האם התעודה היא להורים או לילד?

סוף השנה. מסיבת סיום. עוד רגע חופש גדול. רק חבל שהיא תמיד מפרה את השמחה.
מי?
התעודה!
מעטים הילדים שהתעודה לא משחקת אצלם תפקיד.
רוב הילדים חושבים עליה, רועדים מפניה, מייחלים שיקרה נס והיא תחייך אליהם,
בוודאי שלא שוכחים ממנה ומתכחשים לה.
רוב הילדים היו מעדיפים שהחופשה הגדולה תגיע בלעדיה.
אלא שזה אף פעם  לא קורה.
 
 התעודה, בעצם, היא השתקפות ההורים בחיי הילדים.
ראו איך הילד מתייחס לתעודה ותבינו איך מתייחסים אליה הוריו.
התעודה גורמת להורים לרגשות שונים:
ישנם הורים שמתרגשים מתעודות ילדיהם, כפי שהיו מתרגשים מתעודות עצמם.
ישנם הורים שמאוכזבים מילדיהם כשרואים את תעודתם.
הורים רבים לחוצים מהציונים שיביאו להם הילדים,
 אחרים מתביישים בהישגי ילדיהם.
הורים רבים כועסים ומענישים את הילדים על ציוני תעודה ירודים, ולאחר מכן מתמלאים נקיפות מצפון.
ולא חסרים הורים שקונים לילדיהם מתנות ופרסים על ציונים ראויים  לשבח.
כל ההורים הללו עשויים מאותו זן בדיוק. אלו הם הורים שלקחו את האחריות לציונים בתעודה על עצמם.
הורים שלוקחים את האחריות לציונים על עצמם אלו הורים שמזהירים את הילדים בכל יום:
הכנת שיעורי בית? בטוח שגמרת?
תראה לי את המחברות!
כמה קיבלת במבחן שהיה היום?
למה אמרת שאין לך שיעורים ויואב החבר שלך אומר שיש?
ילדים להורים אלו יהיו ילדים שחוששים מהציון שיקבלו, שפוחדים מ"איך יגיבו ההורים", שיעדיפו שתבלע אותם האדמה העיקר שלא יראו להוריהם את התעודה, ושבשעת חלוקת התעודות נוכל למצוא אותם מבכים על הציון שקיבלו ומתחננים למורה בדמעות שליש שיעלה את הציון.
 
איך באמת צריך להגיב על ציונים של הילדים?
הילדים שלנו הם האחראים הבלעדיים לציוניהם. אנחנו יכולים לעזור להם להגיע להישגים יותר טובים, אבל איננו אחראים על הציונים שלהם.
זה אומר שאיננו אמורים להיות מאוכזבים, לא להיות לחוצים, לא להתבייש בציונים ולא לכעוס, להעניש ולהתרגז.
אם נבין שהתעודה אינה שלנו, היא לא באה לתת לנו, ההורים, ציונים, ולא לבקר או לשפוט אותנו - אז נבין שבעצם גם אנחנו איננו אמורים לשפוט, לבקר את הילד  או לכעוס עליו.

איך נגיב על תעודה גרועה של הילד?
הילד מגיע הביתה ובידו התעודה. משום מה הציונים נמוכים יותר ממה שחלמנו.
אנחנו חשים תחושת חידלון. אכזבה, תסכול וזעם.
ננשום נשימה עמוקה ונחפש מה בכל זאת טוב בתעודה, ונתמקד בטוב.
"אני רואה שבתורה  הצלחת לעלות לציון 7, יפה מאוד, זה לא פשוט, בפעם שעברה היה פחות מזה".
שימו לב עד כמה המשפט הזה מעודד לעומת משפט מקביל: "אני רואה שבתורה קיבלת רק 7, זה נורא ואיום, אני מבקשת שבשנה הבאה, או במחצית הבאה תתאמץ יותר!"
מתי הילד יתאמץ באמת?
בוודאי במשפט הראשון שהצגנו, כי במשפט זה הוא יודע שיש בו כוח להצליח.
במשפט השני הוא שואל את עצמו: ומה יהיה אם לא אצליח?
 הוא כל כך מפוחד עד שאולי לא ינסה אפילו להצליח.
ברגע שאימא מאמינה בילד היא מצליחה להחדיר בו בטחון בעצמו, לשפר את דימויו בעיני עצמו, ולגרום לו להתחזק.
 
 
איך נגיב על תעודה טובה של הילד?
נראה כאילו הילד הטוב שציוניו  מצוינים יוצא בשלום מהתערבותם של הוריו, אבל לא כך הדבר.
הורים עלולים להוות מכשלה לילד על ידי הערות הורסות.
רוב הפעמים הורים כל כך מאושרים מתעודתו של הילד, הם נפעמים, מתרגשים, מרגישים את עצמם מוצלחים בעקבות הצלחתו וחושבים מיד על מתנה גדולה לילד על הישגיו הכבירים.
הם מתנפלים על הילד בחיבוקים ובנשיקות וקוראים לעומתו:
אתה גאון! אתה הכי חכם בעולם! אין כמוך בכל הכיתה, בכל בית הספר, בכל העיר!
ילד ששומע יותר מדי מחמאות ומקבל יותר מדי מחיאות כפיים לומד שמחיאות כף וחיבוקים מקבלים כאשר מצליחים יותר מאחרים, והוא מתחיל לחשוב איך הוא ממשיך להיות הכי טוב מכולם. כך הוא שרוי במתח כל זמן הלימודים וכך  עינו צרה בחברים מצליחים.
בנוסף לכך, ילד שהוריו מאושרים וגאים בהצלחתו יתר על המידה, אומר לעצמו:
הצלחתי הפעם וזה באמת נהדר, אבל לפי האושר של ההורים אני מבין את גודל האכזבה שתהיה אם לא אצליח. מי אמר שתמיד אוכל להצליח? אבל אני חייב לעשות זאת בשביל ההורים שלי.
מרוב שהוא חושש הוא נהיה לחוץ. הוא לא נהנה מהחיבוקים ומהתשואות, הוא לא בטוח בעצמו בכלל, הוא חושש ומפתח פחדים. לבסוף ילד כזה מסוגל להפסיק לטפס ולהתחיל למעוד. אם ימשיך לטפס זה יהיה כששק  כבד של לחץ תדיר תלוי על צווארו.

הילד צריך לראות שאנחנו שמחים אתו, אבל לא בגלל שהוא גורם לנו להיות מכובדים, חשובים, מוערכים ומוצלחים, אלא משום שאנחנו אוהבים אותו. ואם טוב לו  - טוב גם לנו.
הוא צריך לדעת בפירוש שהוא טוב עבורנו בכל מקרה, וזה לא תלוי בשום ציון.
נאמר לו: הציון שקיבלת בתורה מראה שאתה ממש ממש אוהב את המקצוע הזה, זה נכון?
או: אני שמחה בשבילך שקיבלת ציון טוב בהיסטוריה, ראיתי שנהנית לשנן את החומר.
משפטים אלו מראים שראינו את הציון, שאנחנו שמחים בשמחתו, אבל שאנחנו לא תולים את כל ייעודנו בהישגים שלו.
הילד לא יילחץ לפני התעודה הבאה. הוא ישמח בציונים שקיבל ויבין שגם אם יקבל מעט פחות, ההורים שלו יבינו זאת, ובוודאי שלא ישפטו אותו לפי ציוניו.
 
התעודה היא סיכום מאמציו של הילד והיא מיועדת עבורו.
התגובות שלנו בידן לעזור לו לקבל באופן מכובד את הציון, ולעבוד על שיפורו בלי לחץ במידת הצורך.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס לילדים בגיל הרך חייגו להידברות שופס: 073-2221250

יש לכם שאלה למנוחה פוקס? שלחו לפקס 02-5712112, או למייל c5712111@gmail.com