רגע לפני שקיעה, במה תמלאי את החורים שבלבך?

רגשות עזים תוקפים אותך. בשעה שאת עורכת השוואות, כרוטינה רגילה בחייך. מהי הדרך, להתרומם מכל זה?
"ויקח קורח". אומר המדרש מה לקח, לא כלום לקח, אלא לבו נטלו.
זמן שקיעה. את מגניבה מבט, אל מטה הישועה שלך, הנתון במשמרת. האם פרח והצמיח שקדים היום? לא! לא יום בשורה הוא היום, לצערך ולאכזבתך. העץ הזה, שחרטת עליו את שמך בתפילת  קודש, עדין יבש מכל לחלוחית. את בולעת את רוקך. לא נורא, מחר יום חדש מלא בתקוות.
אבל מבט נוסף, אל המראה המתגלה לעיניך, מטלטל אותך נפשית. המטה של חברתך פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים. שניכן מצפות לאותה ישועה. והנה דווקא היא, הקדימה אותך. את מברכת אותה על זכייתה בחיוך גדול. אבל בתוך תוכך, מכרסמת תולעת קנאה מכאיבה. שנוגסת בך, ומחוררת לך חורים גדולים וקטנים. אימא'לה! הלב לוקח אותך ומתלקח.
1. שאי עיניך כלפי מעלה. הראית? איך בתזמון מדויק, מקפלת ממלכת הלילה, את שולי גלימתה. ומפנה את מקומה, לממלכת היום. שנכנסת מלאת הוד, למלא את תפקידה. אף לא אחד יוכל להחליף ביניהם, ולשנות את מסלולם.

גם ממלכתך לא נוגעת כמלוא נימה, בממלכת חברתך. ואין היא נוגעת, במוכן לך. זכייתה שייכת לה בדין. ומה ששלך, שמור ומצפה עבורך. 

2. הורידי מבטך, כלפי מטה. מרחב האדמה שנפרש מולך, מזכיר לך. כמה אנשים נבלעו לתוכה. בני אנוש, מוחזרים אליה מדי יום ביומו. החיים על פני האדמה הם לא לנצח. או אז כאב הלב שלך מתגמד, מקבל פרופורציה ויחס נכון. 

3. עתה, הסתכלי פנימה. רקעי על לוח לבך, את כל הרהורי הקנאה שראית בחייך. ונוכחת לדעת, שלא היה בהם ממש.כשהייתי בחורה, הוזמנתי על ידי חברתי, לבקר אצל קרובת משפחתה. כלה צעירה, בשנה הראשונה לנישואיה. בת עשירים, ובעלת יופי נדיר הייתה. גם יחוס, תורה וגדולה, היו בבית הזה. פטפטנו בעליצות. אך כשחזרתי לביתי, חשתי עקצוצי קינאה. שלקח לי זמן, להרגיע אותם. ואז שכחתי, מהעניין לגמרי.
חלפו 11 שנה. ופונה אלי אם לבחור גרוש. יען כי 11 שנה, שלא זכה לפרי בטן. ובהחלטה משותפת של הזוג, נפרדה החבילה. ועתה, היא מבקשת ממני, למצוא לו שידוך בזיווג שני. לאחר הצלבת הנתונים, הבנתי שמדובר באותה כלה שביקרנו אצלה.
כמה יסרוני כליותיי, באותו הלילה. הא לך, אמרתי לעצמי, הראוך מהשמיים. עד כמה, מחשבת הקנאה שלך. הייתה ילדותית, בעלת מבט שטחי וקצר רואי. מי באמת, יודע מה טוב. ולמי הוא טוב.
ואת הסיפור המצמרר הזה, רקעתי כפח נחושת על מזבח ליבי. למען לא תקרב אלי, קינאה זרה. ואדע לשכך את סערת רוחי.
 
4. שנני את הפסוק, "וראך ושמח בליבו", שוב ושוב. עד שתתקבע בך, שמחה גדולה. והודיה עצומה, בישועת חברתך.הכלי יקר אומר, "הנה נתתי לך". בזכות, "הנה הוא יוצא לקראתך, וראך ושמח בליבו". אהרון הכהן, מקבל את מתנת הכהונה. לא בגלל פרוטקציה, אלא בזכות ליבו הגדול. שלא מתקנא בשררת אחיו, אלא שמח עמו באמת ובתמים.
 
יהי רצון, שהמפתח ללב שלך, יהיה ברשותך תמיד. ויזרח באור יקרות, כאבני החושן. והמטה שנתן לך ה', יפרח ויצמיח פרחים. ופירות מתוקים שישמחו אותך יום יום.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה
יעל עט לוי היא מרצה ויוצרת. כתובת המייל (לנשים בלבד) - 8400398@gmail.com