בעלות תשובה במכתב לבנט: "הכר בנו כסטודנטיות חרדיות"

את דף הפייסבוק של שר החינוך נפתלי בנט, קידמו היום שני מכתבים של בעלות תשובה, המבקשות להביע מחאה כנגד עוול חברתי מתמשך כלפי ציבור בעלי התשובה בארץ. המחאה, אשר סוקרה בעבר בידי הידברות, מתארת אפליה מכוונת של המועצה להשכלה גבוהה, אשר מסרבת להכיר בציבור בעלי התשובה בארץ כחרדיים, ובכך שוללת מהם את הזכות הבסיסית ללמוד במסגרת אקדמית חרדית.

תחילתו של הסיפור לפני מספר שנים, אז החליטה המועצה הגבוהה להגביל את קבלתם של סטודנטים וסטודנטיות בשערי המכללות החרדיות, דרך תקנה המאפשרת אך ורק את קבלתם של סטודנטים העומדים בתנאי הסף לקבלה, ועונים להגדרת המל"ג באשר לשאלה "מיהו חרדי". לפי התקנה, הגדרה זו, נקבעת לפי מוסד הלימודים בו למד המועמד במהלך שנות הלימודים בתיכון - כך שרק מי שלמד בסמינר חרדי בכיתות ט'-י"ב, יכול להתקבל כסטודנט מן המניין.

בכך, מפלה התקנה מועמדים נוספים שמוגדרים חברתית כחרדיים, כמו בעלי תשובה, אולם אינם מוגדרים כך על פי חוקי המל"ג, ומשכך, נאלצים לוותר על זכותם לרכוש השכלה אקדמית, בהיעדר אלטרנטיבה למסגרת לימודים נפרדת המכבדת את אורח חייהם.

יצוין, כי המל"ג מקצה מדי שנה אחוז לחריגה העומד על כ-10%- 5%, ומאפשר מדי שנה רק למספר זעום של סטודנטים להתקבל ללימודים, על לא עוול בכפם.

באחד משני המכתבים, שנכתב לשר החינוך בנושא, בידי בת שבע אליאסי, סטודנטית לעבודה סוציאלית, המוגדרת בעצמה כבעלת תשובה, היא מתארת: "בארבע וחצי השנים האחרונות, שיניתי את השקפת עולמי לכיוון היהדות החרדית. הדבר בא לידי ביטוי בצורה בה אני מתלבשת, באורח החיים שלי, סגנון הבילוי, וההקפדה על שמירת תורה ומצוות ברמה הגבוהה ביותר. מבחינת מקום הלימודים, לפי השקפת עולמי, אני מעוניינת לבלות את מירב שעות היום בחברה תורנית שתואמת לאורח החיים שלי, ומאפשרת לי לשמור על רמת הרוחניות אליה הורגלתי, ובה אני שואפת להמשיך ולהתקדם. ניתן לומר, כי לכל הפחות - איני מסוגלת כיום ללמוד במקום לימודים שאינו בהפרדה".

במכתבה, מתארת אליאסי את העוול שנגרם לבנות בעלות תשובה כמותה, שמעוניינות לרכוש השכלה אקדמית במוסד חרדי. "ההגדרה שלכם עבור 'מיהו חרדי' כמו שמצוין בתכנית החומש תשע"ב-תשע"ו- היא רק 'מי שלמד במוסד לימודים תחת פיקוח חרדי מכיתות ט'-יב'. אני מבינה שאני, על אף שאני חרדיה לכל דבר ועניין (הדבר יבוא לידי ביטוי בעז"ה גם בבעל שאבחר להינשא לו, ובמשפחה החרדית שאקים, מוסדות הלימוד שהילדים שלי יתחנכו בהם לעתיד לבוא בעז"ה) אני לא נכנסת להגדרה הזו.

"לפי מה שמשתמע מההגדרה שלכם, אני מבינה, שבגלל שאני בעלת תשובה חרדית במדינת ישראל, בגלל שנולדתי לאבא מסורתי ואמא דתיה-לאומית - אין לי הזכות להחליט שאני רוצה להיות חרדית. מעניין, אם גם הגדרה של חילוני, הייתם מגדירים כ'מי שלמד בתיכון חילוני בשנים ט'-יב'. וכי אין לאדם זכות לשנות את השקפת עולמו, ולהתקדם במהלך החיים בלימודים ובמקומות עבודה בהתאם לתרבות אליה הוא בחר להשתייך? האם חילונית לא יכול להפוך לדתית-לאומית וללמוד ב'מכון טל'? האם חרדי לא יכול להפוך לחילוני וללמוד ב'אוניברסיטה העברית' (דבר שאכן קורה!?)"

עוד הוסיפה כי "הרי יש זכות בסיסית, במדינה דמוקרטית, לכל אחד לקבל את החופש הבסיסי לבחור השקפת עולם ואידיאולוגיה, ובהתאם המדינה אמורה לספק חופש בחירה במוסדות לימוד ותעסוקה, אחרת, כיצד יבואו לידי ביטוי החינוך לדמוקרטיה, ויישום המדינה הדמוקרטית?

"אני מבקשת, ואפילו מתחננת, בכל לשון של בקשה אפשרית, אנא ממך, התייחס והכר בנו כבנות חרדיות כדי שנוכל לממש את זכות הלימוד והתעסוקה לפי הדרך בה בחרנו. אנא ממך, הסר את הכפייה וסגירת הדלתות של האקדמיה בפנינו".

אליאסי מתארת, כי גם היא נתקלה באותה חומה בצורה לפני כשנתיים, בשל אותן תקנות המל"ג – אולם מי שסייע לה להתגבר עליהן, היה דווקא שר החינוך הקודם, שי פירון. "הדבר גורם לעגמת נפש גדולה מאוד, ואני מאוד אשמח אם תוכל לעזור לנו בעניין הזה...", כותבת אליאסי. "יש לציין, שכשאני נכנסתי לפני כשנתיים ל'מכללה החרדית', זה היה בעקבות המלצתו של שר החינוך הקודם - הרב שי פירון, שהכיר בזכות שלי כבעלת תשובה ללמוד במוסד חרדי".

בדומה לה, פרסמה גם אפרת כהן, בעלת תשובה נוספת, מכתב בו היא מגוללת מצב זהה, שבו היא נתקלת בסירוב בבקשתה להתקבל ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית במכללת מבח"ר החרדית. זאת, על אף שסיימה את חוק לימודיה לתואר ראשון כסטודנטית מצטיינת במכללה חרדית אחרת – אך ורק בגלל שאינה עונה על ההגדרה של 'מיהו חרדי', אותה תיקן המל"ג. "אני מוצאת, שהמל"ג פשוט מתעלם מפלח מאוד רחב באוכלוסייה, של אנשים שרוצים לרכוש השכלה אקדמית - ופשוט לא יכולים", כותבת כהן.

"כל העתיד המקצועי שלי נעצר כרגע בגלל הדבר הזה, ואני עומדת מול דלת נעולה, ולתחושתי גם מול אטימות שיוצרת עוול שנגרם לי ולאחרים שכמותי. מה אני אשמה שנולדתי בבית שאינו חרדי, ולמדתי בתיכון שהוא ממ"ד?  ככלות הכל, היום בחרתי את דרכי בחיים, ואני רוצה בדיוק כמו כל אחד אחר, להמשיך ללמוד לתואר שני, במקום שמאפשר לי את זה מצד אורח החיים שלי, וכרגע אני ממש אובדת עצות".

עוד היא מוסיפה כי " זה עוול שאני לא יכולה לתאר את חומרתו והשלכותיו, שנוגעות גם לאפשרויות תעסוקה שנעולות בפניי, פגיעה ברמת השכר שאני יכולה לקבל, וגם באפשרות הבסיסית של רכישה של ידע מקצועי נוסף, כדי לסייע בצורה מקצועית ורגישה יותר לאנשים שזקוקים לי, כעו"סית. לתחושתי, שוללים ממני זכות בסיסית, ובתירוצים הכי עלובים ולא הוגנים שיכולים להיות".

בסיום המכתב, פונה כהן אישית לבנט, ומבקשת את עזרתו בפתרון הסוגיה, לטובת כלל בעלי התשובה הסובלים מן האפליה האמורה. "בבקשה תפתחו את הלב ותנסו להבין את המצוקה שלי, שהיא בעיה חברתית אמיתית שנוצרה, ושאי אפשר להמשיך להתעלם ממנה, וראוי וכדאי לתת לה מענה. אחרת, בתור גוף שאמור לעודד השכלה גבוהה וליצור הזדמנויות לכך – אתם פשוטים גורמים לנו ליפול בין הכיסאות, להיוותר חסרי השכלה וחסרי מענה לצורך כל כך בסיסי שלנו. ולא משנה כמה תטענו שאתם מעוגנים לכך מבחינה משפטית - וכיוצא באלה כל מיני תשובות לקוניות – אני ועוד רבים פשוט נותרים חסרי מענה, בלי שום יכולת להמשיך ללמוד, להשתכר בכבוד וגם לסייע חברתית כעו"סים חרדיים.

"אני רוצה להשמיע קול זעקה חשובה, ולקוות שתשמעו אותה ותסייעו", מסיימת כהן את מכתבה הנוקב.

יצוין, כי לאחרונה, נידון הנושא מחדש במועצה להשכלה גבוהה, שם מבקשים לנסח תקנות בנושא לחמש השנים הקרובות. משכך, מתנהלת בימים אלו מחאה ציבורית רחבת היקף, אולם עד כה לא ידוע על כל שינוי בהחלטה. ומה יהיה בסופו של דבר? ימים יגידו.