מדוע איחר רבה של טבריה לתפילה?

"ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך" (שמות ט"ו כ"ו)
 
הרב מרא דאתרא סיפר שבתקופת בחרותו שהה פעם בטבריה והתפלל "ותיקין" בבית מדרשו של רב העיר הגר"א וורנר זצ"ל והבחין שהרב איחר לתפילה והגיע רק לקראת תפילת שמונה עשרה.
לאחר התפילה ניגש אליו הרב וורנר ואמר לו: "אולי התפלאת עליי שאיחרתי לתפילה, אך דע לך שיש לכך סיבה; אני התעוררתי בזמן והסתדרתי כדי לצאת לבית הכנסת. ברם, בשעה היעודה, כאשר הכל היה כבר מוכן ליציאה, הֵחֵלה לפתע בתי הקטנה לבכות.
"הרהרתי לעצמי ועשיתי חשבון נפש: אם אלך לתפילה, ולא אטפל בילדה, עלולה רעייתי הרבנית להתעורר ולהתרגז על הילדה על לא עוול בכפה, ואני אהיה הגורם לכך. בנוסף לכך, הטעים רב העיר, חששתי שמא רעייתי תכה אותה שלא כדין וכתוצאה מכך אולי תתאפק הבת ואגרום ל'בל תשקצו'. ובנוסף לכל זה הרי נאמר 'ואהבת לרעך כמוך', וצריך אני לאהוב את אשתי הרבנית ולאפשר לה להמשיך לישון ולדאוג גם לבתי הקטנה.        
"מאידך, יש הרי חילול השם בכך שרבה של טבריה מאחר לתפילה. הדברים הללו עמדו לנגד עיניי והכרעתי שעדיף לא לגרום לכך שאשתי תתעורר". הרב הוסיף שאין ללמוד מכאן ראיה על ההנהגה הנכונה לכל אחד. אפשר רק לקחת מוסר כמה מחשבה צריך להשקיע בהשכנת שלום הבית ולדעת מה הוא משקל החסד האמיתי שיש לנהוג בו עם הבריות.
המושג 'חסד' השתבש קמעה בתקופה בה אנו חיים. יש פעילים ועסקנים העושים גדולות ונצורות בפעולותיהם למען הבריות. את פעילותם זו הם מַתְּנים בכך שהוא - איש החסד - יהיה האחד והיחיד שיעמוד בראש, הוא יהיה האדם שיוביל את ארגון הצדקה והחסד. ברגע שתוסיף לו עוד פרטנר לידו, תצמיד לו סגן או ממלא מקום, הוא יפרוש על אתר מכל עיסוקיו אלה. כל זה מוכיח על כוונה בלתי-טהורה המעורבת במעשי החסד.
לא כך צריכים להיות פני הדברים. אדם צריך להרגיל את עצמו לעשות חסד לשם חסד, ללא פניות של כבוד או שיקולים של יוקרה. ואם כך בעסקים מחוץ לבית, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבנייתו של הבית היהודי, שכל עיקרו הוא "עבודה בשניים".