הדודה החרדית של המחבלים: "אני יעל, דודה של המחבלים חאלד ומוחמד"

פוסט מצמרר: כיממה לאחר הטבח הנורא במתחם 'שרונה' בתל אביב, העלתה יעל כהן פוסט מצמרר לחשבון הפייסבוק שלה. בפוסט מגוללת יעל את חייה הקשים כיהודיה שנישאה למוסלמי.

"נעים מאד, אני יעל, הדודה של חאלד ומוחמד מחאמרה", כתבה יעל בפוסט. "הפיגוע בשרונה העיף אותי אחורה ארבע עשרה שנים. חאלד ומוחמד בני יוסרה ומאמנה מוכרים לי כילדים קטנים מתרוצצים אצלי בבית, יושבים בחיקי ומשמשים שמרטפים לשני בני הקטנים.

"אני ילדה בת 14, בית יהודי אמיד במאלאגה בספרד. הורי חוו משבר בנישואיהם והתגרשו. אחותי הגדולה עלתה לישראל, שודכה לבחור ספרדי חרדי מבית טוב והתחתנה. אני שכמהתי להיות בקרבתה של אחותי, התקבלתי לפנימייה מוכרת לבנות 'טובות' בירושלים כדי שימצאו לי שידוך הגון בגיל 17-18. הייתי תלמידה טובה, אהודה על החברות ועל המורים.

"כתלמידה טובה ואחראית מינו אותי כתורנית "צ'ופרים" כלומר זאת שמרכזת את הכסף הקטן של הבנות שנשארות בשבת (חוצניקיות) הולכת לקנות דברי מתיקה לשבת- אתם יודעים, ביסלי, במבה, קרמבו וכאלה... נהגתי לקנות ב'מיני מרקט ציון', הסמוך לפנימיה.

"היה שם זבן, בחור חמוד בשם נתנאל, בחור חרדי, עם חליפה, חולצה לבנה, ציציות, פאות קטנות, כיפה "אמריקאית" שחורה... לאחר שנה של מבטים חטופים מתוקים, גנובים הרהיב נתנאל עוז בנפשו ופנה אלי בדברים שמעבר לשיחת לקוחה וזבן. הוא התחיל להפעים את ליבי באמירות כמו: 'הלוואי והקדוש ברוך הוא ישדך בינינו', 'כמה את יפה', ועוד מילים מתוקות מדבש.

"ואז בא אבי לבקרני. הלכתי אתו בגאווה למינימרקט, ואז ביקש נתנאל לדבר אתו בצד. ללא נוכחותי פנה אליו נתנאל בדברים ואמר לו: שלום אדון כהן, אני גם ממשפחת כהן, שמי נתנאל כהן, זה לא מקובל, אבל ברשותך אבקש שתפגוש את ההורים שלי, יפנו אליך כדי שאוכל בעזרת השם להשתדך בבתך.

"בפני אבי, הזדהה כבנו של בעל החנות. הצורה העדינה, מאידך הבטחון העצמי שבה פנה אליו הבחור הנה הרשימו אותו והוא סיפר לי שנתנאל ביקש ממנו רשות להפגיש בין המשפחות. כדי להרשים הוא גם סיפר לו שלמד בישיבה ספרדית גבוהה. הוא ביקש מאבא את כתובתו והטלפון כדי ליצור קשר בין המשפחות...

"אבא נראה די נלהב מהבחור, אולם ביקש ממני לא לראותו עד שיפנו אליו בני משפחתו כמקובל ובינתיים יבדוק על המשפחה ועל הבחור. כעבור יומיים ביום ראשון, ערב חג השבועות ראה אותי מבעד לשער, וביקש להיפגש פעם אחת ביחידות כדי להכיר. הסכמתי.

"כעבור 6 שבועות בדיוק, מצאתי את עצמי מאוהבת מעל הראש בביתו של נתנאל שהתחזה לבחור חרדי מבית טוב. הבית היה בכפר יאטה. נתנאל הפך להיות פתאום עבדללה. בגדי החרדי הפכו להיות התחפושת כשהולכים לעבודה. ואני עדיין לא בת 16 וכבר בחודש הראשון, תינוק בבטן ואנה אני באה..

"חמש שנים חלפו, אני ר'זאללה (יעל בערבית), עולמי חרב. 2 ילדים בחיקי. למדתי מהר מאד את השפה הערבית ובהיותי אופטימית ניסיתי לשמור על יהדותי, הדלקת נרות, כשרות, שמירת שבת, אולם בסך הכל מעמדי היה כשל שפחה חרופה. המכות וההשפלות היו יומיומיות. הבית היה עולמי היחיד, נקיונות, בישולים, שפחה לאדם שהפך להיות רע, מגעיל, אלים. גיהנום עלי אדמות.

"ב-2007 מצאתי טלפון שמשהו שכח בבית. צלצלתי לאבא והוא לא ענה. לא ידעתי בכלל שאבא מאושפז משברון לב (נפטר אחר כך). צלצלתי לאחותי תיארתי לה איפה אני נמצאת וכעבור שבוע הייתי חופשיה עם שני הבנים. איכשהו הצלחנו להוציא לילדים תעודת מעבר ספרדית, וחזרנו לספרד.

"יש לסיפור המשך, הערבי טס עם אחיו (אביו של חאלד, המחבל מ'שרונה') לספרד כדי להחזיר אותי, אולם שם כבר קיבלו השניים שיעור בסולידריות יהודית (בלי בג"צ ובלי בצלם) שהוציא להם את החשק בכלל לחשוב על רעיון כזה בעתיד. אני השתקמתי מאז, והעיקר הבנים לומדים היטב בישיבות ומצטיינים בלימודיהם. הם כבר יהיו יהודים טובים".

הסטטוס מסתיים בתיאור החליפות השחורות שלבשו המחבלים: "החליפות השחורות של המחבלים עשו לי דז'ה וו אצל המשפחה המקוללת הזו מיאטה זה שיטת עבודה. חג שמח".