"התפילין הירוקות שלך עשו רעש גדול בשמים"

הרב חיים בן שושן נשא דברים לזכרו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, במלאות שש שנים להסתלקותו. בין היתר, סיפר חמישה סיפורים מדהימים המשקפים את דמותו של הראשון לציון זצ"ל.

1. "באחד מביקוריו ברוסיה, הבחין הרב ביהודי שמניח תפילין ירוקות. שאל אותו הרב מניין לו התפילין, והתברר שמדובר ביהודי, שכשנודעה לו יהדותו הגיע לבית הכנסת להתפלל וכשראה שכולם מניחים תפילין החליט להכין לעצמו תפילין משלו, חומר הגלם היה מאסבסט בצבע ירוק. הוא חרט עליהן את האותיות, והנה יש לו תפילין", מספר הרב בן שושן.

"שאל אותו הרב אם יש בפנים פרשיות, השיב לו היהודי שאכן, הוא צילם את הפרשיות מהמזוזה בבית חברו. כששמע הרב את הסיפור אמר ליהודי כי ישמח לקבל את התפילין האלו ויביא לו תפילין אחרות במקומן.

"שאל אותו היהודי: 'האם התפילין האלו לא כשרות?', ענה לו הרב: 'לא היתה לקב"ה שמחה מכל התפילין שבעולם כמו מהתפילין שלך, כיוון שכך אשמח לקבל את התפילין האלו ואתן לך אחרות במקומן'".

הרב בן שושן מסכם: "כך דאג הרב שהיהודי גם יניח תפילין כשרות וגם לא יפגע, אלא אדרבה, יצא בשמחה גדולה".

2. סיפור נוסף מספר הרב בן שושן: "בימי מלחמת השחרור הרב למד עם חכם צדקא הזקן, שהי צדיק נשגב. אל בית הכנסת הגיע יהודי עם יונים וביקש מחכם צדקא לשחוט אותן. תוך כדי השחיטה בחצר בית הכנסת, נשמעה שריקה ופיצוץ של פגז שיתפוצץ בסמוך. חכם צדקא הזקן נאנח ואמר שהשחיטה נפסלה, כי מין הסתם מחמת הבהלה מהפיצוץ נגרמה שהייה שפוסלת את השחיטה. אמר לו הרב אליהו: 'ידעתי שתחשוש לבעיה הזו, והקפדתי להסתכל וראיתי שלא הייתה הפסקה בשחיטה'".

הרב בן שושן מעיר במהלך הסיפור: "נשאל את עצמנו, מה כל אחד מאיתנו היה חושב כשנשמע פיצוץ של פגז... הרב חושב מה תהיה מה הבעיה ההלכתית ודואג למנוע אותה".

הרב צדקה השיב כי הוא חושש בכל זאת וביקש להביא יונה אחרת. שאל אותו הרב אליהו "מאיפה אביא יונה עכשיו?", אך הרב צדקה השיב שילך לחפש. מיד כשיצא הרב לרחוב בא לקראתו יהודי מוכר יונים שאמר לו "כמה שתשלם תביא".

הרב בן שושן מסיים את הסיפור: "זה סיפור מדהים, שמלמד על הדבקות בתורה בהלכה מצד אחד, ועל הסיעתא דשמיא מן הצד השני".

3. סיפור נוסף: "יום אחד הגיע אל הרב יהודי שלפני חתונתו אירעה תקלה הלכתית שאוסרת חלק מהאוכל, אלא שאביו התעקש שהאוכל כשר. השיב הרב ליהודי: "אל תדאג, יהיה בסדר". למחרת בבוקר שמע החתן את אביו מספר שמישהו שכח להכניס את האוכל הבעייתי למקרר והוא התקלקל והסריח, כך גם כולם אכלו כשר, וגם נשארו באהבה ושמחה".

4. הרב בן שושן מספר כי הרב מאוד חיבב את השיר 'תניא, אמר רבי ישמעאל...' והיה מבקש רבות גם בימי חוליו את השיר הזה.

מדובר בברייתא בלחן מרגש, בו מספר רבי ישמעאל כהן גדול שהקב"ה בקש ממנו שיברכו: "תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע, פעם אחת נכנסתי לפני ולפנים, וראיתי ... קה השם צבקות יושב על כסא רחמים, אמר לי: 'ישמעאל בני, ברכני', אמרתי לו: 'יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים ותיכנס להם לפנים משורת הדין".

הרב בן שושן מסביר כי "גם אצל הרב, זו הייתה מגמת חייו שיתקיים "תתנהג עם בניך במידת החסד במידת הרחמים". אין לנו ידיעה והשגה בדברים האלה, אבל כן נשמע ביטוי של הרב שהוא לקח על עצמו דברים לכפר על הדור כמאמר דוד המלך "ואלה הצאן מה עשו? תהי ידך בי ובבית אבי". הרב נשא את עם ישראל על לוח ליבו. היה שותף למתחם ולכאבם, מצפה לטובתם וגאולתם ומכתת רגליו, ומקדיש עתותיו ללמדם דעת ויראת ה'".

5. הרב בן שושן ממשיך לתאר את ייחודיותו של הרב מרדכי אליהו, ואת האבידה שאיבדנו. "הרב לא היה שייך למגזר מסוים, אלא נשא את כל עם ישראל על לבו באהבה. בשיעור הראשון ששודר בלוויין, הביא הרב את הפסוק ''קול צופייך נשאו קול יחדיו ירננו'', וביאר אותו על פי פירושיהם של הגמרא, התוספות, הזוהר הקדוש, הבן איש חי, הבעל שם טוב והגאון מווילנא. במהלך השיעור הסביר הרב ואמר: 'זה אנחנו, אנחנו שייכים לכולם ולא שייכים לאף אחד'".

הרב בן שושן מזכיר כי "בתור לחדר של הרב היה אפשר לראות יהודים מכל הגוונים, עמך ישראל פשוטים לצד אנשים מכובדים, חיילים חרדים, חסידים, כיפות סרוגות, צעירים ומבוגרים, הרב נגע בלבבות כולם".

יהי זכרו ברוך וזכותו תגן עלינו.