מה קורה לאדם כאשר הוא הולך לישון?

א. כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם יָשֵׁן בַּלַּיְלָה, נִשְׁמָתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם וְנוֹתֶנֶת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מָה שֶׁעָשְׂתָה בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם. וְכֵן, הַנְּשָׁמָה מְקַבֶּלֶת מִמָּקוֹם רוּחָנִי וְעֶלְיוֹן כּוֹחַ וְהִתְחַדְּשׁוּת לְכָל הַיּוֹם הַבָּא. הָרְגָעִים לִפְנֵי הַשֵּׁינָה הֵם רְגָעִים חֲשׁוּבִים שֶׁמַּשְׁפִּיעִים עַל הַשֵּׁינָה וְעַל הַיּוֹם הֶחָדָשׁ. לָכֵן, בָּאוּ חֲכָמִים וְתִקְּנוּ לוֹמַר קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, כְּדֵי שֶׁהַנְּשָׁמָה תַגִּיעַ לַמָּקוֹם הָרוּחָנִי הַטּוֹב, וְלֹא יִפְגְּעוּ בָהּ כֹחוֹת הַטֻּמְאָה וְהַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים לִפְעָמִים שֶׁהָאָדָם חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת רָעִים וְסִיּוּטִים.
ב. סְגֻלָּתָהּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה גְדוֹלָה מְאֹד לְהָסִיר מֵהָאָדָם כָּל מִינֵי פְּחָדִים, חֲשָׁשׁוֹת וּדְאָגוֹת. אוּלָם, זֹאת בִּתְנַאי שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָהּ בַּצּוּרָה הָרְאוּיָה. וְלָכֵן, כְּדַאי וּמֻמְלָץ לוֹמַר אֶת קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה מִתּוֹךְ סִדּוּר וְלֹא בְּעַל פֶּה! וְכֵן מֻמְלָץ לֹא לִשְׁכַּב אֶלָּא לָשֶׁבֶת אוֹ לַעֲמוֹד, כִּי בְרֹב הַמִּקְרִים מִי שֶׁאוֹמֵר אוֹתָהּ בִשְׁכִיבָה אוֹ בְעַל פֶּה - מִתְבַּלְבֵּל אוֹ נִרְדַּם תּוֹךְ כְּדֵי הָאֲמִירָה.
ג. יֵשׁ לְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת "הַמַּפִּיל" בְּשֵׁם וּמַלְכוּת גַּם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִישׁוֹן אַחַר חֲצוֹת הַלַּיְלָה. וְכָךְ פָּסַק הָרַב עֹבַדְיָה יוֹסֵף זַצַ"ל. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְבָרֵךְ תָּמִיד לְלֹא שֵׁם וּמַלְכוּת.
ד. לְאַחַר קְרִיאַת שְׁמַע יִשְׁתַּדֵּל לֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַעֲשֶׂה (מִלְּבַד קְרִיאַת סֵפֶר שֶׁמֻּתֶּרֶת), וְכֵן לֹא לְדַבֵּר, אֶלָּא יֵלֵךְ לִישׁוֹן מִיָּד. אוּלָם, בְּמִקְרֶה הַצֹּרֶךְ - מֻתָּר לְדַבֵּר בִּקְצָרָה גַּם אִם בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמַּפִּיל בְּשֵׁם וּמַלְכוּת.
ה. גַּם נָשִׁים חַיָּבוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה עִם בִּרְכַּת "הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁינָה" בְּשֵׁם וּמַלְכוּת כְּמוֹ הַגְּבָרִים. וּלְכַתְּחִלָּה כְּדַאי לוֹמַר אֶת כָּל הַנֻּסָּח שֶׁמּוֹפִיעַ בַּסִּדּוּר מִבְּלִי לְדַלֵּג שׁוּם דָּבָר, כִּי יֵשׁ בַּנֹּסַח הַזֶּה סוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל הַנְּשָׁמָה כְּשֶׁיּוֹצֵאת מֵהַגּוּף. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', ב')
"מִפְּרִי פִי אִישׁ יֹאכַל טוֹב וְנֶפֶשׁ בֹּגְדִים חָמָס" (א')
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ מָה הָיָה קוֹרֶה אִם הָיִינוּ רוֹאִים אִישׁ מְסֻיָּם שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה מְסַיֵּם אֶת הַבְּרָכָה הָיְתָה יוֹצֵאת בַּת קוֹל מֵהַשָּׁמַיִם וְאוֹמֶרֶת: "אָמֵן". וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְקַיֵּם אֶת בִּרְכוֹתָיו. מִן הַסְּתָם שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ תוֹר אָרוֹךְ, כָּל הַנָּשִׁים הָעֲקָרוֹת הָיוּ מִיַּד בָּאוֹת אֵלָיו כְּדֵי לְהִתְבָּרֵךְ בְּזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא, וּמֵהַשָּׁמַיִם הָיוּ מְקַיְּמִים אֶת בִּרְכוֹתָיו וְהָיוּ נִפְקָדוֹת, וְכָל אָדָם בְּמַצַּב כַּלְכָּלִי גָרוּעַ הָיָה בָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּפַרְנָסָה טוֹבָה וּמִיָּד הָיָה מִתְעַשֵּׁר.. בְּקִצּוּר, זֶה הָיָה דָבָר אַדִּיר. רַק הַשְּׁאֵלָה הִיא הַאִם יֵשׁ אָדָם כָּזֶה? וְאִם כֵּן, הֵיכָן הוּא?
וּבְכֵן, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יֵשׁ לָנוּ עֲבוּרְכֶם - יֵשׁ אָדָם כָּזֶה. וְלֹא רַק אֶחָד אֶלָּא לְשִׂמְחָתֵינוּ יֵשׁ כַּמָּה כָאֵלֶּה. וְעוֹד יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ לְבַשֵּׂר שֶׁגַּם אַתָּה, אַתְּ אוֹ אַתֶּם שֶׁקּוֹרְאִים כָּרֶגַע אֶת הַחוֹבֶרֶת יְכוֹלִים לִהְיוֹת כָּאֵלֶּה!! מָה, בֶּאֱמֶת? אֵיךְ? בּוֹאוּ וְנִקְרָא אֶת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ:
הָרַדַ"ק (רַבִּי דָּוִד קִמְחִי), בְּפֵרוּשׁוֹ עַל סֵפֶר יִרְמְיָהוּ מְגַלֶּה מִי זוֹכֶה לָזֶה, וְאֵלֶּה דְבָרָיו: "וְאִם תוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִּהְיֶה - אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם תַּטְרִיחַ עַצְמְךָ עַל הָרְשָׁעִים לְהַחֲזִירָם לַמּוּטָב, וְתוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל - שֶׁתּוּכַל לְהָשִׁיב הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם זוֹלְלִים, לַהֲשִׁיבָם טוֹבִים וִיקָרִים, כְּפִי תִּהְיֶה - מָה שֶׁתִּגְזֹר וְתֹאמַר יִתְקַיֵּם כְּאִלּוּ אֲנִי אוֹמֵר אוֹתוֹ". קְרָאתֶם? מָה שֶׁתִּגְזֹר וְתֹאמַר יִתְקַיֵּם כְּאִלּוּ אֲנִי אוֹמֵר אוֹתוֹ!!"
מִי שֶׁמַּחֲזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה הֲרֵי שֶׁבִּרְכוֹתָיו מִתְקַיְּמוֹת כְּאִלּוּ יוֹצְאוֹת מִפִּיו שֶׁל ה'!! וּבְדוֹרֵנוּ, כָּל אֶחָד יָכוֹל לִהְיוֹת כָּזֶה!! אֵיךְ? פָּשׁוּט, לוֹקְחִים מִישֶׁהוּ שֶׁמַּכִּירִים שֶׁהוּא עֲדַיִן לֹא שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמַחְלִיטִים לְקָרֵב אוֹתוֹ. מַתְחִילִים לְדַבֵּר אִתּוֹ לָבוֹא לְשִׁיעוּר תּוֹרָה, מְבִיאִים לוֹ חוֹבְרוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹ דִיסְקִים שֶׁל שִׁעוּרִים, וְכָךְ, עוֹד קְצָת וְעוֹד קְצָת, גַּם ה' נִכְנַס לַתְּמוּנָה וּבַסּוֹף זֶה קוֹרֶה!! הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ מִתְעוֹרֶרֶת לַה' וְהוּא שָׁב לְאַבָּא. וְאָז יִתְקַיֵּם בְּךָ: מִפְּרִי פִי אִישׁ - יֹאכַל טוֹב! כָּל בִּרְכוֹתֶיךָ - יִתְקַיְּמוּ.