הגוי פָּרַץ בקריאת התפעלות

וישלח את הערב" (ח' ז')
"העורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב, ואמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב על פי הדבור שאני. מאי עורבים אמר רבינא עורבים ממש" (חולין דף ה' עמוד א'). ובתוספות ד"ה "על פי הדיבור שאני": "וא"ת ולמאי דס"ד דלא הוי ע"פ הדבור תקשי דהא אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור לקמן (דף צה.) ויש לומר דזה היה יודע שהיה סומך ע"פ הדבור דלאו משל עובד כוכבים קא מייתי אבל לא ס"ד שבא הדבור להתיר האיסור שחיטת טבחים דאחאב"
 
אחד מראשי הישיבות סיפר מעשה מדהים שקרה לו במטוס. לפני צאתו לטיסה הארוכה הכינה לו רעייתו קציצות בשר טעימות כדי להנעים עליו את הדרך. בהגיע עת הסעודה, הוציא ראש הישיבה את הקציצות והניחן על מושבו במטוס ולפני שהחל לסעוד את ליבו קם ממקומו ויצא להתפנות לצרכיו.
והנה, בשובו מחדר השירותים במטוס התעורר אצלו ספק אולי קיבל הבשר דין של 'בשר שנתעלם מן העין', כיוון שבזמן ששהה בשירותים היתה אפשרות בידי הגויים שבמטוס להחליף את הבשר ולהניח לו בשר אחר במקומו. (בשלחן ערוך יורה דעה, סימן ס"ג סעיף ב', מובאת מחלוקת בעניין זה).
ללא כל שהיות הכניס ראש הישיבה את הבשר לשקית והניחו חזרה בתיק כדי שבהזדמנות הראשונה שתהיה לו ישליך את הבשר לפח האשפה.
בספסל שלצידו ישב נוסע גוי, שראה את מעשיו של היהודי וביקש לדעת מדוע נמנע מלאכול את הבשר. הוא פונה אל ראש הישיבה ומבקש שיסביר לו את הסיבה, "אבל אני התחמקתי בתירוצים שונים, כי לא רציתי לומר לו שאינני אוכל את הבשר בגללו..."
לאחר שהגוי המשיך ללחוץ עליו שיגלה את הסיבה, הוכרח ראש הישיבה לשטוח בפניו את דברי הגמרא והפוסקים בדבר בשר שנתעלם מן העין. ואז פרץ לפתע הגוי בקריאת התפעלות ואמר: "ברוכים חכמי ישראל, שהצילו אתכם מן החטא"!
עכשיו הגיע תורו של ראש הישיבה להתעניין אצל הגוי על מה ולמה התפרץ בהתרגשות רבה כל כך. הגוי לא חסך במילים אלא הסביר דבר דבור על אופנו. "כשקמת ממקומך והלכת לשירותים, עלה באפי ריחו של הבשר הטעים שבישלה אשתך עד שתקפני בולמוס ולא יכולתי להירגע עד שלקחתי קציצה אחת מתוך השקית שלך.
"כיוון שחששתי שתבחין בגניבתי, הוצאתי קציצת בשר דומה מהמנה שהגישו לי הדיילים - שריחה לא היה נודף כמו הבשר שהכינה אשתך - והנחתי אותה במהירות אצלך.
"עכשיו בין-תבין מדוע התרגשתי כשראיתי בחוכמת חכמיכם שאסרו לכם לאכול בשר שנתעלם מן העין", סיים הגוי.
 
הגר"ח  קנייבסקי: "הנחש הארסי היה בתוך קערת החלב"
את הסיפור הזה סיפר ראש הישיבה להגר"י זילברשטיין שמיהר לבית גיסו הגאון רבי חיים קנייבסקי כדי לספר גם לו את הסיפור המדהים.
"יכולני לספר לך מעשה נוסף, הטעים הגר"ח, שהתרחש בצעירותי. אמא שלנו - (הרבנית קנייבסקי ע"ה, אחותו של מרן החזו"א זצ"ל) - הקפידה מאוד שלא נשתה משקאות שהיו מגולים, ואפילו שכיום אין מצויים בינינו נחשים מנעה אותנו גם משתיית חלב מגולה וכו'.
פעם הבענו את פליאתנו על כך, ואמרנו לה 'הרי לא מצויים נחשים בינינו ומדוע לחשוש', ולאחר זמן קצר - כך סיפר הגר"ח קנייבסקי - גילינו נחש ארסי בתוך קערה של חלב שעמדה בבית…
וכשגילינו את המעשה לחזון איש, אמר אף הוא, להבדיל אלף אלפי הבדלות מאותו גוי, 'כמה ברוכים חכמי ישראל שראו הכל ברוח קדשם'.