האם כדאי להביא ילדים לבית הכנסת?

א. הַשִּׁיר אוֹמֵר: "יְלָדִים זֶה שִׂמְחָה, יְלָדִים זֶה בְּרָכָה", אֲבָל, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַדָּבָר קְצָת בְּעָיָתִי. וְנַסְבִּיר.
ב. יְלָדִים צְרִיכִים סְבִיבָה שֶׁמַּתְאִימָה לָהֶם: גַּן, מָעוֹן, פָּארְק וְכַדּוֹמֶה. שָׁם יֵשׁ צַעֲצוּעִים וּמִשְׂחָקִים וְהֵם יְכוֹלִים לִצְעֹק שָׁם כַּמָּה שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהֶם. כָּל בַּר דַּעַת מֵבִין שֶׁלֹּא מְבִיאִים יְלָדִים קְטַנִּים לְבֵית רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, אוֹ לְבֵית הַנָּשִׂיא.. אִם כֵּן, בְּדִיּוּק מֵאוֹתָהּ סִבָּה, אֵין לַהֲבִיאָם גַּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁהוּא בֵּיתוֹ שֶׁל ה'. שֶׁכֵּן, מָה יֶלֶד קָטָן יַעֲשֶׂה בְּחֶדֶר מָלֵא בַּאֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים וּסְפָרִים??..
ג. הַמֵּבִיא לְבֵית הַכְּנֶסֶת יֶלֶד קָטָן מִדַּי שֶׁלֹּא מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט, וְקָם בְּכָל רֶגַע, וּמְדַבֵּר וּבוֹכֶה וְצוֹחֵק וְכוּ', הֲרֵי שֶׁהוּא גוֹרֵם נֵזֶק גַּם לְעַצְמוֹ - שֶׁבִּמְקוֹם לְהִתְפַּלֵּל בְּנַחַת לַה' הוּא רָץ אַחֲרֵי הַיֶּלֶד הַקָּטָן, גַּם לַמִּתְפַּלְּלִים - שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לְכַוֵּן בַּתְּפִלָּה, וְגַם לַיֶּלֶד עַצְמוֹ - שֶׁזּוֹקֵף לְחוֹבָתוֹ חַטָּאִים כְּבָר מִגִּיל קָטָן, בְּסֵפֶר רֵאשִׁית חָכְמָה כָּתַב שֶׁזֶּה יָכוֹל לְהַזִּיק לַיֶּלֶד חַס וְשָׁלוֹם.
ד. מִי שֶׁאִשְׁתּוֹ הִשְׁאִירָה אוֹתוֹ "בֵּיבִּיסִיטֶר" עַל הַתִּינוֹק וְהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה. אִם הוּא מְשַׁעֵר שֶׁהַיֶּלֶד יַפְרִיעַ לַצִּבּוּר, עָדִיף שֶׁיִּתְפַּלֵּל יָחִיד בְּבֵיתוֹ, וְלֹא יְבִיאֶנּוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
ה. כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְנַשֵּׁק אֶת בָּנָיו הַקְּטַנִּים וּלְהַרְאוֹת לָהֶם חִבָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. מַדּוּעַ? מֵאַחַר וְהוּא נִמְצָא בְּבֵית ה' וְשָׁם כָּל הָאַהֲבָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מוּפְנֵית רַק כְּלַפֵּי בּוֹרֵא עוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ".
ו. אִם הַיֶּלֶד הַקָּטָן בּוֹכֶה וּמַפְרִיעַ לְמַהֲלַךְ הַתְּפִלָּה, וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַרְגִּיעוֹ עַל יְדֵי מַמְתָּק אוֹ לִטּוּף וְכַיּוֹצֵא, גַם לֹא יָכוֹל לָצֵאת אִתּוֹ הַחוּצָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מִתְפַּלְּלִים - רַשַּׁאי לְחַבְּקוֹ וּלְנַשְּׁקוֹ עַל מְנַת לְהַרְגִּיעוֹ. כִּי זוֹהִי אַהֲבַת ה' אֲמִתִּית - לִדְאֹג לַתְּפִלָּה שֶׁתִּהְיֶה בְּנַחַת. וְכַמּוּבָן, לְהַבָּא - שֶׁלֹּא יָבִיא אֶת הַיֶּלֶד. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, ז')
"יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר - וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ - וְהוֹן רָב" (א')
לְכָל הַבִּטּוּיִים וְהָאֲמִירוֹת הַנֶּאֱמָרִים בָּעוֹלָם יֵשׁ מָקוֹר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. מַדּוּעַ? כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית וְהִיא שַׁיֶּכֶת לְכָל דּוֹר וּלְכָל עִנְיָן. וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ דֻּגְמָא: יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים עַל עַצְמָם: "יֵשׁ לִי הַכֹּל - וְאֵין לִי כְּלוּם!".. וְזֶה בְּדִיּוּק דִּבְרֵי הַפָּסוּק: יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר - וְאֵין כֹּל. וּבֶאֱמֶת לָמָּה זֶה כָּךְ?
מְסֻפָּר, עַל צַדִּיק אֶחָד שֶׁהוֹשִׁיב אֶת נֶכְדּוֹ עַל בִּרְכָּיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיפֹה סַבָּא?" הַקָּטָן נָגַע בְּאֶצְבָּעוֹ עַל פָּנָיו שֶׁל הַצַּדִּיק וְאָמַר: "הִנֵּה סַבָּא!" עָנָה הָרַב, "זֶה הַפָּנִים שֶׁל סַבָּא, אֵיפֹה סַבָּא?" הַיֶּלֶד הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהֶחֱזִיק בְּיַד הַצַּדִּיק וְאָמַר: "הִנֵּה סַבָּא!" וְהַצַּדִּיק עָנָה: "לֹא, זֶה הַיָּד שֶׁל סַבָּא! אֵיפֹה סַבָּא??" וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן חָשַׁב מְעַט, קָם מִבִּרְכֵּי הַצַּדִּיק, רָץ מֵאַחֲרֵי הַסַּפָּה וְקָרָא: "סַבָּא, סַבָּא", וְהַצַּדִּיק עָנָה: "כֵּן!" וְאָז הַיֶּלֶד קָפַץ וְאָמַר: "הִנֵּה סַבָּא!!"
לָאָדָם הַפָּשׁוּט נִרְאָה שֶׁכְּשֶׁהוּא מַרְוִיחַ כֶּסֶף הוּא מְגַדֵּל אֶת עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא קוֹנֶה בַּיִת הוּא מְגַדֵּל אֶת עַצְמוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ יָפֶה הוּא מְגַדֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְהוּא לֹא מֵבִין מַדּוּעַ הוּא מַמְשִׁיךְ לְהַרְגִּישׁ רֵיק?..
וּבְכֵן, הַתְּשׁוּבָה הִיא: כָּל הַקִּנְיָנִים הַחִיצוֹנִיִּים הֵם לֹא הָאָדָם עַצְמוֹ - הֵם רַק עֲטִיפוֹת!! זֶה כְמוֹ חֲבִילַת הַפְתָּעוֹת שֶׁכָּל אֶחָד מוֹרִיד עֲטִיפָה וּבַסּוֹף אֵין כְּלוּם! כָּךְ הָאָדָם, כַּמָּה שֶׁיֶּאֱסֹף כֶּסֶף, רְכוּשׁ, הֲנָאוֹת וְכוּ' הוּא רַק יוֹסִיף עַל עַצְמוֹ עֲטִיפוֹת אוּלָם בְּתוֹכוֹ יִשָּׁאֵר רֵיק. מָתַי הָאָדָם בֶּאֱמֶת מִתְמַלֵּא? רַק כַּאֲשֶׁר הוּא לוֹמֵד תּוֹרָה וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת! כִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם קִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ וְלֹא הַגּוּף. וְלָכֵן מַמְשִׁיךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: מִתְרוֹשֵׁשׁ - וְהוֹן רָב, וּמַסְבִּיר הַמַּלְבִּי"ם: "מִי שֶׁמְּפַזֵּר עָשְׁרוֹ לִצְדָקָה וְחֶסֶד, קוֹנֶה בָּזֶה שְׁלֵמוּת לְנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא עִקַּר הָאָדָם שֶׁחַי לָנֶצַח!!" לֹא צָרִיךְ רַק לְהַאֲמִין לִדְבָרִים אֵלּוּ - אֶפְשָׁר לִבְדּוֹק אוֹתָם! בְּהַצְלָחָה.