חדשות יהדות
מה מיוחד בתנ"ך שיוצא לקרוב למכירה פומבית מיוחדת בארץ?
בעוד כשלושה שבועות יוצא למכירה בירושלים עותק של תנ"ך שהודפס באמסטרדם בשנת תס"א במהדורה מיוחדת, ששימשה במשך הדורות לביצוע גורל הגר"א
- אפרת כהן
- פורסם כ"ג סיון התשע"ו
מכירה פומבית מיוחדת צפויה להתקיים בעוד כשלושה שבועות בבית המכירות 'קדם' בירושלים, במהלכה יימכרו מאות כתבי יד וספרים מדפוסים נדירים, וביניהם גם תנ"ך ייחודי, שהודפס באמסטרדם בשנת תס"א (1701), ואשר שימש בשלושה הזדמנויות שונות לביצוע גורל הגר"א.
ייחודו של התנ"ך, הוא בצורת ההדפסה שלו, שבמסגרתה על כל עמוד בתנ"ך מודפס הכתוב בשני טורים, כפי הנדרש לפי המסורת לביצועו של הגורל.
יצוין, כי תנ"ך זהה לזה שצפוי להימכר במכירה, שימש אף את הרב אריה לוין זצ"ל, בעת שנדרש לערוך גורל הגר"א בשנת תש"י (1950). זאת, על מנת לקבוע את זהותם של 12 חללי שיירת הל"ה, שנרצחו שנתיים קודם לכן, ונקברו בשניים עשר קברים שונים, מבלי יכולת לזהותם.
אבל עוד קודם לכן נערכו גורלות דומים. תלמידו המובהק של הגר"א, הרב חיים מוולוז'ין, ערך בעצמו גורל, כשנדרש לשאלה האם לסגור את הישיבה המעטירה אותה ייסד בוולוז'ין, או להיכנע לדרישות הממשלה להכניס בישיבה לימודי חול. הפסוק שעלה בגורל היה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'", ומכאן הסיק הרב שיש לסגור את הישיבה, ובלבד שלא להכניס אליה לימודי חול.
בדומה לכך, גם הרב אהרון קוטלר, ערך גורל דומה, כשנתקל בדילמה קשה, לאחר שרצה לעלות מרוסיה לישראל. אז פנה אליו הרב משה פיינשטיין, בבקשה להגיע דווקא לארצות הברית ולחזק את היהודים שחיו בה באותה התקופה ואת היהדות בקרבה, שהוגדרו כ"מדבר שממה".
הפסוק שעלה בגורל היה "ויאמר ה' אל אהרון לך לקראת משה המדברה", ומכאן הסיק הרב קוטלר כי עליו להגיע לאמריקה.
בריאיון שקיים מר מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, עם אתר בשבע, הוסיף הלה כי "אמנם נזהרים שלא לבצע גורל הגר"א ללא סיבה מספקת, אך דווקא בגלל זה מדובר בפריט בעל ערך היסטורי יוצא דופן. ספרי תנ"ך מהסוג הזה היו אלה שיהודים היו משתמשים בהם במהלך הדורות, בהתלבטויות קשות באמת והרות גורל, בכדי להכריע כיצד לנהוג ומה לעשות".
ייחודו של התנ"ך, הוא בצורת ההדפסה שלו, שבמסגרתה על כל עמוד בתנ"ך מודפס הכתוב בשני טורים, כפי הנדרש לפי המסורת לביצועו של הגורל.
יצוין, כי תנ"ך זהה לזה שצפוי להימכר במכירה, שימש אף את הרב אריה לוין זצ"ל, בעת שנדרש לערוך גורל הגר"א בשנת תש"י (1950). זאת, על מנת לקבוע את זהותם של 12 חללי שיירת הל"ה, שנרצחו שנתיים קודם לכן, ונקברו בשניים עשר קברים שונים, מבלי יכולת לזהותם.
אבל עוד קודם לכן נערכו גורלות דומים. תלמידו המובהק של הגר"א, הרב חיים מוולוז'ין, ערך בעצמו גורל, כשנדרש לשאלה האם לסגור את הישיבה המעטירה אותה ייסד בוולוז'ין, או להיכנע לדרישות הממשלה להכניס בישיבה לימודי חול. הפסוק שעלה בגורל היה "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'", ומכאן הסיק הרב שיש לסגור את הישיבה, ובלבד שלא להכניס אליה לימודי חול.
בדומה לכך, גם הרב אהרון קוטלר, ערך גורל דומה, כשנתקל בדילמה קשה, לאחר שרצה לעלות מרוסיה לישראל. אז פנה אליו הרב משה פיינשטיין, בבקשה להגיע דווקא לארצות הברית ולחזק את היהודים שחיו בה באותה התקופה ואת היהדות בקרבה, שהוגדרו כ"מדבר שממה".
הפסוק שעלה בגורל היה "ויאמר ה' אל אהרון לך לקראת משה המדברה", ומכאן הסיק הרב קוטלר כי עליו להגיע לאמריקה.
בריאיון שקיים מר מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות 'קדם' בירושלים, עם אתר בשבע, הוסיף הלה כי "אמנם נזהרים שלא לבצע גורל הגר"א ללא סיבה מספקת, אך דווקא בגלל זה מדובר בפריט בעל ערך היסטורי יוצא דופן. ספרי תנ"ך מהסוג הזה היו אלה שיהודים היו משתמשים בהם במהלך הדורות, בהתלבטויות קשות באמת והרות גורל, בכדי להכריע כיצד לנהוג ומה לעשות".