הרב שטיינמן: "שני דברים מדירים שינה מעיניי". מהם?

עם ישראל התייתם לפני 4 שנים מהרב אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, מנהיג הדור שנשא את העולם היהודי על כתפו. ליקטנו עבורכם 5 תשובות שהעניק בעבר למבקשי עצתו. 

1. לא לאכול לפני התפילה - יהודי ניגש אל מעונו של הגראי"ל שטיינמן, ובפיו בקשת ברכה עבור בתו החולה. ראש הישיבה שמע את בקשתו ושקע בהרהורים. לאחר כמחצית הדקה, הרים את עיניו ואמר לו: "אם תפסיק לאכול לפני התפילה תהיה מבורך!"
כשיצא מהחדר, סיפר האיש לבני ביתו של הגראי"ל, כי אכן הוא אינו מקפיד על הלכה זו, וכעת יחל להקפיד עליה.

2. קריאת שמע - יהודי פנה לגראי"ל שטיינמן, וסיפר כי כמה מבני משפחתו מחכים לזרע של קיימא, והם מבקשים קבלה להתחזק בה. ראש הישיבה חשב זמן מה, ואמר: "קריאת שמע". כמובן שכל מילה נוספת מיותרת.

3. תפילת ערבית - מקרה נוסף מורה עד כמה חשיבות מיוחסת לכל תפילה ותפילה. לפני תפילת מעריב באחד הימים, התבטא הגראי"ל ואמר באידיש: "מִיט אֵיין מעריב קֶעמֶן אַזֵיי פִיל פַארדִינֶען... אוּן חלילה פַארקֶערט קֶעמֶען פַארלִירְן אַסַאך..." כלומר: "מתפילת מעריב אחת אפשר להרוויח כל כך הרבה, וח"ו להיפך, מפסידים הרבה". סתם ולא פירש.

4. יתפללו אלו על אלו - מדברים נוספים שאמר מרן הגראי"ל ניתן ללמוד עד כמה רבה רגישותו לצרותיהם של כלל ישראל. "שני דברים מדירים שינה מעיניי", אמר. "בחורות מבוגרות שעדיין לא נישאו, וזוגות שאין להם ילדים. יתפללו אלו על אלו, ויוושעו".

5. ויתור – יהודי ניגש בשאלה לגר"ח קנייבסקי בשאלה מורכבת. הציעו לו לקניה עבור בתו העומדת להינשא, דירה טובה במחיר מציאה, אך הכלה סירבה לרכישת הדירה. "בבניין זה גרות כמה בנות מבוגרות שעדיין לא זכו למצוא את חתנן המיועד", הסבירה הכלה את סירובה. "האם לדעתך אבא ראוי שנקנה את הדירה בבנין זה הרי בכל פעם שאצא מהבית, חברותיי תראה אותי, ובוודאי יהיה לה צער ועוגמת נפש".

אבי הכלה שאל את הגר"ח קנייבסקי שליט"א מה לעשות.הרב, אשר מידי יום ביומו עונה בקלות ובמהירות על מאות שאלות קשות הנוגעות אף בחיי אדם, נעצר למשך כמה דקות וחשב, לבסוף אמר "אינני יודע מה לעשות, יש כאן שאלה קשה וצריך לשאול את הגראי"ל שטיינמן".

אבי הכלה ניגש לביתו של הגראי"ל שטיינמן, והציג בפניו את השאלה. הרב שטיינמן התחיל בעצמו למנות את היתרונות שבדירה: המיקום, המחיר, הדירה והרי אם לא תרכשו אותה ייקח אותה מתווך ומחירה יעלה, ואז עצר הרב והחל להרהר ארוכות.

לאחר זמן מתמשך אמר הרב שטיינמן בהתרגשות: "אבל איך אפשר לדקור את ליבה של החברות המבוגרות המתגוררות בבניין זה!" וחשב עוד מעט ואז פסק: "אני מציע שלא לרכוש את הדירה, צריכים להתחשב בחברות, ולא לגרום להן צער".

המחותנים עשו כדברי מרן וירדו מההצעה לקנות את הדירה. לאחר זמן מה שאלו המחותנים את הרב שטיינמן האם יכולים הם לרכוש את הדירה אך ישכירו אותה לאחרים עד שאותן בנות תינשאנה, והשיב הרב שאפשר לעשות כן.

במקביל, הורי החתן והכלה קיבלו על עצמם להתפלל על הבנות שגרות בבניין זה, שיזכו למצוא את זיווגן בנקל.

ואכן, בליל חתונת הבת שוויתרה על הדירה, התארסה אחת החברות, ואחרי זמן קצר גם החברה הנוספת. הזוג נכנס לדירה הנדירה תוך כמה ימים וחי בה עד היום, ואין לתאר את השמחה הכפולה והמכופלת שהיתה בבניין זה באותו שבוע.

כששמע זאת הרב שטיינמן הפטיר בשמחה: "נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי אדם שויתר והפסיד מכך".