האם מותר להכין חילבה בשבת?

א. לֹא רַק לִישַׁת בָּצֵק בְּמַיִם אֲסוּרָה, אֶלָּא אָסוּר לְעַרְבֵּב יַחַד דָּבָר מוּצָק וְדָבָר נוֹזֵל וְלַהֲפוֹךְ אוֹתָם לִיחִידָה אַחַת. וְלָכֵן, אָסוּר לָתֵת אַבְקַת פּוּדִינְג לְתוֹךְ מַשְׁקֶה שֶׁכֵּן הָאַבְקָה נֶהֱפֶכֶת לִבְלִילָה.
ב. יֵשׁ אוֹסְרִים לְעַרְבֵּב גְּבִינָה לְבָנָה בִדְבָשׁ, וְיֵשׁ מַתִּירִים כְּשֶׁמְּעַרְבֵּב בְּנַחַת.
ג. אָסוּר לַעֲשׂוֹת חֲרֹסֶת בְּשַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן מוּצָק (הַתְּמָרִים וְהַשְּׁקֵדִים) וְנוֹזֵל (הַיַּיִן) שֶׁהוֹפְכִים לִבְלִילָה אַחַת. וּמִי שֶׁשָּׁכַח לְהָכִין אֶת הַחֲרוֹסֶת וְחַג הַפֶּסַח חָל בְּשַׁבָּת, יַעֲשֶׂה זֹאת בְּשִׁנּוּי. כֵּיצַד? יָשִׂים קוֹדֵם אֶת הַיַּיִן בַּקְּעָרָה וְאַחַר כָּךְ אֶת הַתְּמָרִים, וִיעַרְבֵּב בְּנַחַת.
ד. מֻתָּר לָתֵת לְתוֹךְ מַיִם חַמִּים - אַבְקוֹת שֶׁנְּמֵסוֹת בְּמַיִם. כְּגוֹן: אַבְקַת מָרָק, קָפֶה נָמֵס, אַבְקַת מַטֶרְנָה, אוֹ סִימִילָק. שֶׁבְּכָל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ לֹא נִהְיֵית בְּלִילָה אֶלָּא הָאַבְקָה נְמֵסָה בְּמַיִם.
ה. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים לְעַרְבֵּב גְּבִינָה בְּתוֹךְ הָאֵשֶׁל וְהַשְּׁאֵלָה אִם זֶה מֻתָּר? וּבְכֵן, יֵשׁ מַתִּירִים מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי חָלָב. אֲבָל, יֵשׁ מַחְמִירִים בְּכָךְ. וְלָכֵן, כְּדַאי שֶׁיָּשִׂים מְעַט גְּבִינָה בָּאֵשֶׁל וִיעַרְבֵּב בְּצוּרָה שׁוֹנָה מֵהָרָגִיל כְּלוֹמַר בְּצוּרַת שְׁתִּי וָעֶרֶב.
ו. לְהָכִין 'חִילְבֶּה' בְּשַׁבָּת - אָסוּר. אוּלָם, אִם כְּבָר הֵכִינוּ אוֹתוֹ לִפְנֵי שַׁבָּת בְּצוּרָה חֶלְקִית, מֻתָּר לְהוֹסִיף עָלָיו עוֹד חוֹמָרִים בְּשַׁבָּת, אַךְ יַקְפִּיד לְעַרְבֵּב בְּשִׁנּוּי.
ז. אֵין לְהַקְצִיף בְּשַׁבָּת אֶת הַחֶלְבּוֹן אוֹ הַחֶלְמוֹן שֶׁל הַבֵּיצָה.
ח. לִמּוּד חָשׁוּב מְאֹד נִתָּן לִלְמוֹד מִמְּלֶאכֶת "לָשׁ" וְהוּא: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל חֹמֶר נִשְׁאַר כְּמוֹת שֶׁהוּא וְלֹא נַעֲשָׂה בּוֹ שִׁנּוּי כְּמוֹ בְּבִשּׁוּל וְכַדּוֹמֶה, מִכָּל מָקוֹם עֶצֶם הָעִרְבּוּב שֶׁלּוֹ עִם חֹמֶר אַחֵר יוֹצֵר כָּאן מְצִיאוּת חֲדָשָׁה – וְלָכֵן נִקְרָא בְּשֵׁם מְלָאכָה. וְזֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁאִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁמִּתְחַתְּנִים, עֶצֶם הַחִבּוּר שֶׁל שְׁנֵיהֶם וְהָעִרְבּוּב אֶחָד בְּחַיֵּי הַשֵּׁנִי - יוֹצְרִים מְצִיאוּת חֲדָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמָה.

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - קֹרַח
"בֹּא וּרְאֵה כַמָּה קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁהֲרֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין עוֹנְשִׁין עַד גִּיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָאן, בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ - אָבְדוּ אַף תִּינוֹקוֹת יוֹנְקֵי שָׁדַיִם"
הַסִּפּוּר הָיָה בִשְׁנֵי בְּנֵי זוּג שֶׁהִתְקָרְבוּ לַיַּהֲדוּת, הַבַּעַל הָיָה כְבָר בְּדַרְגָּה גְבוֹהָה וְאִלּוּ הָאִשָּׁה נוֹתְרָה מְעַט מֵאָחוֹר. בְּשָׁעָה טוֹבָה נוֹלַד לָהֶם בֶּן, הַבַּעַל רָצָה לִקְרֹא לוֹ שֵׁם יְהוּדִי, עַל שֵׁם אֶחָד מֵהָאָבוֹת אוֹ הַצַּדִּיקִים, וְאִלּוּ הָאִשָּׁה רָצְתָה שֵׁם יוֹתֵר מוֹדֶרְנִי. כְּכָל שֶׁהִתְקָרֵב מוֹעֵד הַבְּרִית הַוִּכּוּחַ הָלַךְ וְהֶחֱרִיף, אוּלָם הַבַּעַל שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה מִתְיָעֵץ עִם רַב, וְהַהַדְרָכָה שֶׁהוּא קִיבֵּל הָיְתָה: לֹא לְהִכָּנֵס לְמַחֲלוֹקֶת. הוּא שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ: "אֵיזֶה שֵׁם אַתְּ רוֹצָה שֶׁנִּקְרָא לוֹ?" וְהִיא אָמְרָה: "נֹעַם". הוּא בִקֵּשׁ מִמֶּנָּה אִם אֶפְשָׁר לְהַצְמִיד שֵׁם נוֹסָף שֶׁיִּהְיֶה עַל שֵׁם צַדִּיק, וְהִיא כְשֶׁרָאֲתָה שֶׁהוּא מִתְפַּשֵׁר - הִסְכִּימָה. בַּדֶּרֶךְ לַבְּרִית הֵם רָאוּ מוֹדָעָה שֶׁמַּזְמִינָה אֶת הַצִּבּוּר לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהִילוּלָה שֶׁל "רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק", הַשֵּׁם אֱלִימֶלֶךְ בָּלַט מוּל עֵינֶיהָ וְהִיא הִצִּיעָה לְהַצְמִיד אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה לַשֵּׁם "נֹעַם". כַּמּוּבָן, שֶׁשְּׁנֵיהֶם לֹא יָדְעוּ כְלָל מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת. אוּלָם, כְּשֶׁהָרַב אָמַר: "וְיִקָרֵא שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל" וְהָאַבָּא עָנָה: "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" הַצִּבּוּר הָיָה הָמוּם לְמִשְׁמַע הַשֵּׁם הַמְּקוֹרִי וְהַמְּקֻדָּשׁ הַזֶּה. לְאַחַר מִכֵּן גִּילוּ הַהוֹרִים שֶׁבְּעֶצֶם קָרְאוּ לִבְנָם כְּשֵׁם סִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזִינְסְק "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ". וְהֶחְלִיטוּ לִלְמוֹד בְּיַחַד אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה, דָּבָר שֶׁהוֹסִיף לָהֶם חִזּוּק גָּדוֹל. הַיֶּלֶד הַזֶּה גָדַל עַל מַבּוּעֵי הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה.
וּנְסַיֵּם בְּהוּמוֹר, בַּעַל אֶחָד הִתְחִיל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אוּלָם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִתְנַגֶּדֶת. אֶלָּא שֶׁהָיָה לָהֶם רַב שֶׁתָּמִיד הָיָה עוֹשֶׂה בֵינֵיהֶם פְּשָׁרָה. כְּשֶׁהֶחְלִיט הַבַּעַל לָשִׂים מְזוּזוֹת בַּבַּיִת הָאִשָּׁה הֵקִימָה קוֹל צְעָקָה! כָּרָגִיל הֵם הָלְכוּ לָרַב, וְהָרַב פָּסַק: כְּמוֹ תָמִיד - אָנוּ עוֹשִׂים פְּשָׁרָה, וְלָכֵן, בִּמְקוֹם לָשִׂים מְזוּזוֹת בִּשְׁנֵי צְדָדֵי הַמַּשְׁקוֹף - הוּא יָשִׂים רַק בְּצַד אֶחָד!