אין הקב"ה מואס את תפילתו: 10 נקודות על חביבות התפילה בציבור

1. אמרו חז"ל, כי ההולך לבית הכנסת להתפלל יש לו שכר בפני עצמו עבור הליכתו לבית המדרש, מלבד השכר על התפילה. השכר הוא על פי הפסיעות, וככל שיתרבו הפסיעות כך יתרבה השכר. (סוטה כב)

2. אמרו חז"ל: "היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש זוכה ומקבל פני השכינה". כלומר: כאשר אדם מגיע לבית הכנסת ולומד פרק משניות או דבר הלכה ואח"כ עומד להתפלל - הוא זוכה לקבל פני שכינה.

3. כתוב בספרים הקדושים שאדם המתרגל במידה רעה וחבריו לומדים ממנו ועושים גם כן כמוהו - נענש בעבורם. ידוע שמידה טובה מרובה ממידת פורענות, ועל כן – כאשר אדם מרגיל עצמו במצוה כלשהי או במידה טובה, וחבריו לומדים ממנו - יקבל שכר גם עבורם. ה"חפץ חיים" כותב: "כשהאדם מרגיל עצמו לילך לבית המקדש להתפלל בכל יום, הרבה אנשים ממכריו ורעיו ילמדו ממנו, ויקבל שכר עבורם גם כן".

4. דבר זה גורם לאריכות ימים. במסכת ברכות מובא: "אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל, תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב, כיון דאמרו לו שמקדימים ומחשיכם לבני כנישתא, אמר היינו דאהניה להו".

5. ההשכמה לבית המדרש הינה אחד מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא.

6. אמרו ז"ל: "אימתי עת רצון? – בשעה שהציבור מתפללין".

7. אמרו חז"ל: "אין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים, שנאמר: 'הן קל כביר ולא ימאס תפילת רבים'. מה שאין כן, כשמתפלל ביחידי מדקדקין מאוד על כל ברכה אם כוון בתפילתו כהוגן". ה"חפץ חיים" מוסיף כך: "וידוע שכיום הטרדות רבו מאוד, וכמעט שאין מצוי לאיש שיתפלל תפילה אחת בכוונה כראוי אם לא שיעמול על זה הרבה, וכל איש הלא רוצה שתקובל תפילתו למעלה – אם כן, עליו להיעזר בעצה זו להתפלל בציבור".

8. בספר "שמירת הלשון" מבאר ה"חפץ חיים" סיבה נוספת לחשיבות התפילה בציבור: "כשמתפלל בציבור, זוכה לענות "ברכו", "קדושה", ו"אמן יהוא שמיה רבה", שכל דבר בפני עצמו הוא נורא מאוד. על ידי אמירת 'ברכו' נעשה כתר להקב"ה, כמו שמובא במדרש כונן, ועל ידי 'קדושה' מקיים מה שאמר הכתוב 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', ועל ידי זה מתווספת קדושה על עצמנו, כמו שמסיים הכתוב: 'כי אני ה' מקדשכם'". ועל ידי 'אמן יהא שמיה רבה' מוחלין לו על כל עוונותיו, כמו שאמרו חז"ל: 'כל העונה אמן יהא שמיה רב בכל כוחו, היינו בכל כוונתו, אפילו יש בו שמץ של מינות מוחלין לו'".

9. ה"חפץ חיים": "והנה אם נבוא לחשבון, יתחזק האדם להתפלל בציבור יום יום. כי הנה מיום אחד בלבד, מתפילת שחרית ומנחה, יש לו 38 'אמנים' מי"ט ברכות של תפילה, ועליהם נאמר 'כל הזהיר בעניית אמן פותחין לו שערי גן עדן'. ושמונה פעמים 'אמן יהא שמיה רבה', ועוד שש עשרה 'אמנים' מן ה'קדישים', ושתי 'קדושות', ו'ברכו'.
מסכם ה"חפץ חיים" את החשבון: "והנה, כל זה היא מיום אחד, ואם כן, צא וחשוב כמה יש לו משבוע אחד, ומחודש אחד, וכל שכן משנה שלמה. הלא אין מספר לריבוי הזכויות שמתרבות לאדם על ידי רגילותו להתפלל בציבור".

10. "המתרגל במצווה זו, של תפילה בציבור, יש עוד מצווה פרטית גדולה מאוד על ידי זה – שבזה הוא מחנך את בניו גם כן לעבודת ה'. כי כשהבן רואה שאביו הולך לבית המדרש, והמצווה חביבה בעיניו, מתרגל הוא גם כן למצווה זו, וכבוד השם מתרבה על ידי זה".

הרב ישעיהו וינד עונה על השאלה: למה להתפלל דווקא בציבור, והאם לא עדיף להתייחד בתפילה חרישית בחדר שקט ומבודד?