הרב יצחק זילברשטיין
בתיקה של היולדת נרשם: נס רפואי
הבעל סיפר: "לפתע יוצא הרופא ומודיע לי בקול רועד שנתגלתה בעיה חמורה מאד אצל היולדת, ויש להעבירה מיד לחדר הניתוחים, ובדרך אגב הכין אותי לגרוע ביותר"
- משה מיכאל צורן / עלינו לשבח
- פורסם ז' תמוז התשע"ו |עודכן
"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך" (שמות ט"ו כ"ו)
הכל מחפשים דרך לצאת מתוך ים הצרות האופף אותנו מכל עבר. תרים אחר סגולות, דרכים להצלה, נאחזים בכל עץ-חיים כדי לעגון בחוף מבטחים.
כדאי להזכיר כאן את עצתו וסגולתו של הגר"ח מוולוזין זצ"ל, שיש בכוח האדם לפעול שלא ישלטו עליו הדינים כלל אם יסיר מעל עצמו את הבטחון בבני אדם ויחשוב בליבו שרק הקב"ה לבדו עושה ויעשה לכל המעשים.
הגר"ח כותב ש"ענין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין וכו' כשהאדם קובע בליבו לאמר הלא ה' הוא האלקים האמיתי ואין עוד מלבדו", וכו' (להלן הציטוט המלא).
אחד מיקירי קרתא סיפר לנו בהקשר לכך סיפור מופלא, ואנו מצטטים אותו מילה במילה.
נסעתי עם רעייתי ללידה. כיוון שכל הלידות עד עתה עברו ללא כל בעיה, לא התרגשתי במיוחד. והנה גם הפעם עוברת הלידה על הצד היותר-טוב, ולאחר שבישרוני המיילדות על לידת בני חשבתי לילך הביתה.
לפתע יוצא הרופא ומודיע לי בקול רועד שנתגלתה בעיה חמורה מאד אצל היולדת, ויש להעבירה מיד לחדר הניתוחים, ובדרך אגב הכין אותי לגרוע ביותר.
מטבעי, ממשיך האברך לספר, אני בעל-בטחון חזק. במקרי לחץ אחרים שאירעו לי בחיי, ידעתי להשתלט על עצמי יפה-יפה תוך שאני מתחזק ואף מחזק אחרים. אודה ולא אבוש: הפעם משום-מה הייתי נבוך מעט, היות שהמקרה היה חמור במיוחד ורעייתי היתה נתונה בסכנת חיים.
קבלה גמורה
האשה הוכנסה לחדר הניתוח, והבעל נשלח מדי פעם להביא לה מנות דם, ועוד מנות, ועוד מנות, עד שליבו התפלץ מרוב פחד ואימה. כך במשך שעה ומחצה עד שעתיים.
באחת הפעמים שנשלחתי לבנק הדם להביא מנות נוספות, עלתה בזכרוני הסגולה של ר' חיים מוולוז'ין והתחזקתי מאד-מאד ב'אין עוד מלבדו'. קיבלתי על עצמי בקבלה גמורה את הידיעה שה' הוא האלוקים לבדו ורק בידו כל הכוחות והרצונות ואין ביד אי-מי להזיק או להיטיב לי, או לרעייתי, והכל בידו יתברך. כך חזרתי על האמת הזאת כמה פעמים וקבעתי את הרעיון עמוק בתוך ליבי.
והנה, כשהגעתי מבנק הדם ומנות הדם בידי, עומדים הרופאים בפתח חדר הניתוחים, פניהם קורנות ובפיהם בשורה: 'דע לך, שאין לנו כל מושג איך הצלחנו להתגבר על הבעיה החמורה שנתגלתה אצל היולדת, אך בניסי ניסים חלפה הסכנה כליל, בלא להשאיר עקבות. בתיקה של היולדת נציין שהמדובר בנס רפואי. לנו אין הסבר למה שאירע. קיבלת אשה במתנה'.
עכשיו, כבר לא יכולתי לעצור בעד שטף הדמעות שזלגו מעיני ללא הפוגה, ממשיך בן שיחנו. אפילו הרופאים התפלאו על ההתפרצות שלי, שכן עד עתה החזקתי את עצמי באופן מעורר-התפעלות, ודווקא כשמבשרים לי שהכל הסתדר - אני מתפרץ?! ברי לי שאם הרופאים היו יודעים את הסוד הגדול, גם בהם היתה אוחזת התרגשות רבה.
"שוב פרשתי לחדר צדדי"
הבעייה הגדולה במקרים אלה היא שהלחץ הנפשי בו נתון האדם, מביאו לידי בלבול ומֵשִׂים אותו בסד, כולו מיוסר, נתון במצוקה נוראה, ואיך יעלו פתאום במחשבתו הרהורים כגון אלה של ר' חיים וולוז'ינר.
הפתרון הוא לתת לסגולה זו פרסום נוסף, ולשנן את הדברים עוד פעם ועוד פעם, ואז - גם כשנצטרך לכך, לא יהיה קשה לזכור אותם. יש לשבח אפוא את משפחת דביר ברמת אלחנן שהדפיסה את הסגולה הניפלאה הזו בכרטיס קשיח מיוחד המְאפשר לשומרו בארנק או בכל מקום אחר, יחד עם כל 'כרטיסי האשראי'. היש לך 'אשראי' גדול מזה לאושרו של האדם?...
והאברך המשיך בסיפורו:
כמה ימים לאחר הלידה נוכחתי פעם נוספת באמיתות הסגולה. הבן הילוד חלה בצהבת חזקה ביותר, והרופאים טענו שצריך להחליף לו את הדם. למרות שאין סכנה בדבר, ומעשים אלה אצל הרופאים הם דבר-יום-ביומו, ברור שעדיף להימנע מכך. החלטת הרופאים היתה שאם בתוך שעה לא יחול שיפור במצב, יבצעו את החלפת הדם.
שוב פרשתי לחדר צדדי, והתחזקתי ב'אין עוד מלבדו'. לאחר עשר דקות יצאתי מהחדר, והלכתי לברר מה המצב. והנה התמונה חוזרת על עצמה. הרופאים ממתינים לי בפתח חדר התינוקות ובפיהם בשורה מרנינה: "לפני כמה דקות החלה הצהבת ליסוג באופן משמעותי. עוד לא קרה לנו כדבר הזה".
עצתי לכל חבריי וידידיי, מסיים האברך, שיחזיקו בכיסם העתק מדברי הגר"ח מוולוז'ין ויעיינו בהם בכל פעם, ובפרט בעת צרה ומצוקה שלא תבוא על אף אחד מעם ישראל.
הנה הנוסח המלא של דברי הגר"ח ב"נפש החיים" שער ג' פרק י"ב:
ובאמת הוא ענין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים שלא יוכלו לשלוט בו ולא יעשו שום רושם כלל, כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלקים האמיתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל העולמות כלל מלא רק אחדותו יתברך. ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ב"ה. כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".
כל זאת, כמובן, יחד עם תפילה ממעמקי הלב.