חרדים, אל תתפתו לא לאמנון לוי ולא לבמאים אחרים

אז זהו שהם לא כל כך תמימים, וכל המשפחות היקרות שפתחו בטוב ליבן את הדלת לאמנון לוי ולצוות ההפקה שלו, באמת ובתמים, אני מניחה, התכוונו לעשות "קידוש ה'" (למי שלא מכיר את המושג, להוכיח שהחרדים הם אנשים טובים ונורמלים). הם היו בטוחים שבניגוד לכל החרדים הקודמים, שלא היה להם שכל, ונפלו בתוכניות של אמנון לוי, הם יראו לו פעם אחת, הם יפתחו את ליבם וביתם, הם יקריבו אחת מאושיות החרדיות, את צנעת הפרט שלהם, והכל למען שיראו את יופי חיי המצוות, ואת נעימותן, אז למה זה לא הצליח להם?

אז ראשית, לא בטוח שזה לגמרי לא הצליח להם, כי אם לשפוט לפי תגובות אנשים שמכירים כמה חרדים וחרדיות, או אנשים מתחום הקולנוע שאמרו, "היה שווה הכל בשביל לראות כאלו נשים מדהימות על המסך".
אבל אם ניקח למשל את הכלה, שבאמת עשתה מעל ומעבר, ונתנה לתוכנית הזו הצצה לרגעים הכי נעלים בחייה, דבר שהוא לא מובן מאליו בכלל, אפילו לא אצל כלה חילונית, והצוות, צוות הצילום, רק היה שם ותיעד, והביא למשרדי העריכה צילומים מדהימים, מרגשים, יותר מידי טובים, ואז פתאום עלה חשש בליבו של אמנון לוי, שמא, אולי, חלילה יהיה איזה צופה תמים, שיחשוב לרגע שהכלה המתוקה הזו, שעשתה עימו חסד כה גדול בהעלאת הרייטינג לתוכניתו, באמת מאושרת, אז אל דאגה הוא מיד מנמיך את הסאונד המקורי של הצילום ומודיע לצופים: "אני מסתכל על שרה, כמה היא מאושרת, המשפחה החרדית כולה מחבקת אותה, נותנת לה את ברכתה, כשאני חושב על זה, זוהי הדגמה מצוינת דוקא של כוחות השימור בחברה החרדית, שעוזרים לאשה לקבל את מעמדה בלי למרוד"

טכניקה עלובה של וויס אובר, והכל כדי להיות בטוח שהויז'ואל לא פוגע לו חס וחלילה במסר שעובר לאורך הסידרה, אמנון לוי מגן על החרדיות האומללות, אלו שרק רוצות למרוד כל היום, וכוחות השימור החרדים מתגיסים למנוע אותן מלעשות זאת. 

אבל עוד קודם לכן, הוא כנראה לא היה ממש מרוצה מהחומר שהביאו הצלמים המעולים שלו, המוזיקה והריקודים הנפרדים, היו נראים מידי טוב על המסך, מה עושים? אבל הנה נמצא פתרון מעולה, מוזיקה של הגשש החיוור מגויסת, ומיד הצופה מתחבר אסוציאטיבית, לסרטי שנות ה70 שלעגו לחרדים ולטקסיהם, עכשיו הוא רגוע, הצופה לא יטעה לרגע לחשוב שאולי כן מדובר פה באנשים נורמטיבים שחוגגים את אהבתם.

אבל יותר מכל מכעיסה הדאגנות והרחמנות של הצוות ה"מקצועי" שליהק אל הסידרה, ד"ר נריה בן שחר, ופרופ' קפלן, איזו שלישיה של אנשי חסד ורחמים, ששמים את כל דאגתם ומעיינם על הנשים האומללות החרדיות. מעניין מדוע לא הצליח להביא לסידרה רופא נשים מקצועי, שיביע את דעתו בענין, אולי מדריכת ספורט שמאמנת כל ערב נשים חרדיות במכוני כושר הפזורים לעשרות בכל ריכוז חרדי, או סתם מישהו שבאמת מכיר נשים חרדיות, ויכול לספר את האמת עליהן, במקום לצקצק בלשונו ברחמנות מעושה.

בחברה שמקבלת כל זר ושונה, כל נטיה שמובילה לא פעם, לחיים קשים של ילדים, שגדלים בבתים לא שלמים, שנעדרי חיבוק אם לפני השינה. בחברה שמסוגלת לכבד ולהוקיר כל כת הודית, או כל סגידה לטבעונות, פתאום אין סובלנות ואין פתיחות, יש רק שאלה מטרידה: מי גרם לנשים האלו להאמין שהן עושות את הדבר הנכון?
כאשה חרדית אני בטוחה שהציבור הכללי מספיק פיקח, ומשאיר לעצמו אפשרות לבחור לבד, האם להתערב לאנשים אחרים באמונותיהם, או לכבד כל אדם באשר הוא.

ולחרדים אומר עוד מילה אחת, אל תתפתו, לא לאמנון לוי ולא לבמאים אחרים, עד שלא יגיע במאי או במאית חרדית, ויגלו לכם את האמת כפי שהם רואים אותה, מבפנים, אל תתנו יד לחשיפה המיותרת הזו, היא לא תשנה את דעת הקהל, הבמאי הוא זה שקובע מה יחשוב הצופה בסרט.

ואם כן החלטתם להיענות ללחצים ולהשתתף בתוכנית כזו, יש לכם דרך להגן על עצמכם ועל המסרים שלכם, דאגו לחתום על מסמך שישמור על זכויותיכם, ויאפשר לכם לצפות בתוכנית לפני שידורה, ולאשר שהיא לא פוגעת בכם, ובמקרה שיראה לכם כפוגע, תוכלו תמיד לבקש הסרת החלקים הפוגעים, כך לפחות לא תצאו נפגעים בתום לב.

הכותבת היא מפיקה ובמאית דוקומנטרית חרדית