תשובה בהידברות
ביקשתי ברכה עבור אבי. הרב זמיר כהן שאל 'ומה בשבילך'?
יום אחד, תומר בן סימון גילה שהרב זמיר כהן עומד להרצות בעוד עשר דקות באילת, עיר מגוריו. משהו גרם לו לצאת מיד מהבית וללכת להרצאה – והשאר היסטוריה
- שירה דאבוש (כהן)
- כ"ב סיון התשע"ו
הסיפור של תומר בן סימון מאילת, מתחיל אי שם בקנדה – אליה הגיע במסגרת טיול של אחרי צבא, ונשאר לעבודה בעגלות. אז היה חילוני לחלוטין, אך דווקא במעוז החילוניות – התעורר בו הרצון להיות בקשר עם יהדות ויהודים. כך מצא עצמו מתארח ביחד עם חבר בביתה של משפחה חרדית, באחד החגים. "קיבלנו סוויטה מהסרטים – חדר שיש בו הכל, כמו בבית מלון. אמרתי לעצמי 'פשש, סחטיין על הדתיים האלה שככה הם חיים, ברמה. לא סתם'. אכלנו מעדנים כיד המלך, צחקנו והיה ממש כיף.
נהניתי".
אבל בארבע בבוקר, כשהתעורר בן סימון והחל לחפש את הנוחיות בין חדרי הבית – נתקל במחזה קצת מוזר: "ראיתי את כל בני הבית – הרב, הרבנית ועוד מספר לא מבוטל של ילדים, מצטופפים יחד בחדר קטן. אז נפל לי האסימון לכל מה שראיתי במו עיניי בבית הזה: לנו, האורחים, נתנו את החדר הכי טוב, וגם את המעדנים הכי טריים וטעימים ואילו בני המשפחה הסתפקו באורז ושאריות עוף, ולינה בחדר אחד. זה הימם אותי עד כדי כך שהרגשתי שאני רוצה להיות במקום הזה".
זמן קצר אחרי אותו ביקור, החליט בן סימון לחזור חזרה ארצה. אביו אסף אותו משדה התעופה, כשפניהם של השניים מועדות לביתם באילת. "כשנכנסתי לאוטו, ראיתי כיפה. כששאלתי את אבא 'מה זה', הוא אמר שהיה באזכרה והכיפה נשכחה שם. אני לא יודע למה, אבל פתאום הרגשתי צורך עז ובלתי מוסבר, להניח אותה על ראשי. את המבט ההוא של אבא, לא אשכח. הוא אמנם לא אדם דתי, אך כשהוא ראה איזה אושר זה מסב לי – הוא רק חייך וחיבק אותי".
כשהגיעו הביתה, אחרי ארוחה טובה – התיישב בן סימון מול הטלוויזיה, והחל לזפזפ בין הערוצים. ושוב, בלי שום הכנה מוקדמת, נעצר בערוץ הידברות. "ראיתי אדם עם חזות חרדית, שרק מאוחר יותר הבנתי שזה הרב זמיר כהן. הוא דיבר כל כך בנועם, עד שלא יכולתי להוריד עיניים מהמסך. פתאום, הייתה הפסקה בשידור ופרסומת הודיעה שהרב מגיע להרצאה באילת בתאריך של היום, ובשעה כך וכך. אני מסתכל בשעון ורואה שההרצאה מתחילה ב-10 הדקות הקרובות.
"בלי לחשוב פעמיים, פשוט פתחתי את הדלת והלכתי לכיוון. בלי תעודת זהות, בלי ארנק, כלום".
השלט במקום ההרצאה הודיע על עלות של שקלים בודדים, אך מאחר והוא לא לקח עמו ארנק, הצעד הכי מתבקש היה לעשות אחורה פנה ולחזור הביתה. "זה מה שעשיתי. אמרתי לעצמי 'כנראה לא הייתי צריך להגיע' ויצאתי.
"פתאום, משמיים, אני שומע צפירות. כשהסתובבתי אני רואה את בן דוד שלי עומרי, שעובד בתאגיד המים והביוב בעין נטפים. כיוון שהוא לא ראה אותי כבר כמה חודשים, וחשב שאני עדיין בקנדה – ההתרגשות הייתה מאוד גדולה. שאלתי אותו: 'מה אתה עושה כאן?', ובתגובה הוא קצת כעס ואמר: 'קיבלתי קריאה שיש פיצוץ מים בכתובת הזו. אני מגיע, ואין כלום. סתם באתי'. אז הבנתי שהוא נשלח משמיים כדי לבוא איתי להרצאה, ובאמת הלכנו יחד. נכנסנו לאולם והיינו בהלם – מעל 1,000 איש נכחו בהרצאה, חילונים ודתיים בכל הגוונים והסגנונות. בסוף ההרצאה, שהייתה מרתקת כצפוי, בן דודי הלך לבקש ברכה מהרב זמיר, וביקש שאבוא איתו. 'אותי תעזוב מברכות, רק תבקש בריאות בשביל אבא שלי', ביקשתי. כי באותה תקופה אבי היה חולה במחלה הנוראית".
כמה דקות לאחר מכן, עומרי הגיע חזרה ואמר לו: 'הרב קורא לך. הוא רוצה לדבר איתך'. נבוך הגיע לרב, שרק חייך לעומתו ושאל במה הוא יכול לעזור. "אבל כשאמרתי שאני מבקש ברכה בשביל אבא שלי, הוא שאל אותי: 'ומה בשבילך?'. אם אתה באמת שואל, אז אני עדיין בחיפוש, והייתי רוצה לדעת מה זה יהודי אמיתי'. כשהרב שמע את זה, הוא ביקש את מספר הטלפון שלי ונתן לי את שלו. הוא בירך את אבי ואמר: 'אבא יהיה בסדר, ואפילו יגדל איתך את ילדיך'. היום אני נשוי באושר פלוס ילדה, וילד נוסף בדרך.
"אבל לענייננו, בשמונה בבוקר של יום המחרת – צלצול טלפון, וקול שלא יכולתי לפספס. הרב זמיר כהן, מדבר איתי ושואל לשלומי כמו חבר מהצבא, כאילו אנחנו מכירים שנים. הרב שאל אם אני זוכר אותו (!) מאתמול, והציע לי להצטרף אליו לכמה ימים בהם נבדוק יחד מה זה יהודי אמיתי. שלא כהרגלי, הסכמתי בלי להסס. מעולם לא נתקלתי ברב כזה, שמתקשר בעצמו אל מי שמגיע אליו. זה הרשים אותי, ורציתי להכיר אותו יותר".
כך הגיע בן סימון לביתר עלית, לישיבתו של הרב זמיר כהן. "הוקסמתי לא רק מהבחורים המגוונים שהכרתי, אלא גם מהשיעורים המרתקים ומהאווירה הקדושה. ככל שהרב דיבר על יותר נושאים, כך הבנתי שבעצם הכל נמצא בתורה שלנו. החל מרפואה, דרך פילוסופיה וכלה במתמטיקה. ההבדל הגדול הוא שכל דבר שאתה לומד דרך התורה, נותן לך כלים איך להפוך לאדם טוב יותר".
הוא החליט להישאר ללמוד בישיבה, ואחרי מספר שבועות – חזר הביתה לשבת. אחיו דורון, שגדול ממנו בכמה שנים – שם לב מיד לשינוי שחל בו. "אני רוצה להכיר את הבן אדם שעשה לך את זה", אמר לתומר, וכבר ביום ראשון התייצבו השניים יחד, בישיבה בביתר. "היום דורון הוא צדיק אמיתי, הרב זמיר עשה לו בדיוק את מה שהוא עשה לי. אני יודע שזכיתי בגדול להכיר את הרב, ולשהות במחיצתו למשך תקופה ניכרת מחיי. ואני מברך את כל הבחורים שיזכו בזה, כי אין כמו להיות קרוב לאמת. הרב זמיר כהן, זה אמת".
מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il
נהניתי".
אבל בארבע בבוקר, כשהתעורר בן סימון והחל לחפש את הנוחיות בין חדרי הבית – נתקל במחזה קצת מוזר: "ראיתי את כל בני הבית – הרב, הרבנית ועוד מספר לא מבוטל של ילדים, מצטופפים יחד בחדר קטן. אז נפל לי האסימון לכל מה שראיתי במו עיניי בבית הזה: לנו, האורחים, נתנו את החדר הכי טוב, וגם את המעדנים הכי טריים וטעימים ואילו בני המשפחה הסתפקו באורז ושאריות עוף, ולינה בחדר אחד. זה הימם אותי עד כדי כך שהרגשתי שאני רוצה להיות במקום הזה".
זמן קצר אחרי אותו ביקור, החליט בן סימון לחזור חזרה ארצה. אביו אסף אותו משדה התעופה, כשפניהם של השניים מועדות לביתם באילת. "כשנכנסתי לאוטו, ראיתי כיפה. כששאלתי את אבא 'מה זה', הוא אמר שהיה באזכרה והכיפה נשכחה שם. אני לא יודע למה, אבל פתאום הרגשתי צורך עז ובלתי מוסבר, להניח אותה על ראשי. את המבט ההוא של אבא, לא אשכח. הוא אמנם לא אדם דתי, אך כשהוא ראה איזה אושר זה מסב לי – הוא רק חייך וחיבק אותי".
כשהגיעו הביתה, אחרי ארוחה טובה – התיישב בן סימון מול הטלוויזיה, והחל לזפזפ בין הערוצים. ושוב, בלי שום הכנה מוקדמת, נעצר בערוץ הידברות. "ראיתי אדם עם חזות חרדית, שרק מאוחר יותר הבנתי שזה הרב זמיר כהן. הוא דיבר כל כך בנועם, עד שלא יכולתי להוריד עיניים מהמסך. פתאום, הייתה הפסקה בשידור ופרסומת הודיעה שהרב מגיע להרצאה באילת בתאריך של היום, ובשעה כך וכך. אני מסתכל בשעון ורואה שההרצאה מתחילה ב-10 הדקות הקרובות.
"בלי לחשוב פעמיים, פשוט פתחתי את הדלת והלכתי לכיוון. בלי תעודת זהות, בלי ארנק, כלום".
השלט במקום ההרצאה הודיע על עלות של שקלים בודדים, אך מאחר והוא לא לקח עמו ארנק, הצעד הכי מתבקש היה לעשות אחורה פנה ולחזור הביתה. "זה מה שעשיתי. אמרתי לעצמי 'כנראה לא הייתי צריך להגיע' ויצאתי.
"פתאום, משמיים, אני שומע צפירות. כשהסתובבתי אני רואה את בן דוד שלי עומרי, שעובד בתאגיד המים והביוב בעין נטפים. כיוון שהוא לא ראה אותי כבר כמה חודשים, וחשב שאני עדיין בקנדה – ההתרגשות הייתה מאוד גדולה. שאלתי אותו: 'מה אתה עושה כאן?', ובתגובה הוא קצת כעס ואמר: 'קיבלתי קריאה שיש פיצוץ מים בכתובת הזו. אני מגיע, ואין כלום. סתם באתי'. אז הבנתי שהוא נשלח משמיים כדי לבוא איתי להרצאה, ובאמת הלכנו יחד. נכנסנו לאולם והיינו בהלם – מעל 1,000 איש נכחו בהרצאה, חילונים ודתיים בכל הגוונים והסגנונות. בסוף ההרצאה, שהייתה מרתקת כצפוי, בן דודי הלך לבקש ברכה מהרב זמיר, וביקש שאבוא איתו. 'אותי תעזוב מברכות, רק תבקש בריאות בשביל אבא שלי', ביקשתי. כי באותה תקופה אבי היה חולה במחלה הנוראית".
כמה דקות לאחר מכן, עומרי הגיע חזרה ואמר לו: 'הרב קורא לך. הוא רוצה לדבר איתך'. נבוך הגיע לרב, שרק חייך לעומתו ושאל במה הוא יכול לעזור. "אבל כשאמרתי שאני מבקש ברכה בשביל אבא שלי, הוא שאל אותי: 'ומה בשבילך?'. אם אתה באמת שואל, אז אני עדיין בחיפוש, והייתי רוצה לדעת מה זה יהודי אמיתי'. כשהרב שמע את זה, הוא ביקש את מספר הטלפון שלי ונתן לי את שלו. הוא בירך את אבי ואמר: 'אבא יהיה בסדר, ואפילו יגדל איתך את ילדיך'. היום אני נשוי באושר פלוס ילדה, וילד נוסף בדרך.
"אבל לענייננו, בשמונה בבוקר של יום המחרת – צלצול טלפון, וקול שלא יכולתי לפספס. הרב זמיר כהן, מדבר איתי ושואל לשלומי כמו חבר מהצבא, כאילו אנחנו מכירים שנים. הרב שאל אם אני זוכר אותו (!) מאתמול, והציע לי להצטרף אליו לכמה ימים בהם נבדוק יחד מה זה יהודי אמיתי. שלא כהרגלי, הסכמתי בלי להסס. מעולם לא נתקלתי ברב כזה, שמתקשר בעצמו אל מי שמגיע אליו. זה הרשים אותי, ורציתי להכיר אותו יותר".
כך הגיע בן סימון לביתר עלית, לישיבתו של הרב זמיר כהן. "הוקסמתי לא רק מהבחורים המגוונים שהכרתי, אלא גם מהשיעורים המרתקים ומהאווירה הקדושה. ככל שהרב דיבר על יותר נושאים, כך הבנתי שבעצם הכל נמצא בתורה שלנו. החל מרפואה, דרך פילוסופיה וכלה במתמטיקה. ההבדל הגדול הוא שכל דבר שאתה לומד דרך התורה, נותן לך כלים איך להפוך לאדם טוב יותר".
הוא החליט להישאר ללמוד בישיבה, ואחרי מספר שבועות – חזר הביתה לשבת. אחיו דורון, שגדול ממנו בכמה שנים – שם לב מיד לשינוי שחל בו. "אני רוצה להכיר את הבן אדם שעשה לך את זה", אמר לתומר, וכבר ביום ראשון התייצבו השניים יחד, בישיבה בביתר. "היום דורון הוא צדיק אמיתי, הרב זמיר עשה לו בדיוק את מה שהוא עשה לי. אני יודע שזכיתי בגדול להכיר את הרב, ולשהות במחיצתו למשך תקופה ניכרת מחיי. ואני מברך את כל הבחורים שיזכו בזה, כי אין כמו להיות קרוב לאמת. הרב זמיר כהן, זה אמת".
מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל shira@htv.co.il