימין, לומר שאחרי כל הגבלה וחינוך, יש לפצות ולקרב עוד, והדחייה ומשמעת תתבטל בקירוב, כמיעוט בטל ברוב.
(צילום: shutterstock)
8. איך לחנך ילדים ללא כעס ואימפולסיביות?
האמת שצריך לחנך ולכוון, רק החיסרון הוא כשזה נעשה בצורה אימפולסיבית, מתוך כעס ועצבים. לכן, העצה היעוצה היא לחשוב ולדעת מראש מהי התוכנית כיצד להתנהג במקרה כזה, ולדוגמא, קבעו מתחילה ומראש, שאם יריבו וירביצו זל"ז, אתם תבקשו מהם בנחת וברוגע להירגע, לא יותר משלוש פעמים, עם אזהרה שאם לא, ייענשו בכך וכך. כשהם לא יירגעו וימשיכו בשלהם, תבצעו העונש שהזהרת, הכול ביישוב הדעת מלא, בלא שום רוגז. אחר כך, כדאי לקרב במיוחד, כעצת רבותינו, הוא כלל גדול שבחינוך: לעולם תהא שמאל דוחה - וימין מקרבת!
* * *
9. איך לגרום לילדים לשמור שבת?
אינני מכיר את משפחתך וקשה לי לדעת מה הם הסיבות שבנייך ובנותייך קשה להם עם שמירת השבת על כן לא אדע מה לומר אבל בכל זאת אכתוב ואם זה מסייע לך מה טוב.
פעם שאל מאן דהוא את הגר"מ פיינשטיין שמסר את נפשו על קדושת השבת באמריקה כאשר בכל שבוע היו מפטרים אותו מעבודה אחת לאחרת עקב סרובו לעבוד בשבת והוא לא נכנע ולא ויתר ואיך יתכן שבניו לא הולכים בדרכו. שאלו הרב וכאשר חזרת הביתה מה אמרת בבית ששוב השבת גרמה לך לאבד עבודה והיית רוטן שוב ושוב על השבת שמקשה עליך את החיים ובניך שמעו והפנימו ועזבו את שמירת השבת. אם היית בא הביתה בשמחה ביום שישי ואומר לכולם ברוך ה' זכית שוב לקדש שם שמיים ולוותר על העבודה למען בורא עולם ולמען השבת הקדושה והאהובה, בוודאי היו בניך לומדים ממך. כך צריך כל אחד לדעת שאין דרך טובה יותר להחדיר לילדים את מעלת השבת כשמחת ההורים במתנת השבת.
* * *
10. בני מתחצף אליי, איך עליי לנהוג איתו?
ראיתי פירוש נפלא מהגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, הקב"ה אמר למשה שיקח את המטה בידו ובו יעשה את האותות, אח"כ ציווה אותו להשליך את המטה ויהי לנחש, ושוב אמר לו שלח ידך ואחוז בזנבו ויהי למטה בכפו, כל ילד וילדה יהודיה הן כמטה ביד משה שאפשר לחולל בו אותות ומופתים אפשר להגיע עמהם לדרגות נפלאות ביותר, אולם כשמרחקים קצת את המטה כשלא מקרבים אותו די כשלא משפיעים עליו מידה גדושה של אהבה, משליכים אותו על הארץ, ויהי לנחש ה` ישמור, אולם גם אז כשיאחז בזנבו גם אם זה לא כל כך נעים ויהי למטה בכפו יוכלו שוב לעשות עמו אותות ומופתים, כי בכל בן ובת ישנו פוטנציאל אדיר שצריך לנצל לטובה.
בזמננו אנו הערך הכי חשוב לטפח בית מלא וגדוש באהבה ללא תנאים כלפי בילדים, ורק כך ניתן לכוונם בדרך הנכונה שלא ילכו לחפש אהבה מבחוץ, גם אם הילד מדבר קצת שלא בכבוד [דבר די שכיח בשנות ההתבגרות], כדאי להעיר בצורה שקטה שכך לא מדברים, אבל בשום אופן "לא לשבור אתו את הכלים".
(צילום: shutterstock)
11. שלום כבוד הרב, יש לי שלושה ילדים בני 5, 4 ו-2. כיום אנחנו חיים אצל ההורים של בעלי. הם חילונים לגמרי, יש להם טלוויזיה בבית מחשב, וילדיי מאוד נגישים לכל זה. מה עלי לעשות?
שלום וברכה. חשוב מאוד לעשות כל מאמץ לעבור דירה ולגור בדירה משלכם. מבואר בגמרא שאת ההוצאות לצורך חינוך ילדים לתורה אנו מקבלים בחזרה מהקב"ה, ואין זה נכלל כלל בקצבת האדם בראש השנה. על כן אין לך סיבה לחשוב פעמיים, ואת יכולה לסמוך על בורא עולם שיסייע בידך למצוא את הדרך לממן שכירות של דירה משלכם. בינתיים יש לכם לומר לילדים שאסור להם להסתכל בטלוויזיה או לגלוש במחשב, ועלייך לבקש מההורים של בעלך סיוע בנושא זה.
(צילום: shutterstock)
12. שלום רב. הוריי גרים בחו"ל ולא נמצאים הרבה בארץ. אני מרגיש שהורי אשתי "לוקחים" את הילדה שלי, וכואב לי שהיא מאוד קשורה לחמתי ולגיסתי. אני יודע שגם הם צריכים לראות את "פרי עמלם", אך בכל זאת כשאני נמצא אצלם הילדה שלי (בת 3) לא רוצה לעזוב את חמתי, וזה כואב. כשאני אצלם התחושה היא שבעיני הבת שלי אני מספר 2. אשתי היקרה - שברצוני לשמח אותה באמת - אומרת שאני בן 27, אך מתנהג כמו בן 16.מפריעים לי בעצם שני דברים: כשאני אצלם אז הפער בקשר בחיבור של הילדה עם הורי אשתי וההורים שלי הולך וגדל. שנית, אני מפחד לאבד את הבת שלי, ושהורי אשתי יעברו לחנך אותה, מאחר והם יותר מדי קרובים אליה. אשתי רוצה עכשיו שהבת תלך לישון אצל סבא וסבתא שלה לבדה. היא אומרת שזה הכיף שלה, ושהיא צריכה את זה. אני לא רוצה, כי אם היא תלך פעם-פעמיים, זה יהיה אצלה הרגל. כך היא תהיה קרובה מדי אל סבתה, ואולי פחות קרובה אליי. אשמח אם תוכל לענות לי בצורה יעילה, כך שהתשובה תעזור לי לשפר את עצמי עוד ועוד, ושכל משפחתי תהיה מרוצה ממני.
שלום רב. במחשבה נכונה עליך להיות מרוצה מאוד מכך שהורי אשתך מעניקים חום לבתך, ואל לך לקלקל את הדבר. הקשר בין הסבתא לנכדה חשוב מאוד, ומועיל מאוד לבניין נפשה של הבת. אף אחד לא לוקח אותה מאף אחד, וזוהי דרכו של עולם - לסבתא שגרה רחוק אין קשר חזק אם היא לא באה לבקר הרבה. לכן אין לקחת לבתך את התועלת הגדולה שיש לה מסבתא.
אם לא תיתן לילדה שלך ללכת לסבתא - לא יתחזק הקשר עם הוריך, אלא זה יהיה בבחינת "גם לי וגם לך לא יהיה". בהתנהגות נכונה שלך לבתך לא תפסיד אותה, ולהיפך - רק תהיה מאושר יותר.
* * *
13. איך מגיעים להסכמה ולחינוך אחיד במצב שבעלי הוא לא האבא הביולוגי? הבנו שהוא לא מחויב לחנך. אז מה עליו לעשות?
שלום וברכה. אכן, אין האב החורג חייב בחינוך, אבל בכל זאת כדאי לך מאוד לשמוע לדברי בן זוגך, להתייעץ עימו, לשמוע את דעתו ולתת לו סמכות על בנך. דבר זה יחזק את נפש בנך, ובעזרת ה' תצליחי בחינוכו.
יום שידורים מיוחד בהידברות, חמישי הקרוב, 22.2: מומחי החינוך מגיעים לענות לשאלותיכם. הידברות מביאה אליכם את טובי המומחים בחינוך, עם קווים פתוחים למענה לכל שאלה. צפו במשדר החל מ-12 בצהריים ועד חצות, בערוץ הידברות, באתר הידברות ובצופיה. בהנחיית עדן ועודד הראל