הגרף פוטוצקי: 10 עובדות על גר הצדק המפורסם

1. ביום השני של חג השבועות, ז' בסיוון תק"ט (24 במאי, 1749), נשרף גר הצדק אברהם בן אברהם על קידוש השם. גר הצדק מצא את דרכו אל היהדות, ובחר לקדש את שם ה' ברבים במות גיבורים.

2. אברהם בן אברהם, הידוע בכינוי האצולה שלו, "הגרף פוטוצקי", הוא אחד מגרי הצדק הנודעים בהיסטוריה היהודית. שמו הפך למושג בפי יהודי פולין.

3. הגרף פוטוצקי נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי, בן למשפחת פוטוצקי - משפחת אצולה פולנית פאודלית מפורסמת הידועה באדמותיה הרבות ובעושרה הרב. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז, פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ודרכו התוודע ליהדות ולערכיה הרוחניים, וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו באותו הזמן היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא כמקובל לגבי גרי צדק "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו, שהיה הראשון לגרים).

הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם, עבר למכורתו ווילנה, ולאחר מכן עבר להתגורר בעיירה לידא הסמוכה, על מנת להימנע ככל האפשר מעיניים בוחנות שיזהו אותו בזהותו הקודמת. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא מצידה הפעילה את קשריה ופתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.

4. עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הינו גר, ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם יכיר בדת הנוצרית. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו ללא הצלחה.

5. מסופר, כי הגאון מווילנה הציע לו להצילו על ידי שמות קדושים, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.

6. אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (24 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. האש ליחכה במהירות את העצים. הכמרים ניסו לדבר על ליבו של אברהם, ברגעיו האחרונים, אך הוא לא שמע את דבריהם: ראשו היה למעלה מכך. גר הצדק בירך את ברכת 'קידוש השם', קרא בעוז 'משה אמת ותורתו אמת", ובקריאת "שמע ישראל, ה' אלוקינו – ה' אחד" זינק הצעיר אל המדורה הבוערת, לעיניהם המשתאות של כל הצופים.

7. הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע משום בזיון לכנסייה, ולמשפחת פוטוצקי בעלת ההשפעה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה, ניתן חלק מאפרו, ונלקח לקבורה בבית העלמין היהודי שם. הגאון מוילנא ביקש להיקבר על יד המקום בו נטמן אפרו של גר הצדק.

8. מנהיגי הקהילה היהודית הזהירו את היהודים שלא לצאת מפתח בתיהם, מחשש לפרעות שיפרצו מיד לאחר ההוצאה להורג. היהודים נשארו בבתיהם, ובתי-הכנסיות שממו מאדם. רק אדם אחד סיכן את חייו על מנת לענות 'אמן' על ברכתו של גר הצדק.

מסופר על רבי אלכסנדר זיסקינד, בעל ה'יסוד ושורש העבודה', שהגיע שעות רבות לפני העלייה על המוקד, ושהה שם במשך כיממה לאחר שריפתו של גר הצדק, וכל זאת על מנת שיהודי יענה 'אמן' על ברכתו של גר הצדק, שבירך בפני המוני הגויים את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על קידוש השם". בעל ה'יסוד ושורש העבודה' ענה 'אמן' על הברכה, ובכך היה המעשה שלם כקידוש ה' בפני ישראל.

9. החפץ חיים כתב על אברהם בן אברהם: "אם עשרה אנשים היו נוכחים לומר קדיש כאשר גר הצדק אברהם בן אברהם ז"ל הוצא להורג בשריפה, היה המשיח בא מיד".

10. על גודל מעשהו של יהודי אחד, ניתן ללמוד מדבריו של הגר"א, שאמר כי לאחר הקידוש השם שהיה במותו של גר הצדק, נחלשו כוחות הטומאה מאוד.