מה לומדים מהתורה על ענייני חינוך?

"ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" (ד' י"ז)
 
יש המסבירים שהסיבה שקין בנה עיר על שם בנו חנוך, היתה כדי להזכיר לכולם את החובה בקיום הצו האלקי של 'חנוך לנער על פי דרכו'. בהקשר לכך יש לציין שבדורות הקודמים, לא היו צריכים לספרי חינוך מיוחדים כדי לדעת פרק בסוגיית כיצד מחנכין. עמלי תורה ידעו להוציא את כללי החינוך מתוך פסוקי התורה הקדושה, והיישר מתוך דברי המדרשים והמפרשים.
הנה לפנינו כמה כללים שליקטנו בדרכי החינוך.
 
לא להעמיס דברי תורה על תלמיד עייף
הגמרא (שבת, דף פ"ו עמוד ב') אומרת: "בחד בשבא לא אמר להו ולא מידי משום חולשא דאורחא", והיינו שביום הראשון להגעתם של בני ישראל להר סיני לקבל את התורה, היו עדיין עייפים מטורח הדרך ולכן לא אמר להם אז משה רבינו מאומה. יש ללמוד מכאן שלא להעמיס דברי תורה על תלמיד עייף, אלא קודם יש לתת לו לנוח ולמלא את מיכלי הכח שלו, ורק אז ללמוד עמו.
עוד נאמר שם בגמרא: "בתרי בשבא אמר להו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". מכאן יש ללמוד שביום השני מבטיחים לתלמיד סוכריות המושכות את לבו לתורה, וזה עושים כאמור רק לאחר ששאב מעט כח מעייפותו דאתמול.
 
להפתיע את הילד
עוד דבר נאה ראיתי בדרכי החינוך בספרו של הגאון רבי יעקב קמינצקי, "אמת ליעקב". בפרשת בשלח (פרק ט"ז פסוק ה') נאמר שהקב"ה אמר למשה "והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום". והנה, משה רבינו לא סיפר זאת לבני ישראל, ולא גילה להם מראש את עניין הלחם-משנה עד שנתקלו בהפתעה, שכן נאמר בפרק ט"ז פסוק כ"ב "ויהי ביום הששי לקטו להם משנה שני העמר לאחד", והמילה 'ויהי' מרמזת שהיתה בכך הפתעה.
ומדוע לא גילה להם זאת משה רבינו?
והשיב הגר"י קמינצקי: כדי לגרום לבני ישראל שהם ישאלו ואח"כ יופתעו, וגם זו מדרכי החינוך כאשר המחנך מביא את התלמיד לידי שאלה ואחר כך מפתיע אותו.
 
רבי אריה לווין זצ"ל 'קולט' את כל הילדים המתפרעים
יש ומלמד ניכנס לכיתה ופוגש את התלמידים במצב של התפרעות. בדרך כלל הוא מוציא את אחד הילדים, שהנהיג את חבורת המתפרעים, החוצה, ובכך משתרר שקט בכיתה. צריך לדעת שאסור להעניש על פי אומדן-הדעת. כאשר הוחלט להעניש ילד פלוני, עלינו להיות בטוחים שאכן הוא זה שעשה את המעשה שבגינו נענש.
כיצד מתמודדים עם כיתה מתפרעת? - אין לכך עצה בדוקה. יודעני שלפעמים קשה מאוד להשתלט על כיתה וכפתח-מילוט מוציאים את אחד הילדים החוצה. מאידך, לא כדאי להעניש באופן שיש בו ביטול תורה. הסבא שלנו, רבי אריה לווין זצ"ל, היה 'קולט' את כל הילדים הללו שהמלמדים לא הסתדרו איתם, נישק אותם בחום ובחיבה, הרעיף עליהם שפע של אהבה ולמד יחד איתם. כך היה מחדיר בהם אהבת תורה ויראת שמים.