כשהקירות ידברו, אתם תשתקו. ממבוכה

חשבתם פעם כמה פעמים ביום "יוצא" לכם שקר? האם הגבלתם את הכמות "המומלצת לצרכן" או שאין מכסה, והשמיים הם הגבול? אתם מצליחים להגיע לפחות עד לצהריים נקיים או כמו המונים הבאים בשעריו, עם ספתח יפה כבר כשיוצאים מהחנייה על הבוקר? נו, אתם יודעים, כשהווייז תופס אותנו עם השרוולים למטה (ולא על ההגה), עת אנו מבטיחים (בלי שום נדר, כמובן) בלחיצה קלה על הגז ש"איני הנהג". הרי אף אחד לא רואה, ולאף אחד זה לא יוודע, אז מה זה כבר משנה - כלום לא יקרה. אבל קורה. כל יום קורה. ולא בתאונות עסקנינן, אלא בפסוק "קָר֣וֹב ה' לְכָל־קֹרְאָ֑יו לְכֹ֤ל אֲשֶׁ֖ר יִקְרָאֻ֣הוּ בֶאֱמֶֽת".
ויש שיקראוהו באמת - בפשט. ויש רזולוציה אחרת לפסוק י"ח של דוד המלך. שדורשת שיקראוהו בָּ-אֱמֶת. שיקראוהו, מתוך ה-אמת שבקרבנו ולא מתוך שובל ענני השקר המצויים בנו. וזה נקש לי על הדלת הבוקר.
כפי שפורסם השבוע, נודע דבר קיומו של מסמך שהוכן באגף המשטרה ב-2014 למניינם, ובו ריכוז מידע פלילי ומודיעיני אודות הח"כים, שכיהנו באותה העת. ומה במסמך? מעשים שהשתיקה יפה להן והמפכ"ל במבוכה מהם. נאלץ לגנות את הדליפה בלי קשר לתוכנה. והתסריט צפוי והרשות נתונה: המסמך "דלף"!
 
שלא נעשה את הטובה, לאמצעי נגד השם
את ה"כישרון" לעקם את המציאות "לטובתנו", ואת היכולת לרמות, קיבלנו דווקא מהאמת. ממי שנתן לנו תורת אמת. אז איזה מזל שיש מסמך. באמת מזל! פשוט כי בלי המסמך המהולל, ודאי היה העולם הפקר, והשחיתויות היו מתאדות בקוסמוס. ממש. בטוח. הגיוני לחשוב שאין מי שעוקב אחר מעשינו, מתייק וזוכר גם הרבה אחרי שאנחנו שכחנו. רק את המסמך הזה היינו צריכים כדי לדעת שיש שקר. הצחקתי.
הדבר הכי קשה שנעבור בעולם הבא יהיה ההקרנות. לא הקרנות מהסוג של המחלה ח"ו. הקרנות של המחשבות שלנו, שיוקרנו על הקירות. כל השקרים והאי דיוקים הכי פיציים, שמתקיימים בנו יום-יום שניה-שניה - הכל יהיה גלוי לכל. כל המחשבות שלנו יהיו שקופות בלי הכנה מראש. פתאום ידליקו על הזיופים שלנו פרוג'קטור נטול הפוטושופ המרגיע וללא התאורה המחמיאה, שמחניקה אותנו במידה אחת פחות וממכרת יותר. הכל יהיה בדיוק כפי שהוא בפועל. מוכתם על לבן טייד, וזה יסנוור. כי בעולם לא הפוך ראיתי ונראה, שלהיות לא שומר תורה ומצוות זה מה שלא פוטוגני באמת, ולא ההפך, כמו שהיום.
ותִּזָּכְרוּ טוב-טוב. תתחילו למנות. מהקטן שבקטנים שרק אתם יודעים עליו, ועד להרגע ממש. משקית הבמבה ש"שכחתם" על הרצפה. הטלפונים ש"נשבעתם" שהחזרתם לדודה. הפרצוף שעיקמתם, ביציאה מהמעלית. הקללה שלא סיננתם על האחראית אחרי שניתקתם. כשהקופאית טעתה, ולא לטובתה. כשאמרתם בפגישת שידוך שאתם רגועים. התהילים מהקבוצה שלא קראתם. או שקראתם בלי הכוונה, כל אחד ושלו המדרגה. וכו' וכו'. כל זיוף בספר החיים שלכם. כולם היו בניי...

 
אלו רק יכלו הקירות לדבר...
עכשיו תציירו לכם מסדר זיהוי מתמהיל מכל הנפגעים אם היו יודעים את האמת, ולא את האמת שזייפתם. את כולם! את הדודה. השכנה (אפילו שקית הבמבה תוכל לבוא ולדרוש: איכה?). אחד אחרי השני, יעלה ויבוא וידם על העליונה, כי הקירות יעידו את שהיה נסתר, והשתיקה כבר לא יפה להם בכלל. וזה יישב עליכם כבד. כבד מאד, כי כובד המשקל של פגיעתם בתיאוריה, אילו כן היו מודעים, נשמרת במרתפי הנפש שלכם. צוברת אבק. והיא המסמך שלעתיד לבוא – ייחשף ויפורסם. וכולם יהיו שם ברגע האמת לאמיתה! שם ב-120, עד אחרון הנפגעים בשרשרת. שם, כשהמבוכה תכאב בציפורניים בשערה עצמה. במקומות שלא ידענו שאפשר לכאוב כי היא ממבוכה ששורפת בעוצמות השמורות רק לעולם האמת. אבל מי רוצה לחשב על המחר בכלל, עם כל השקר שהעולם הזה מוכר לנו? בצבע. בתלת מימד. רק תקנו! היום-היום תקנו בזול, מחר כבר תשלמו ביוקר. אז איזה מזל שיש מסמך. מזל באמת.

בטיימינג "מקרי" בהחלט, הכתבים סוחרי השלום מצאו זמן לעיתונאות חוקרת וחשובה, ותיעדו את המפכ״ל הדתי בזמן שערך את הקניות היקרות מכל, לכבוד שבת קודש.
וגם המפכ״ל, כמו השאר שיקראוהו באמת באשר הם שם, יודעים עמוק עמוק בנפש פנימה, שבמוקדם או במאוחר כולם בסוף מגיעים לאותה נקודת סיום: לקופה. ובקופה רבותיי, משלמים. כל אחד והחשבון שצבר.
שנזכה להוציא את ניצוצות האמת שבנו מהכוח אל הפועל, כל רגע מחדש. אמן.

לתגובות, הצעות, שירים ודברים שבקדושה עבור אוריין רייס: hashemonly@gmail.com (לנשים בלבד)

רוצים להזמין את אוריין רייס לערב נשי מרגש בביתכן? (ללא תשלום). חייגו לטל' 073-2221290 או במייל aviva@htv.co.il