הנידונים למוות ביקשו הנחת תפילין בפעם האחרונה

רבי אריה לוין זצ"ל, חמיו של הרב אלישיב זצ"ל, סיפר מעשה מופלא על מצוות תפילין עם מוסר השכל בצידו.

רבי אריה שימש כרב האסירים בתקופת המנדט, וכשהוציאו להורג את הקדושים ברזני ופיינשטיין הי"ד, ביקשו הנידונים להכניס אותו לחדרם. כשניראתה דמותו של ר' אריה בתא האסירים, ביקשו ממנו שיניח להם תפילין בפעם האחרונה בחייהם.

ההתרגשות בחדר היתה נוראה וכשהוזמן פעם ר' אריה לוין למסיבת בר מצוה קולקטיבית בבית ספר שאינו דתי, תיאר את הצמרמורת שאחזה באסירים בעת קיום המצווה, כיוון שידעו שזו היא המצוה האחרונה שהם מקיימים עלי אדמות.

ועכשיו נתבונן, אמר ר' אריה לתלמידי בית הספר ההוא: וכי בגלל שהקב"ה נותן לנו עוד הרבה שנות חיים, אין אנו צריכים לקיים את מצוות התפילין בהתרגשות ובשמחה?
ובאמת, הלא זו היא תמיהה רבתי גם על כל אלה המגיעים לבית הכנסת ממש ברגע האחרון ומניחים תפילין במהירות רבה, ואינם שמים על ליבם את הכוונות המונחות במצוה זו.

 
הנאצי היכה עם התפילין על קדקדו של היהודי

הרב הוסיף לספר מתוך הספר "מורשת אבות" על יהודי בשם רבי בנימין בינוש פרנקל הי"ד שנפטר בפתח תקוה לפני כעשר שנים שהתמסר מאד לקיום מצוות תפילין וגם בשנות השואה הקשות ביותר לא עבר עליו יום ללא הנחת תפילין.

פעם, באמצע תפילתו, תפס אותו חייל נאצי כשהוא עטור בתפילין, וברוב זעמו הוריד הרשע את התפילין מראשו של רבי בנימין בינוש, והיכה עם התפילין על קדקדו פעמים רבות עד שנפל ארצה מתעלף. הגרמני ימ"ש היה בטוח שקורבנו נפח את נשמתו ועזבו לנפשו לא לפני שהוציא את סכינו וחתך את התפילין.

לא יהודי כרבי בינוש ייכנע לשלטון הרֶשע. כשהתעורר מעלפונו גנז את התפילין הקרועות, ומששמע שבמחנה הסמוך, מעבר לגדר, יש יהודי נוסף המצוייד בתפילין, חצה מדי יום את הגדר - תוך חירוף נפש אמיתי - והניח את התפילין ההם.

"נזכור כולנו, סיים הרב, שכיום לא דורשים מאף אחד מאתנו לעבור גדרות ולסכן את עצמנו בקיום המצוות, אבל מצווה עלינו לפייס את בוראנו ולהראות לו שאנחנו עבדיו ומקיימי מצוותיו בשמחה, ללא השתמטויות".