האדם מוסיף כוח לפמליא של מעלה: 8 עובדות על הספר ’נפש החיים’

1. 'נפש החיים' הוא ספרו של הרב חיים מוולוז'ין זצ"ל, שהיה גדול תלמידיו של הגאון מווילנא. רבי חיים מוולוזין כיהן גם כאב"ד העיר וולוז'ין והוא זה שייסד ישיבת וולוז'ין הידועה.

2. מטרת הספר היא להסביר את הסוגיות החשובות ביהדות ועבודת השם. בשל חשיבותו של הספר, הוא כונה על ידי הרב מבריסק "שולחן ערוך בהשקפה".

3. הספר מבוסס על הזוהר, עץ החיים וספרי קבלה נוספים, ובפרט על תורתו של הגאון מווילנא.

4. תוכנו של הספר נסב על גדלות האדם, גדלות הקל, גדלות התפילה וגדלות התורה.

5. שער א' כולל 22 פרקים, ונושאו המרכזי הוא גדלות האדם. הרעיון המרכזי של השער הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ולכן כשם ששם אלוקים מבטא שליטה ואדנות על כל היקום, כך האדם כולל בתבניתו את כל הכוחות והעולמות כולם. משום כך יש בידיו של האדם כוחות עצומים להשפיע לטובה או לרעה על היקום כולו.
בכוחו של האדם להוסיף כוח בפמליה של מעלה ולתגבר את הגילוי האלוקי בעולם. דברים אלו מבוססים על הפסוקים: "תנו עוז לאלוקים" ו"רוכב שמים בעזרך".המחבר מבהיר כי בשל כוחו זה של האדם, הוא עליון על כל המלאכים, ואין צורך לאדם במתווכים בינו לבין האלוקות.
המסקנה העיקרית העולה מפרק זה היא, שכיוון שבכל מעשה ומעשה משפיע האדם על כל היקומים, יש להיזהר ולדקדק במעשים כפי ציווי התורה.
בין השאר, נכתב בפרק זה הפירוש למשנה באבות: "דע מה למעלה ממך" - כך: "דע, יהודי, מה שקורה למעלה - הוא ממך... כי כל מה שנעשה למעלה בעולמות העליונים גבוהי גבוהים, הכול ממך הוא על פי מעשיך לאן נוטים, על פיהם יצאו ויבואו". וכן: "שעיקרו קשור ונטוע למעלה חלק ה' ממש כביכול. ומשתלשל כחבל עד בואה לגוף האדם. וכל מעשיו מגיעים לעורר שורשו העליון כענין החבל שאם ינענע קצהו התחתון, מתעורר ומתנועע גם ראש קצהו העליון".

6. פרק ב' כולל 18 פרקים, ונושאו המרכזי היא גדלותה של התפילה. אמנם, יש פעם עצום ולא נתפס בין עוצמתו של הבורא לבין האדם, ולכאורה זוהי עזות לפנות אליו בשמו. עם זאת, בורא העולם גילה שרצונו שנפנה אליו.
הקדוש ברוך הוא חפץ בתפילתם של ברואיו, ועל כן נחשבת התפילה כמזון הרוחני לעולמות ולאדם עצמו. הברכה שאנו מברכים את האלוקים אינה לעצמות האינסופית של הקל, כי הרי אין לנו בה שום תפיסה, אלא לעוצמות אינסוף מצד כוחותיו המתחברים אל עולמנו.
המחבר מבאר כי בתפילת האדם מתעורר השפע האלוקי לרדת ולהחיות הכל, ובכך מתווסף כוח בעולמות העליונים. כאשר אדם מתפלל עליו לפנות אל הבורא יתברך בלבד, לא אל צדיקים, מלאכים ולא אל מידותיו. על כך נאמר: "מי כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו".
בפרק זה נכתב, בין השאר, כי "גדול כח ברכת המזון, שמוסיף כח ברכה בפמליא של מעלה... ולא זו בלבד שבתיבת 'ברוך אתה', שפירושו הוא תוספת ריבוי ברכה ושפע שייך זאת הכוונה, אלא שגם בכל תיבה ותיבה מכל נוסח התפלה. שייך ג"כ זאת הכוונה הק'. כי כל תיבה מהתפלה או של איזה ברכה. היא העולה למעלה מעלה ... לפעול פעולתה בשרשה העליון המיוחד לה. והוא נעשה בזה כביכול שותפו של יוצר בראשית. לבנות ולנטוע כמה וכמה עולמות".

7. שער ג' כולל 14 פרקים על גדלותו של הבורא. המחבר הגדול מבאר כי האלוקים הוא מקומו של עולם, ובכל רגע כל העולמות מתהווים וקיימים מרצונו. האלוקות ממלא את כל ההוויה, ומחייה אותם בכל רגע ורגע. בפרק זה נכתב כך: "עיקר יסוד האמונה שצריך כל איש ישראל לקבוע בלבו שרק הוא ית"ש הוא הבעל כח האמיתי ונשמת וחיות ושורש העיקר שלו ושל כל הברואים והכוחות והעולמות כולם".
בסיום שער זה מציין המחבר עד כמה יש להיזהר מיהירות בעבודת הקל. הסיום כולל 8 פרקים. בין השאר נכתב בסיום פרק ג': "אמנם הישמר והיזהר מאוד שלא תזוח דעתך עליך ותתנשא לבבך, כאשר אתה עובד את בוראך בטהרת המחשבה... כתוב במפורש: 'תועבת ה' כל גבה לב', ו'כל המתגאה כאילו בנה במה'... וכן, האדם העוסק בתורת ה' אפילו שלא לשמה, אם כי ודאי שעדיין אינו במדרגה הגבוהה האמיתית, אמנם חלילה וחלילה לבזותו אפילו בלב, ואדרבה כל איש ישראל מחוייב גם לנהוג בו כבוד".

8. שער ד' כולל 34 פרקים על לימוד התורה. בשער זה מבואר עד כמה רבה החשיבות של לימוד התורה והמפרשים. התורה היא הדיבור האלוקי, אור כל העולמים, קיום ושורש הכל. העולם נברא בשביל התורה שעלתה במחשבה תחילה. כל הלומד תורה נעשה דבוק בדיבור האלוקי שברא את כל העולמות וייסד ארץ, ונעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית. כל הלומד תורה מוסיף חיוניות אלוקית, אור ושפע אצילי בכל העולמות כולם, שמאירים ושמחים בהתגלות זו, עד שאותה חיות אצילית מגיע אליו לטהרו, לקדשו ולהשלימו ולהעבירו להנהגה ניסית.

בפרק זה נכתב, בין השאר, כי "העוסק בתורה, אף אם נתלכלך תחלה בעוונות וחטאים עצומים ונטבע מאד ברפש וטיט מצולות הרע ח"ו. עם כל זה, ע"י עסק התורה נכון לבו בטוח, שוודאי המאור שבה יחזירו למוטב. והטוב מתגבר והולך על הרע שבו מעט מעט, עד שלסוף בהכרח יתגבר הטוב ויתפשט בכולו לגמרי".

הרב זמיר כהן בסדרת שיעורים מתוך הספר :