סעודת עניים לזכותו של הושע בן בארי: כל מה שרציתם לדעת על הסגולה המפורסמת

1. היום, ז' בסיוון, הוא יום פטירתו של הנביא הושע בן בארי. הושע ניבא בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה. לדעת ראב"ע, ניבא כארבעים שנה, מסוף ימי עוזיה ועד תחילת ימי יחזקיה.

2. סגולה ידועה ובדוקה היא לערוך סעודת עניים לזכותו של הנביא הושע בן בארי. סעודת עניים היא סגולה לברכה והצלחה, לרפואה וישועה ולהינצל מכל צרה צוקה ומחלה. הסיבה לכוחה העצום של הסגולה: כוח הצדקה של החסד והרחמים שציוותה התורה הקדושה מהווה כוח נפלא לקבלת התפילות ולישועות רבות.

כה פרטי הסגולה: מובא בשם החוזה מלובלין סגולה שהחולה יקבל עליו, שכשיבריא יעשה ביום שלישי מימי השבוע סעודת עניים – לתלמידי חכמים ויראי ה' לכבוד הושע בן בארי, ובזכות כך יוושע. עוד מוסיף החוזה מלובלין כי "טוב שיאמרו בסעודה שבח נפלא של 'נשמת כל חי' במניין עשרה תלמידי חכמים.

כך מובא בספרים הקדושים: "קבלה בידינו מהרב הקדוש מלובלין זיע"א, באם יש לאדם חולה בתוך ביתו, יקבל על עצמו אשר בעת ישוב החולה לאיתנו הראשון, אזי יעשה ביום ג' הראשון מימי השבוע – לנשמת הושע בן בארי סעודת מצווה / סעודת עניים עבור תלמידי חכמים ויראי השם.

3. במדרש מובא כי בארי אביו היה נביא גם הוא, אך מפאת מיעוט נבואותיו לא נכללו בספר בנפרד, אלא הובאו בתוך ספר ישעיה.

4. נבואותיו של הנביא הושע נכתבו בספר 'הושע'. שהוא הראשון בספרי 'תרי עשר'. הספר נערך על ידי אנשי כנסת הגדולה.

5. הושע היה נביא לעשרה השבטים בטרם גלו מעל אדמתם, אך דיבר בדרך אגב גם על מלכות יהודה, אבל איננו מזכיר את שם ירושלם.

6. מובא במסכת פסחים: "הושע ישעיה עמוס ומיכה נתנבאו בפרק אחד, וגדול שבכולן הושע".

7. הושע היה משבט ראובן. מובא בב"ר: "א"ל הקב"ה לראובן: 'אתה פתחת בתשובה תחילה (במכירת יוסף), חייך שבן בנך פותח בתשובה, שנאמר: 'לכו ונשובה אל ה'''.

8. במדרש מסופר על הושע הנביא, מקרה הממחיש את גודל אהבתו של הקב"ה לעמו ישראל, גם כשהם חוטאים. עוד נלמד מהמדרש עד כמה כועס ה' על המקטרגים בניו האהובים. כה דברי המדרש: "אמר לו הקב"ה להושע: 'בניך חטאו', והיה לו (להושע) לומר: 'בניך הם, בני הגוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהם!', לא די שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: 'רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!'
בהמשך המדרש מובא עוד: "אמר הקב"ה: 'מה אעשה לזקן זה? אומר לו: 'לך וקח אשה... ותוליד לך בנים... ואח"כ אומר לו שלחה מעל פניך, אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל וכו'". לאחר שנולדו לו (להושע) שני בנים ובת אחת, אמר לו הקב"ה: 'לא היה לך ללמוד מעשה רבך (משה), שכיוון שדברתי עמו פירש מן האשה, אף אתה בדול עצמך ממנה'. אמר לו: 'רבונו של עולם, יש לי בנים ממנה, ואין אני יכול להוציאה או לגרשה'. אמר לו הקב"ה: "כך ישראל שהם בני... ואתה אמרת העבירם באומה אחרת וכו?!' עמד (הושע) ובקש רחמים, ובטל הגזירה, והתחיל לברכן".

9. בכל דבריו נמצא תוכחה ונחמה משמשים בערבוביה, זה לעומת זה. הוא הוכיח את ישראל בדברים קשים: "כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם". אך גם ניחם את בני ישראל: "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני קל חי".

10. הושע עורר את העם לתשובה, באמרו: "לכו ונשובה אל ה', כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו... ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ".