5 דקות תורה ביום
סודות הקשורים לבריאת העולם
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי ו' תַּמּוּז (12 בְּיוּלִי)
- הרב רונן חזיזה
- ל' סיון התשע"ו
א. כָּתַב בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן קנא'): "בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֵין נוֹהֲגִים בָּהֶם קַלּוּת רֹאשׁ, כִּשְׂחוֹק וְהִתּוּל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה". וְזֹאת מֵאַחַר וּבֵית כְּנֶסֶת נִקְרָא "מִקְדָּשׁ מְעַט", וְכָתוּב בַּפָּסוּק: "וְאֶת מִקְדָּשִׁי תִירָאוּ", כְּלוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְנַהֵג שָׁם בְּיִרְאָה.
ב. לְצַעֲרֵנוּ, מֵאַחַר וּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא גַם מֵעֵין מְקוֹם מִפְגָּשׁ בֵּין אֲנָשִׁים, וּבִפְרָט בֵּין אֵלּוּ שֶׁבָּאִים רַק בְּשַׁבָּתוֹת וְחַגִּים, לָכֵן יֵשׁ נְטִיָּה לְשׂוֹחֵחַ וְלִשְׁאוֹל: "מָה נִשְׁמַע?" "מָה קוֹרֶה?" וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת חָתָן שֶׁהַרְבֵּה אוֹרְחִים וִילָדִים בָּאִים, גַּם הַרְבֵּה עוֹלִים לַתּוֹרָה, אָז, בְקַלּוּת מִתְפַּתַּחַת שִׂיחָה בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים. וְכָאן מִסְתַּבְּכִים בִּבְעָיָה גְדוֹלָה מְאֹד.
ג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, גִּלָּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר סוֹדוֹת רַבִּים הַקְּשׁוּרִים לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּעֵינֵי בָּשָׂר וָדָם. אֶחָד הַגִּלּוּיִים הַגְּדוֹלִים שֶׁגִּלָּה - שַׁיָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא כּוֹתֵב שֶׁמִּי שֶׁמְּדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, גּוֹרֵם לְקִלְקוּל וְהֶרֶס בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְזֶה נֶחְשָׁב כִּפְגִיעָה קָשָׁה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּתָּן בְּהֶחְלֵט לְהַמְלִיץ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר, שֶׁלְּטוֹבָתוֹ כְּדַאי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּלָל, מֵאָשֵׁר שֶׁיַּגִּיעַ וִיפַטְפֵּט עִם חֲבֵרָיו.
ד. הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה הִיא שֶׁאֲנָשִׁים לֹא מוּדָעִים לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהֵם מְדַבְּרִים מִתּוֹךְ תְּמִימוּת, וּכְשֶׁמְּעִירִים לָהֶם הֵם נִפְגָּעִים אוֹ כּוֹעֲסִים. וְלָכֵן, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְיַשֵּׂם אֶת הַדְּבָרִים בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שׁוּם מִילָה שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְגַם אִם מִישֶׁהוּ פּוֹנֶה אֵלָיו וּמְדַבֵּר אִתּוֹ, אֵין לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ בְּפֶה מָלֵא: "אֵינִי מְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְאַחַר הַתְּפִלָּה נְדַבֵּר בַּחוּץ בְּשִׂמְחָה".
ה. לְגַבֵּי אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים, אִם נִרְאָה שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַהֶעָרָה - יֵשׁ לְהָעִיר בַּעֲדִינוּת. וְאִם לֹא - יֵשׁ לַעֲבוֹר לְמָקוֹם אַחֵר אוֹ לְבֵית כְּנֶסֶת אַחֵר.
"צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"
אַלְפֵי פְּעָמִים (בְּלִי גֻּזְמָא) מֻזְכֶּרֶת מַעֲלַת הַצְּדָקָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה: בַּתַּנַ"ךְ, בַּמִּשְׁנָה, בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשִׁים. דָּבָר זֶה מֵעִיד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלָתָהּ, שֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם וּמַצִּילָה אוֹתוֹ מִמָּוֶת, מֵחֹלִי, מֵהֶפְסֵד מָמוֹן וְנוֹתֶנֶת לוֹ חַיִּים טוֹבִים וּמְבֹרָכִים הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. אוּלָם, בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנֵינוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מוֹסִיף נְקוּדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעִנְיַן הַצְּדָקָה. וְהוּא אוֹמֵר: צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ. לְמָה הַכַּוָּנָה בַּבִּטּוּי: תָּם דָּרֶךְ? מַסְבִּיר הַמְּצוּדוֹת דָּוִד כָּךְ: "תָּם דֶּרֶךְ - זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה בִּתְמִימוּת, לֹא לְהִתְיַהֵר".
יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם נוֹתְנִים צְדָקָה - כָּל הָעוֹלָם יוֹדֵעַ מִכָּךְ. הֵם מַכְרִיזִים עַל כָּךְ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְאַף דּוֹאֲגִים לְפַרְסֵם זֹאת בְּכָל מָקוֹם, וְזֶה חֲמוּר מְאֹד. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה וּמְפַרְסְמָה – הוּא מַפְסִיד בְּכָךְ אֶת זְכוּתוֹ, וּלְעִתִּים אַף נֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ. וּכְמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:
מַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה יַחְדָּיו, מֵת אֶחָד מֵהֶם וּבְאוֹתוֹ יוֹם מֵת גַּם בְּנוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵס 'בָּעֲיָא' שֶׁהָיָה אָדָם פָּשׁוּט. כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת שָׁמְעוּ קוֹל רַעַשׁ וּבָרְחוּ, בַּחֲזָרָתָם נִתְחַלְּפוּ הַמִּטּוֹת וְעָשׂוּ כָּבוֹד גָּדוֹל לְאוֹתָהּ מִטָּה שֶׁל בְּנוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵס, וַחֲבֵרוֹ הִצְטַעֵר מְאֹד. בָּא הַנִּפְטָר וְהִתְגַּלָּה לַחֲבֵרוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "אַל תִּצְטַעֵר, הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט הַזֶּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד טוֹב שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ לְכָבוֹד גָּדוֹל. וּמַהוּ? פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וּבְיָדוֹ עוּגָה אַחַת תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו, וְנָפְלָה אוֹתָהּ עוּגָה וּבָא עָנִי אֶחָד וְלָקַח אוֹתָהּ וְלֹא אָמַר לוֹ כְלוּם. וְעוֹד הֶרְאוּ לוֹ בַּשָּׁמַיִם נִפְטֶרֶת בְּשֵׁם מִרְיָם בַּת מִגַּלָּאֵי וְצִירֵי פִּתְחֵי גֵּיהִנֹּם קְבוּעוֹת בְּאָזְנֶיהָ, שָׁאַל אוֹתָם: לָמָּה עוֹשִׂים לָהּ כָּךְ? אָמְרוּ לוֹ: בִּגְלַל שֶׁהָיְתָה מִתְעַנָּה וּמְפֻרְסֶמֶת לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ (לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא צַדִּיקָה)". מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁהַמִּתְגָּאֶה בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים - נֶעֱנַשׁ, וְהָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר – שְׂכָרוֹ עָצוּם.
ב. לְצַעֲרֵנוּ, מֵאַחַר וּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא גַם מֵעֵין מְקוֹם מִפְגָּשׁ בֵּין אֲנָשִׁים, וּבִפְרָט בֵּין אֵלּוּ שֶׁבָּאִים רַק בְּשַׁבָּתוֹת וְחַגִּים, לָכֵן יֵשׁ נְטִיָּה לְשׂוֹחֵחַ וְלִשְׁאוֹל: "מָה נִשְׁמַע?" "מָה קוֹרֶה?" וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת חָתָן שֶׁהַרְבֵּה אוֹרְחִים וִילָדִים בָּאִים, גַּם הַרְבֵּה עוֹלִים לַתּוֹרָה, אָז, בְקַלּוּת מִתְפַּתַּחַת שִׂיחָה בֵּין הַמִּתְפַּלְּלִים. וְכָאן מִסְתַּבְּכִים בִּבְעָיָה גְדוֹלָה מְאֹד.
ג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, גִּלָּה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר סוֹדוֹת רַבִּים הַקְּשׁוּרִים לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּעֵינֵי בָּשָׂר וָדָם. אֶחָד הַגִּלּוּיִים הַגְּדוֹלִים שֶׁגִּלָּה - שַׁיָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. הוּא כּוֹתֵב שֶׁמִּי שֶׁמְּדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, גּוֹרֵם לְקִלְקוּל וְהֶרֶס בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְזֶה נֶחְשָׁב כִּפְגִיעָה קָשָׁה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁנִּתָּן בְּהֶחְלֵט לְהַמְלִיץ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר, שֶׁלְּטוֹבָתוֹ כְּדַאי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּלָל, מֵאָשֵׁר שֶׁיַּגִּיעַ וִיפַטְפֵּט עִם חֲבֵרָיו.
ד. הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה הִיא שֶׁאֲנָשִׁים לֹא מוּדָעִים לְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְהֵם מְדַבְּרִים מִתּוֹךְ תְּמִימוּת, וּכְשֶׁמְּעִירִים לָהֶם הֵם נִפְגָּעִים אוֹ כּוֹעֲסִים. וְלָכֵן, כָּל אָדָם צָרִיךְ לְיַשֵּׂם אֶת הַדְּבָרִים בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בְּעַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שׁוּם מִילָה שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לַתְּפִלָּה בְּתוֹךְ בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְגַם אִם מִישֶׁהוּ פּוֹנֶה אֵלָיו וּמְדַבֵּר אִתּוֹ, אֵין לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ בְּפֶה מָלֵא: "אֵינִי מְדַבֵּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לְאַחַר הַתְּפִלָּה נְדַבֵּר בַּחוּץ בְּשִׂמְחָה".
ה. לְגַבֵּי אֲחֵרִים שֶׁמְּדַבְּרִים, אִם נִרְאָה שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַהֶעָרָה - יֵשׁ לְהָעִיר בַּעֲדִינוּת. וְאִם לֹא - יֵשׁ לַעֲבוֹר לְמָקוֹם אַחֵר אוֹ לְבֵית כְּנֶסֶת אַחֵר.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, ו')"צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"
אַלְפֵי פְּעָמִים (בְּלִי גֻּזְמָא) מֻזְכֶּרֶת מַעֲלַת הַצְּדָקָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה: בַּתַּנַ"ךְ, בַּמִּשְׁנָה, בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשִׁים. דָּבָר זֶה מֵעִיד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה מַעֲלָתָהּ, שֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם וּמַצִּילָה אוֹתוֹ מִמָּוֶת, מֵחֹלִי, מֵהֶפְסֵד מָמוֹן וְנוֹתֶנֶת לוֹ חַיִּים טוֹבִים וּמְבֹרָכִים הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. אוּלָם, בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנֵינוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מוֹסִיף נְקוּדָה חֲשׁוּבָה מְאֹד בְּעִנְיַן הַצְּדָקָה. וְהוּא אוֹמֵר: צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ. לְמָה הַכַּוָּנָה בַּבִּטּוּי: תָּם דָּרֶךְ? מַסְבִּיר הַמְּצוּדוֹת דָּוִד כָּךְ: "תָּם דֶּרֶךְ - זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה בִּתְמִימוּת, לֹא לְהִתְיַהֵר".
יֵשׁ אֲנָשִׁים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם נוֹתְנִים צְדָקָה - כָּל הָעוֹלָם יוֹדֵעַ מִכָּךְ. הֵם מַכְרִיזִים עַל כָּךְ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְאַף דּוֹאֲגִים לְפַרְסֵם זֹאת בְּכָל מָקוֹם, וְזֶה חֲמוּר מְאֹד. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה וּמְפַרְסְמָה – הוּא מַפְסִיד בְּכָךְ אֶת זְכוּתוֹ, וּלְעִתִּים אַף נֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ. וּכְמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלְּפָנֵינוּ:
מַעֲשֶׂה הָיָה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּאַשְׁקְלוֹן שֶׁהָיוּ לוֹמְדִים תּוֹרָה יַחְדָּיו, מֵת אֶחָד מֵהֶם וּבְאוֹתוֹ יוֹם מֵת גַּם בְּנוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵס 'בָּעֲיָא' שֶׁהָיָה אָדָם פָּשׁוּט. כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִים אוֹתָם לְבֵית הַקְּבָרוֹת שָׁמְעוּ קוֹל רַעַשׁ וּבָרְחוּ, בַּחֲזָרָתָם נִתְחַלְּפוּ הַמִּטּוֹת וְעָשׂוּ כָּבוֹד גָּדוֹל לְאוֹתָהּ מִטָּה שֶׁל בְּנוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵס, וַחֲבֵרוֹ הִצְטַעֵר מְאֹד. בָּא הַנִּפְטָר וְהִתְגַּלָּה לַחֲבֵרוֹ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ: "אַל תִּצְטַעֵר, הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט הַזֶּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד טוֹב שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ לְכָבוֹד גָּדוֹל. וּמַהוּ? פַּעַם אַחַת הָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וּבְיָדוֹ עוּגָה אַחַת תַּחַת אֲצִילֵי יָדָיו, וְנָפְלָה אוֹתָהּ עוּגָה וּבָא עָנִי אֶחָד וְלָקַח אוֹתָהּ וְלֹא אָמַר לוֹ כְלוּם. וְעוֹד הֶרְאוּ לוֹ בַּשָּׁמַיִם נִפְטֶרֶת בְּשֵׁם מִרְיָם בַּת מִגַּלָּאֵי וְצִירֵי פִּתְחֵי גֵּיהִנֹּם קְבוּעוֹת בְּאָזְנֶיהָ, שָׁאַל אוֹתָם: לָמָּה עוֹשִׂים לָהּ כָּךְ? אָמְרוּ לוֹ: בִּגְלַל שֶׁהָיְתָה מִתְעַנָּה וּמְפֻרְסֶמֶת לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ (לְהַרְאוֹת שֶׁהִיא צַדִּיקָה)". מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁהַמִּתְגָּאֶה בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים - נֶעֱנַשׁ, וְהָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר – שְׂכָרוֹ עָצוּם.