כך משפיעה תזונת האם בהריון על סיכון התינוק לסבול מהשמנה בבגרותו

מחקר שהופיע בסוף השבוע שעבר בכתב העת Science שופך אור חדש על האופן בו תזונה בהריון יכולה להגביר את הסיכון למחלות כמו השמנה קיצונית וסוכרת אצל התינוק.

אם בעבר חשבו שרק הגנים קובעים את הסיכויים והסיכונים בנושאי בריאות, היום מדענים כבר יודעים שבגנים לכשעצמם אין די. כאן נכנסת לתמונה האפיגנטיקה: אותם 'מתגים' שעל הגנים, שתנאים סביבתיים קובעים אם יהיו מכובים או מופעלים. כך, למשל, מחקרים מוכיחים שתינוקות שנולדו בזמן מלחמה נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במתח וחרדה. ההורים לא הורישו להם גן חדש בעקבות המצב הביטחוני הרעוע, אבל המתח בו היתה נתונה האם 'הדליק את המתג' של גן הקשור לסטרס וחרדות.

מה קורה כאשר הגורם הסביבתי שמשפיע על אופן ביטוי הגנים של התינוק הוא לא מצב בטחוני אלא תזונת האם בהריון? התינוק יכול להיוולד במשקל נורמלי לחלוטין, אבל בגיל הנעורים הוא יתחיל לגלות נטייה להשמנה קיצונית – גם אם שני הוריו רזים.

צוות החוקרים, שכלל מדענים מאוניברסיטת קיימברידג' ומאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, הוכיחו את הטענה הזו באמצעות מחקר שביצעו על עכברות הרות. קבוצה אחת קיבלה תזונה דלת חלבון, בעוד קבוצה אחת קיבלה תזונה נורמלית ובריאה עבור עכבר. אחרי שגורי העכברים נגמלו מיניקה, הם קיבלו כולם תזונה רגילה. במקביל החוקרים החלו לבדוק אם יש הבדלים במתילציה של הדי.אן.איי. – כלומר, התהליכים הכימיים שקובעים כיצד הגנים יבואו לידי ביטוי, אם בכלל.

"בהתחלה לא מצאנו כלום, וזו היתה הפתעה גדולה", אומר פרופסור ראקיין, ממובילי המחקר. "אבל אז התחלנו להסתכל על הנתונים על די.אן.איי. ריבוזמלי (החומר הגנטי שמייצר ריבוזומים – מנגנוני בניית חלבון בתוך התא) ומצאנו שינויים אפיגנטיים עצומים. מסתבר שכאשר התאים הללו נתונים בסטרס, למשל בגלל תזונה לא נאותה, הם משנים את אופן ייצור החלבון. וכך, בגורים של העכברות שקיבלו תזונה דלת חלבון בתקופת ההריון, חלה האטה בתפקוד הדי.אן.איי. הריבוזמלי. התוצאה: העכברים הללו היו קטנים ב-25% בהשוואה לעכברים האחרים".

תזונה דלת חלבון בזמן ההריון היא לא תופעה שכיחה בעולם המערבי. אפשר למצוא אותה בארצות בלתי מפותחות מסוימות, בקרב נשים עניות, והמחקר הבריטי מוכיח שהתוצאה עשויה להיות קומה ומשקל נמוכים של הצאצאים גם בבגרותם, אפילו אם זכו לתזונה נאותה אחרי הלידה. אבל הממצאים על העכברים, אומרים החוקרים, מסבירים תופעה הפוכה בקרב אימהות אנושיות: תזונה עשירה מידי וצריכה קלורית מוגזמת בהריון יכולים לגרום לגנים לעבור תהליכי שינוי שיעלו את הסיכון של הצאצאים לסבול מהשמנה בהמשך חייהם.

"זה יכול לספק גם הסברים לשאלות כמו חידת התורשה של סוכרת סוג 2", אומרים החוקרים. "כ-20% מהמקרים התורשתיים של סוכרת הוסברו על ידי מחקר גנטי, אבל השאר נותרו בלתי מוסברים. כנראה שצריך לבדוק את התפקיד שמשחקים השינויים האפיגנטיים: תזונה בהריון של אם סוכרתית יכולה לקבוע את הסיכון של הילד לחלות בסוכרת בעצמו, לכשיגדל".