סיפור לשבת: למה נשפכה כוס התה שהכין התלמיד לרבו?

הוא נרתע לאחור בפחד ואימה: ליד רבו הקדוש, הרה"ק הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק, ישב זקן אחד ופניו מאירות כשמש בצהריים. התה שבידו, שהוכן במיוחד עבור רבו, נשפך מרוב בעתה.

הרה"ק רבי קלונימוס קלמן אפשטיין (יום פטירתו א' תמוז), בעל "מאור ושמש", היה מהבולטים שבצדיקי החסידות וספרו נחשב אבן יסוד ללומדי החסידות.

בצעירותו הסתופף בצל הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק. אחד מהקניינים הרוחניים בהם נקנית התורה הוא שימוש חכמים: להידבק לצדיקים על ידי שימושם בכל מיני צרכים שהינם זקוקים להם. אף רבי קלונימוס קלמן ביקש מרבו, הרבי ר' אלימלך, שיסכים לו לשמשו. רבי אלימלך הסכים וביקש ממנו שיכין לו כוס תה ויביא לו לחדרו בעת שהוא לומד.

כאמור, רבי קלונימוס קלמן נכנס לחדר, ראה יהודי זקן הדור פנים שפניו כפני חמה יושב ליד רבו, ומרוב הפחד הוא נרתע לאחור וכוס התה שנרעדה - נשפכה ארצה...

לאחר הלימוד שאל הרבי ר' אלימלך, את תלמידו: "הרי רצית לשמשני. מה טעם לא הבאת לי כוס תה?"

נענה לו רבי קלונימוס קלמן: "ראיתי ליד הרבי זקן שפניו מאירות ולא יכולתי להביט בפניו".

רבי אלימלך כרכם את פניו והפטיר בצער: "אוי לו לבן שאינו מסוגל להביט בפני אביו. הלא היה זה אברהם אבינו ע"ה שישב אצלי"...

לבד ממה שהסתופף רבי קלונימוס קלמן בליז'ענסק, גם היה תקופה מסוימת מתלמידיו של הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז. לבנו של הרבי מנעשכיז הוצעה נכדתו של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בעל "קדושת לוי". סיכמו הרבי מברדיטשוב והרבי מנעשכיז שהיות והמרחק בין עריהם הוא גדול, שייפגשו יחד בכפר באמצע הדרך ויסגרו את השידוך למזל טוב.

אירע מה שאירע והרבי מנעשכיז התעכב בדרכו שלושה ימים. עקב כך, נגרם לו לרבי לוי יצחק ביטול תורה מסוים שלא הצליח ללמוד כפי שהוא לומד בביתו בדרך כלל. כאשר הגיע הרבי מנעשכיז בסופו של דבר, אמר לו רבי לוי יצחק שהוא מקפיד על שאיחר.

בתוך הדין והדברים שהיה ביניהם, הצביע רבי לוי יצחק על תלמידו של הרבי מנעשכיז, הלא הוא רבי קלונימוס קלמן, ואמר לרבי מרדכי: "גם אברך זה הוא מתלמידי".
רבי קלונימוס קלמן נדהם. מעודו לא למד אצל ה"קדושת לוי", אם כן, כיצד מצהיר עליו זאת הרבי מברדיטשוב?

ואז הוא נזכר שכאשר היה ילד בן ארבע(!) הגיע רבי לוי יצחק לעירם ואף הוא כילד הלך לראותו. בעת התפילה נכנס רבי קלונימוס תחת טליתו של רבי לוי יצחק, וממתיקות התפילה שכח לגמרי שהוא צריך ללכת ללמוד ב"חדר".

התפילה ארכה כמה שעות ובסיומה יצא הילד מותש לחלוטין מתחת לטלית, הוציא מתיקו את העוגה שהכינה לו אמו ואכל אותה. אך אז נזכר למרבה הכאב, שהוא לפני תפילת שחרית...

"קיבלתי החלטה איתנה", סח לימים רבי קלונימוס קלמן, "שמעתה הריני עושה תשובה ונהיה יהודי ירא וחרד. ואכן מאותו יום שקלתי את כל מעשי שיהיו לפי ההלכה. יוצא אם כן, שצדק רבי לוי יצחק והריני מתלמידיו"...