כאילו התפלל לפני כסא הכבוד: 20 נקודות על קדושתה של ירושלים

1. העיר ירושלים הוזכר לראשונה במקרא בימי אברהם, כמו שנאמר: "ומלכי צדק מלך שלם", ותרגומו: "שם בר נח מלכא דירושלם".

2. אברהם אבינו קרא לעיר בשם "ה' ייראה". במדרש מובא: "אברהם קרא אותו 'יראה'; שם קרא אותו 'שלם', אמר הקב"ה: 'אני קורא אותו ירושלם, כמו שקראוהו שניהם, יראה שלם'".

3. בתנ"ך מוזכר שם העיר 'ירושלם', כחיבור של שני המילים: 'יראה' ו'שלם'. מלבד בחמישה מקומות בהם כתוב 'ירושלים'. לעומת זאת, במשנה, בתוספתא, בתלמוד ובמדרשים מוזכרת העיר 'ירושלים'.

4. בכיבוש ארץ ישראל וחלוקתה לשבטי ישראל בימי יהושע, הוזכרה העיר ירושלים בגבול שבין יהודה ובנימין.

5. העיר ירושלים נבחרה כמקום שבו נבנה בית-המקדש, כמו שנאמר בחומש דברים: "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם".

6. אחרי בניין בית המקדש הראשון, נאמר: "בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם".

7. מובא במדרש: "עד שלא נבחרה ירושלים, הייתה כל ארץ ישראל ראויה לשכינה, משנבחרה ירושלים יצאה ארץ ישראל, שנאמר: 'כי בחר ה' בציון'". עוד מובא: "מדד הקב"ה את כל העיירות ולא מצא עיר שיבנה בה בית המקדש, אלא ירושלים".

8. ירושלים נחשבת כבית תפילה בו מתקבלות התפילות. בחומש בראשית נאמר: "מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". אמרו חז"ל: "מכאן אתה למד שכל המתפלל במקום הזה, בירושלים, כאילו התפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים שם הוא, ופתח פתוח לשמוע תפלה".

9. מעיון בהלכות תפילה, ניתן ללמוד עוד על חשיבותה של ירושלים. כה נפסק: "היה עומד בחוץ לארץ, יכווין את לבו - היינו שיחזיר פניו - כנגד ארץ ישראל, שנאמר: 'והתפללו אליך דרך ארצם'; היה עומד בארץ ישראל, יכווין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת בה'; היה עומד בירושלים, יחזיר את פניו כנגד בית המקדש, שנאמר: 'והתפללו אל הבית הזה'; היה עומד בבית המקדש, יכווין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: 'והתפללו אל המקום הזה'.

10. קדושת ירושלים נמנית בין עשר הקדושות שמנו חכמים בארץ ישראל, זו למעלה מזו. קדושתה של ירושלים היא מעל קדושת ערי חומה, ומתחת קדושת הר הבית.

11. במטבע הברכות והתפלות, בין בזמן הבית ובין לאחר החורבן, תקנו חכמים להזכיר את בניין ירושלים. באופן זה דרשו את הכתוב: "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות" -  "תל שכל פיות מתפללים עליו".

12. בברכת-המזון, הברכה השלישית היא: 'בונה ירושלים'. אמרו חז"ל: "דוד תיקן: 'על ישראל עמך ועל ירושלים עירך', ושלמה תיקן 'על הבית הגדול והקדוש'. הברכה מתחילה בבקשת רחמים מאת הקב"ה על ישראל, ירושלים, ציון, מלכות בית דוד ובית המקדש, ומסתיימת בבקשה "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו בא"ה בונה ברחמיו ירושלים".

13. וכן דרשו את הכתוב בברכה השניה בברכת המזון: 'ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך' כך: 'על הארץ' - זו ברכת הארץ; 'הטובה' - זו בונה ירושלים.

14. בתפלת שמנה-עשרה, הברכה הארבע עשרה היא ברכת בונה ירושלים. וכן ברכת עבודה, שהיא רצה וגו', כתבו ראשונים שהיא תפלה להשיב את ישראל לירושלים.

15. בברכה שניה שלאחר ההפטרה בשבת, מזכירים את ירושלים: "רחם על ציון כי היא בית חיינו, ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו", יש שכתבו שחותם בה: "בונה ירושלים".

16. בברכה שניה שבברכות שלאחר קריאת שמע של ערבית, שהיא 'השכיבנו', חותמים בשבת ויום טוב: "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים".

17. אף בברכות כהן גדול ביום הכיפורים , וכן בברכות המלך בהקהל, הוזכרה ברכה על ירושלים, וחותם: "הבוחר בירושלים". בברכה על המקדש חותם: "ברוך אתה ה' השוכן בציון".

18. בברכת-חתנים, אחת מן הברכות היא: "שוש תשיש ותגל העקרה וגו' משמח ציון בבניה", ופירשו ראשונים כי מזכירים את ירושלים בברכה זו, לפי שאנו צריכים להעלות זכרון ירושלים על ראש שמחתנו, שנאמר: "תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי".

19. ראשונים מסבירים כי שמחת ירושלים העתידה נמשלה לזיווג חתן וכלה, שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך".

20. יש שחותמים את ברכת "שמח תשמח" כך: "ברוך אתה ה', משמח עמו ובונה ירושלים". וכן בברכת: "אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה וכו'" יש מסיימים: "משמח עמו ישראל בבניין ירושלים".

יהי רצון שנזכה במהרה בימינו לירושלים הבנויה.

הרב יצחק גלר בהרצאה על ירושלים, כולל סיפור מיוחד על החפץ חיים והצהרת בלפור: