איך קרה שכל העולם הסכים לספירה של שבעה ימים בשבוע? 5 נקודות למחשבה

למה אין לו שיניים?
תינוק מגיע לעולם, כשהוא שלם בכל איבריו החיצוניים והפנימיים, ובכלל זה שיער וציפורניים. דבר זה הוא פלא ונס עצום בפני עצמו, אך ישנו פרט אחד שחסר לו בגוף, והוא מתפתח מאוחר יותר. מהו? השיניים!
ואני שואל את עצמי: מדוע התינוק מגיע לעולם עם כל האיברים, אבל ללא שיניים בפיו? התשובה היא שהתינוק אינו יכול לאכול מוצק, אלא ניזון מחלב האם בהנקה. לכן, כדי שלא יכאיב לאמו בשעת ההנקה, הוא מגיע ללא שיניים...
שאלה נוספת: מדוע שיני החלב, שצמחו בפי התינוק בשלב יותר מאוחר, נושרות? מדוע אינן נשארות בפיו באופן קבוע? הרי שום איבר אחר, כמו האף או האוזניים, אינו נושר מגופנו וצומח מחדש... אם כן, מדוע רק השיניים נושרות וגדלות מחדש?
אם נתבונן, נשים לב כי שיני החלב הן קטנות ומתאימות לגודל ראשו של התינוק. אילו היו שיני החלב נשארות, לא היו מתאימות לגודל ראשו של אדם בוגר, ולא היה מתאפשר לו לדבר או לאכול כראוי, אם בכלל! לכן שיני החלב נופלות במשך הילדות המוקדמת, ובמקומן צומחות שיניים חדשות שיהיו בגודל פרופורציונאלי לגודל ראשו של אדם בוגר...
האם זה נעשה "במקרה"? האם יתכן שתהליך זה מתרחש מעצמו ללא יוצר ומתכנן?...

 יש חיה כזאת!
הזדמן לי לבקר בגן החיות. פלא אדיר, חיות מכל המינים והסוגים, יצירות מדהימות אחת אחרי השנייה: פיל, ג'ירפה, קרנף, תנין, אריה... המראה שחקוק בזיכרוני, הוא של המבקרים המביטים בסקרנות ובהשתאות בחיות שמסביבם.
אנשים מתפעלים מחיות שרובצות כל היום, שאינן יודעות לדבר, שעושות את צרכיהן בכל מקום... אמנם, יש גם חיות אינטליגנטיות, המפליאות אותנו בחוכמתן, אך הן מוגבלות למדי. לעומתן קיימים בעלי-חיים המדברים, מתקשרים, חושבים, זוכרים ויוצרים, שמסוגלים להמציא מכשירים מתוחכמים, כגון כלי תחבורה ביבשה, באוויר ובים, בונים בניינים, וממציאים מכשירים ברמה טכנולוגית גבוהה...
מי היא החיה שעליה אני מדבר? האדם!
אם כך, מדוע אין אנו מתפעלים מבני האדם, כשם שאנו מתפעלים מבעלי החיים שאנו רואים בגן החיות? למה חיה שרובצת כל היום, ללא כל בינה, זוכה לתשומת לב כה רבה, בעוד האדם, שהוא היצירה המדהימה עלי אדמות, נתפש כמובן מאליו? אלא שהתרגלנו... את בעלי החיים אנו רואים לעיתים רחוקות, בטיול של חול המועד לגן החיות... ואילו בני האדם הם הסביבה הטבעית שלנו, והתרגלנו לראות ולקבל את יכולותיהם וכישרונותיהם כדבר של יום יום. לכן איננו מתפעלים ואיננו שואלים את שאלת השאלות: מי אחראי על היצירה המדהימה, נזר הבריאה - האדם?
יהי רצון שנזכה להתבונן בגוף האדם, בכוחות שניחן בהם, בהישגיו החומריים והרוחניים, ולהבין שכל קיומנו בעולם הוא נס וחסד מאת בורא עולם. וכבר ניסח זאת דויד המלך בתהלים: "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ותחסרהו מעט מאלוקים"...
 
מערכת ניקוי אוטומטית
כל מי שמרכיב משקפיים מכיר את המנהג היומיומי של ניקוי עדשות המשקפים במים, באמצעות מטלית או ממחטת נייר, כדי שהראייה דרך המשקפיים לא תהיה מטושטשת? איזו טרחה זו עבורנו!
לעומת זאת, אלו שאינם מרכיבים משקפיים, האם פעם מישהו מאתנו היה צריך לנקות ולשפשף את העין במטלית ובמים כדי לראות בצורה ברורה? ברור שלא! ולמרות זאת, כל היום אנו מביטים ללא הרף, והתמונות בהירות לנו!
איך העין שלנו רואה בבהירות, ללא שטיפה וניקוי מצדנו, כפי אנו נוהגים במשקפיים? מסתבר שהעין אכן עוברת ניקוי: במערכת הראייה, יש מנגנון של סיכָה – באמצעות כיס של דמעות שוטפים העפעפיים, שעולים ויורדים כל הזמן, ומנקים את המצלמה האנושית, הלא היא העין. זה קורה כהרף עין...
ואני שואל, מי "דאג" ליצירת מערכת הניקוי האוטומטית של עינינו? מי תכנת את תנועת העפעפיים הקבועה, המאפשרת את ניקוי העין? מי "אחראי" לקיומו של כיס הדמעות, שתפקידו לייצר נוזלים מיוחדים, השומרים בקביעות על לחות העין ועל ניקיונה?

 אמאל'ה!
כשאנו מבחינים לפתע בכלב מאיים, בנחש או אפילו ב"ג'וק" - מקק, אנחנו נתקפים במעין פחד, בעתה. מהו התהליך מתרחש בגופנו?
המבנה במוח שאחראי על תיווך רגשות, ובעיקר על פחד, נקרא "אמיגדלה" (amygdale). קופים, שאצלם ניזוקה האמיגדלה, הראו ירידה ניכרת בפחד. גם אנשים באותו מצב אינם מסוגלים לזהות הבעות פנים המבטאות פחד, או ללמוד תגובות פחד חדשות.
נוכל לשאול מה תורם לנו הפחד? האם בורא עולם רוצה שנפחד?! 
אלא, התשובה היא שכן - במצבים מסוימים, ולמה? מתוך דאגה ואהבה אינסופית לנו.
פגיעה באמיגדלה עלולה לגרום לכך שהתגובות שלנו לסכנה יהיו מעומעמות, להוביל להתנהגות בלתי זהירה בסביבת גורם זר ועוין. לדוגמה, אנשים פגועי אמיגדלה, במידה וייתקלו בחיה מאיימת כמו נחש, במקום להתרחק מייד, כצפוי וכמקובל, הם יתקרבו לחיה הזרה ויגלו רצון להתנהגות "חיובית" כגון ליטוף החיה!
מכאן, שמנגנון הפחד ביסודו נועד להציל את חיינו מסכנות ומפגעים רעים!
הפלא מתעצם לאור העובדה שישנן שתי מערכות נפרדות במוחנו שעובדות בסנכרון מושלם: מערכת הזיכרון עם מערכת הרגשות. הקשר בין אמיגדלה להיפוקמפוס קושר בין רגש לזיכרון ומסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים. אנו נזכור בפירוט אירוע טראומטי, וכתוצאה מכך נדע להימנע ממנו בעתיד.
אין ספק שהפעולה החכמה והמופלאה של המוח מעידה על יד מכוונת ודואגת. 
 
למה אין עשרה ימים בשבוע?
איזה יום היום בשבוע? נניח שהיום יום שישי...
השאלה שלי אליכם היא כזו: אמנם אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו, אבל מי קבע שהיום יום שישי? ועל בסיס מה הוא קבע זאת? הרי כולנו מסכימים שהיום יום שישי ומחר שבת! אז אני שואל: איך אנחנו יודעים שהיום באמת יום שישי? אולי היום זה בכלל יום רביעי, ומישהו "התבלבל" בספירה?
תחשבו על זה רגע. מי יצר את הספירה השבועית של שבעה ימים? איך בכלל החלה החלוקה והספירה זו של ימי השבוע: ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי ושבת? ומה הסיבה שגרמה לכל העולם להתחיל לספור ספירה זו של ימי השבוע? ומדוע יש בשבוע שבעה ימים ולא, נניח, עשרה ימים?
והשאלה הגדולה: איך זה שכל העולם מסכימים שיש שבעה ימים בשבוע? איך קרה שהספירה שלנו זהה, כלומר יום ראשון בשבוע אצלנו הוא גם יום ראשון בשבוע אצלם, וכן הלאה. איך יכול להיות שספירה זו מקובלת ומוסכמת על כל העולם?!
ונניח שהיום יום שבת...

אמנם אנחנו שומרים שבת והתרגלנו שבכל שבוע, היום השביעי הוא יום שבת, אבל מי החליט שהיום הוא דווקא היום השביעי בשבוע? יום השביעי לְמָה בדיוק? מי החליט שהיום יום שבת? ואיך אנו יודעים בוודאות שהיום אכן יום שבת ולא יום שלישי, למשל? איך אנו בטוחים בזה כל כך?... חשבתם על זה פעם?
אם מנהיגים בעלי השפעה גדולה, כמו ברק אובמה או בנימין נתניהו, יחליטו "לאפס את השבוע" ולהתחיל את הספירה מחדש ביום שנוח להם – האם לדעתכם מישהו יסכים להקשיב להם? האם בכלל בכוחם להעביר החלטה שכזו? ברור שלא! הוראה שכזו אינה יכולה לחייב עולם שלם!
ההיגיון מחייב להבין כאן שהיה בעבר כנראה מעין "אירוע היסטורי" משמעותי שבעקבותיו החלה הספירה, ולכן כל העולם נשמע לספירה זו מרצון ובהסכמה. בעקבות אותו "אירוע היסטורי" עם ישראל החל לשמור שבת בדיוק ביום השביעי לספירת השבוע, והרי עם שלם לא היה מוכן לקחת על עצמו הגבלות רבות המתחייבות משמירת שבת אלמלא האירוע אכן התרחש!
האם אתם מעלים בדעתכם איזה "אירוע היסטורי" עולמי בכוחו היה לשכנע את כל תושבי  העולם? אולי בריאת העולם או התגלות בורא העולם לעם שלם במתן תורה... מה אתם אומרים?