10 עובדות על ’חובות הלבבות’

חובות הלבבות הוא ספר שכתב רבנו בחיי בן יוסף אבן לפני כאלף שנים. החיבור נכתב במקור בערבית אך תורגם לאחר כשמונים שנה לעברית על ידי יהודה אבן תיבון. הספר מתמקד בחובות הלב על פי היהדות – כלומר, מצוות ההכרה וההרגשה (אמונה ומוסר).

1. הספר מחולק לעשרה שערים. השער הראשון 'שער הייחוד' עוסק באמונה, בעוד שאר השערים עוסקים במוסר ובמידות. "כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפינות דתנו ושורשיה, מצאנו ייחוד האלוהים בלב שלם - שורשה ויסודה, שהוא השער הראשון משערי התורה" כך פותח רבנו בחיי את 'שער הייחוד'. הוא מבהיר שהדרך הראויה לעבוד את השם לא יכולה להיות בכך שהאדם רק ינהג כפי שלמד מאבותיו, אלא עליו לעמוד בעצמו על ייחוד השם מתוך הכרה שכלית. "שיהיו הלב והלשון שווים בייחוד הבורא יתברך, אחר אשר יבין בדרכי הראיות בירור מציאותו ואמיתת אחדותו מדרך העיון".

2. בשער השני, שער הבחינה, מראה לנו המחבר את הדרכים שבהן יכולים אנו לבחון חכמת הבורא ויכולתו מצד פעולותיו. הבחינה הזו דורשת תשומת לב, שכן אדם נולד לעולם מסודר ומאחר שהורגל בו אינו עוצר לראות את יד השם בכל דבר. כמו כן, הבעיות והצרות שמתרחשות בחייו מביאות אותן גם הן לעיתים לריחוק מהשם ואף לכפירה. לכן יש על האדם ללמוד להכיר איך לראות בכל פינות העולם ובכל אירועי החיים את חכמת האלוקים.

3. אחרי שהאדם בחן את הבריאה ואת חייו והבין את גודל מעשי השם, ברור לו שיש לו חובות לאלוקים, המיטיב עימנו לעולם. וכל המתבונן בעניין זה היטב, הוא אומר "הלא יעור הישן ויקיץ המתעלה ויבחין הכסיל וישכיל המשכיל ברור חיוב עבודת אלוהים". בשער זה, שער עבודת האלוקים, כותב רבנו בחיי שהתעוררת לעבודת השם נמצאת מטבעה בשכל האדם מאז שנולד, אבל כדי שיתחזק לעבוד את השם בלב שלם ניתנו לנו התורה והמצוות. האדם המקיים תורה ומצוות בשלמות יגיע מכדי כך לעבודת השם מתוך הכרת חובתו לקב"ה וללא שיזדקק למוטיבציה הנובעת משכר ועונש.

4. אחד השערים הנלמדים ביותר ב'חובות הלבבות' הוא השער הרביעי, 'שער הביטחון'. בשער הזה דן רבנו בחיי בהרחבה במהות הביטחון שראוי כי יהיה לאדם באלוקים. מי שרוצה לעבוד את אלוקים כהלכה, זקוק למידת הביטחון שתעניק לו את מנוחת הנפש. הבוטח בהשם לעולם שלו ורגוע: הוא סומך על הקב"ה שכל מה שהוא עושה איתו, לטובה הוא עושה. הבוטח בהשם עושה השתדלות ומסתפק במועט, אבל אינו עושה מאמצים מופרזים כדי להתפרנס, למשל. מי שאינו בוטח בהשם ולפיכך טרוד תמיד בענייני העולם הזה, מזהיר רבנו בחיי, מרוב דאגה וטרדות הוא שוכח את אלוקים. "כשישאלהו אדם: עד מתי? ישיב תמיד: עד שתהיה לי די פרנסתי וספוקי לי ולבני-ביתי עד סוף ימינו, וכאשר תנוח נפשי מדאגות העולם אז אחשוב על צידה לדרך יום המועד. זהו מכת בעלי המשכנות, שהם חפצים למשכן את ה' תחלה כדי שיבטחו אחר-כך, וזהו גנאי גדול לאדם שאין למעלה ממנו".

5. יש המקיימים מצוות כי כך ציווה השם – אבל גם כדי להרשים את חבריהם, למשל. לרבנו בחיי יש מילים חריפות לומר עליהם בשער החמישי, שער ייחוד המעשה. אדם צריך לקיים מצוות אך ורק כדי לעשות את רצון השם, הוא אומר. אם הוא עובד גם בגלל חבריו, הרי הוא בגדר של עובד עבודה זרה! שכן הוא עובד את השם, אבל איתו עובד גם בשר ודם...

6. שער הכניעה, השער השישי, מלמד את האדם את חשיבות מידת השפלות. "וכאשר יחשוב הנלבב המבין בערכו אל המדברים, וערך המדברים אל כדור הארץ, וכדור הארץ אל גלגל הירח, וגלגל הירח אל גלגל העליון, והכל אצל גדולת הבורא יתברך כאין, ייכנע בנפשו וישפל לפני בוראו. 
כמו שאמר (תהלים ח) מה אנוש כי תזכרנו וגו'..." ומה מטרת שפלות הרוח של האדם? " וכאשר ידבק בכניעה, תרחיק ממנו כל פגעי הגאווה והגובה והגדולה כאשר הקדמנו, וינצל בה מן החטא והמכשול." 

7. באדם יש יסודות שונים וטבעים מתחלפים, אומר רבנו בחיי, ולכן גם המידות והמעשים שלו משתנים לעיתים ועליו לעשות תשובה. שער זה, השער השביעי, הוא שער התשובה. ומהם גדרי התשובה? "הראשון החרטה על מה שקדם לו מן העונות. והשני שיעזבם ויסור מהם. והשלישי שיתוודה בהם ויבקש המחילה עליהם. והרביעי שיקבל על נפשו שלא ישוב לעשותם בלבו ובמצפונו.". המחבר גם דן בכל אחד מחלקי התשובה, במפסידי התשובה, ובשאלה האם ניתן לחזור בתשובה מכל חטא. הוא אף מזהיר שקשה יותר לשוב בתשובה מעוונות שבין אדם לחברו מאשר מעברות שבין אדם למקום.

8. שער 'חשבון הנפש' מדבר על חובת האדם לעשות חשבון נפש בעניינו תורתו ועולמו, כדי שידע מהן חובותיו. רבנו בחיי ממשיל משל למלך בשר ודם שהיה נותן לאדם ממון להוציאו באופנים מסוימים, ומודיע לו שבסוף השנה יתבע ממנו דין וחשבון. האם לא יעשה מידי חודש חשבון עם נפשו לדעת כמה הוציא מהכסף ועל מה? על אחת כמה וכמה כשמדובר במצוות האלוקים, ששום דבר לא נעלם ממנו. על כן האדם מחויב בחשבון נפש תמידי, ויחשוב מה יש ביכולתו להוסיף בעבודת השם וכך יעלה במדרגותיו הרוחניות מעלה מעלה.

9. האדם צריך ששכלו ישלוט על תאוותיו, אומר רבנו בחיי ב'שער הפרישות'. ראוי לאדם שייהנה מהעולם הזה לפי מה שהוא צריך כדי להתקיים בבריאות, אבל לא יתמכר לתענוגות. "כי הגברת התאוה על השכל היא ראש כל-חטאת ולא נטה העם (האדם) אל תאוות העולם עד שנטו מן התורה ומדרך אבותיהם להתנשא ולהתעדן בעולם עד אשר צללו במצולות ימיו וחייבם היצר לסבול צער גליהם, והעולם מושל בהם ואוטם אזניהם ומעצים את עיניהם, ואין אחד מהם שלא מתעסק בתענוגו והוא תורתו ודתו עד שהטריד אותו מאלוהיו... "

10. בשער האחרון, שער אהבת האלוקים, מתאר רבנו בחיי את המדרגה הרוחנית העליונה של אהבת השם. כדי להגיע לאהבה הזו, שבה הנפש דבקה בהשם ובו בלבד, יש לעבור שלבים מקדימים רבים, הוא אומר. "וחייב הדין להקדים היראה על האהבה באלוהים, מפני שהיא תכלית הפרישות וסופה הרחוק, והקרובה שבמדרגות אל מדרגת אהבת האלוהים, והוא השער הראשון משעריה. 

ואי אפשר שיגיע האדם אליה, אלא אחר שתקדם יראתו ופחדו מאלוהים יתברך. 

"ועל כן הקדמנו שער הפרישות לשער הזה, כי מן הנמנע ממנו שתתיישב אהבת הבורא בלבנו, עם התיישב אהבת העולם בנו. 

וכאשר יהיה לב המאמין ריק מאהבת העולם ופנוי מתאוותיו מצד הכרה ובינה, תתיישב אהבת הבורא בלבו, ותהיה תקועה נפשו כפי היכספו לו והכרתו אותו".

לרכישת הספר 'חובות הלבבות' בהידברות שופס חייגו: 073-222-12-50 או היכנסו לקישור.