אחת ולתמיד - קריירה ומשפחה, האם באמת יש חיה כזאת?

ודאי שהוא ריחם עליהם. וכי אבא לא רוצה להיות עם הילדים שלו?! מה, אמא לא רוצה להיות עם הילדים שלה, שהיא ככה בורחת מהם? הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ?![3] ויין, מאמע, ויין. אמא, כמה צריך לבכות על האמא. על הידיים של אמא. מה אנחנו מבינים.

קורח לא רוצה להיות "נושא-כלים" בלבד; הוא רוצה להיות הנושא עצמו. "הנה, אתם הנושא, משה ואהרון. אתם במרכז ואילו אני באיזה תפקיד שולי. אף אחד לא מצדיע לי, לעבודת היומיום הקשה שלי". נשים מכירות את זה היטב: עוד ילד ועוד ילד ועוד ילד ועוד ילד, ועוד קריירה ושהכל יהיה מדוגם וגם לעבוד מחוץ לבית  ולפרנס.

אתה, ריבונו של עולם, כך אומר קורח (בכפירה כמובן), אתה הורדת את המחלוקות לעולם. אל תגיד לי שאני בעל המחלוקת כי זה אתה שחילקת תפקידים. לאחד נתת תפקיד מה זה קל ומה זה מדוּגם, ועלי שמת משא כל כך כבד. אילו היית מחלק תפקידים שוויוניים בעולם, לא הייתי במחלוקת ובמריבה עם חיי.

אז למי שאומרת "אילו לא היה לי כל כך כבד, לא הייתי מרגישה צורך לברוח מהחיים, ללכת לאיבוד ולהתאבד מחיי. אבל כל כך כבד לי!" – הקב"ה אומר:  אני רוצה לגלות לך, אישה, את הסוד שנתתי לבני קורח ולבני שבט לוי כי להתאבד אסור לך, פשוט אסור. את נושאת כלים ואין קדוש מזה.

וזה סודם הגדול של נושאי הכלים: תשירו. כי אם לא תשירו, לא תוכלו לשאת את משא החיים הקדוש והכבד הזה.

מנין אני לומדת את זה? משני התפקידים שיש ללוויים. הראשון: לשאת את כלי הקודש על כתפיהם – וְלִבְנֵי קְהָת ...] עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם. בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.[4] והשני: לשיר. וזה בלי זה, יהיה בלתי אפשרי. איך כתוב בתהילים – לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר

יְדִידֹת.[5] בלי שיהיה לכם שׂכל לשיר, אתם לא תוכלו לזוז. בלי שיר, לא תוכלו להתיידד עם חייכם ועם המשא שעליכם. 

בספר שמואל, מתואר כיצד ארון ברית ה' צריך לעבור ממקום למקום. אסור לגעת בו, בארון. אז מה עושים? שמים אותו על גבי עגלה ואת העגלה סוחבות פרות. לא סתם פרות; פרות מיניקות. את העוללים שלהן משאירים בבית. הן צריכות לצאת מהבית ולשאת את הארון הקדוש הזה. ראו את התיאור:

וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת (מיניקות) וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת: וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה [...] וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ, בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל.[6]

מה התיאור הזה? אומר רש"י מדהים: למילים "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת" שתי משמעויות: הפרות הולכות ישר והפרות שרות.

אז למה "וַיִּשַּׁרְנָה"? הלא צריך היה לומר "ותִּשרנה" בלשון נקבה. ורש"י: הרי תיבה (מילה) זו – אנדרוגינוס.[7]

כמה פעמים את מרגישה את זה: מה אני, גבר או אישה? הרי החלק שלי הוא בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים[8] ולמה עמסו על כתפיי גם את קללת האיש, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם[9]? כל היום חורשת בעול, כל היום סוחבת כמו פרה, כל היום מיניקה והילדים שלי בבית ואני צריכה לצאת לעבוד ואני כל הזמן חושבת עליהם, אז איך אני אסחב את העגלה הזאת?

זה לא פשוט לאף אחת, לאף אחת ושאף אחד לא יגיד לי שזה מסתדר יחד, משפחה וקריירה. תמיד משהו יבוא על חשבון משהו אחר ומישהו אחר. תמיד תהיי עם נקיפות מצפון ואף פעם לא תעשי אף חלק עד הסוף כמו שצריך. וזו המציאות וכבר אמרנו: זה כבד...

אבל – "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ". אומרים חז"ל כל כך מדהים: את יוצאת מחוץ לבית, הלב שלך נשאר בבית כי יש לך עוללים ויונקים, אבל את צריכה לסחוב בחוץ את המשא הזה כי הוא קדוש. זה משא חייך וזה בית של תורה. אז תדעי לך, קודם כל, שאת יכולה לשיר וזה יעזור לך לסחוב.

הקדוש הזה והארון – נושׂא את נושׂאיו.[10] דווקא המשא הכבד הזה, הוא שמרים אותך, מרומם אותך, נושא אותך. אל תישברי, אישה. אל תלכי לאיבוד. הקב"ה, בגלל המסע הקדוש הזה, יְיַשֵׁר את דרכך.

והפירוש השלישי של חז"ל: אנשים יעמדו בצדי הדרך, יראו במאמץ האדיר שלך ויגידו לך: "ישר כוח, אישה". וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת – כולם יודעים עד כמה זה כבד. אף אחד לא חושב שזה מובן מאליו להיות אם יהודייה, רעיה יהודייה וישר כוחך, אמאל'ה. איך את מצליחה לעשות את זה? ישר כוחך.

נשים צריכות המון-המון עידוד, כדי שיהיו שמחות בחלקן. איזהו עשיר? קורח היה עשיר כקורח, אבל הוא גם היה הכי עני בעולם, כי הוא היה במחלוקת עִם חלקו: "כבד לי, קשה לי, רוצה תפקיד אחר". אל תזלזלו, כי זה כבד וזה קשה אבל תדעו לכן – יש לכן כוחות מהשמיים לעמוד במשא החיים הזה ובמסע החיים הזה. ואת תראי איך תתיישר לפנייך הדרך, איך יאמרו לך: "יִישר כוח!"

ותשירי! כי זו זכות כל כך כל כך גדולה.

שנזכה לשיר תמיד על משא חיינו הקדוש.