5 דקות תורה ביום
האם מותר להכניס בעלי חיים לבית הכנסת?
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם רִאשׁוֹן יא' תַּמּוּז (17 בְּיוּלִי)
- הרב רונן חזיזה
- ח' תמוז התשע"ו
א. כְּכָל שֶׁהַמָּקוֹם מְכֻבָּד יוֹתֵר כָּךְ שׁוֹמְרִים עַל נִקְיוֹנוֹ יוֹתֵר. וּמֵאַחַר וּבֵית הַכְּנֶסֶת הוּא בֵּיתוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם - חַיָּבִים אָנוּ לְהַקְפִּיד עַל נִקְיוֹנוֹ. וְלָכֵן, אָדָם שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּנְיַר טִישׁוּ, לֹא יַשְׁאִיר אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן וְיֵלֵךְ, (וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזֶּה גוֹרֵם סְלִידָה לַאֲנָשִׁים - שֶׁזֶּה חֵטְא בִּפְנֵי עַצְמוֹ).
ב. לִפְעָמִים רוֹאִים עֲטִיפָה שֶׁל סֻכָּרְיָּה זְרוּקָה עַל הָרִצְפָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְעַלְּמִים מִזֶּה וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהוֹלְכִים מִיָּד לַגַּבַּאי וּמִתְלוֹנְנִים בְּפָנָיו שֶׁהַמְּנַקֶּה לֹא מְנַקֶּה טוֹב - וּשְׁנֵיהֶם טוֹעִים!! שֶׁכֵּן הַחוֹבָה הַהִלְכָתִית הִיא: לְכַבֵּד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּלְהָרִים אֶת הַלִּכְלוּךְ בְּעַצְמְךָ!!
ג. יֵשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָבוֹד וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְלֹא יֵשֵׁב רֶגֶל עַל רֶגֶל, שֶׁזּוֹ דֶרֶךְ גַּאֲוָה. אוּלָם, אִם כַּוָּנָתוֹ לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל רַגְלָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נֹחַ לִקְרִיאָה - יֵשׁ לְהָקֵל.
ד. הַתְּפִלָּה מַאֲרִיכָה יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַנֶּשֶׁק - מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם. וְלָכֵן, חַיָּל הַמְצֻיָּד בְּנֶשֶׁק, רָצוּי מְאֹד שֶׁקּוֹדֵם כְּנִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יְכַסֶּה אֶת נִשְׁקוֹ תַחַת בְּגָדָיו בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַחוּצָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְכַסּוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּא רוֹבֶה גָדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל לוֹ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ לְהִתְפַּלֵּל.
ה. אֵין לְהַכְנִיס בַּעֲלֵי חַיִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲפִילוּ עִוֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּלֶב הַנְחָיָה - יִמְצָא מָקוֹם מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁם יִקְשֹׁר אֶת הַכֶּלֶב עַד סוֹף הַתְּפִלָּה. וְכֵן אֵין לְהַכְנִיס אוֹפָנַיִם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּלְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – טוֹב לְיַחֵד מָקוֹם קָטָן כְּגוֹן מִטְבָּחוֹן, אוֹ מִסְדְּרוֹן שֶׁשָּׁם יְרַכְּזוּ אֶת מָה שֶׁאָסוּר לְהַכְנִיס לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
ו. אֵין יְשֵׁנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילוּ שֵׁינָה מוּעֶטֶת. וְלָכֵן, אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ מִתְנַמְנֵם בַּתְּפִילָה אוֹ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּדְּרָשָׁה שֶׁל הָרַב - עָלָיו לְהָעִיר אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת וּבְחִיּוּךְ. אָמְנָם, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מֻתָּר לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם כָּל הַיּוֹם – לִישׁוֹן, כְּדֵי לְהַחְלִיף כֹּחַ וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָם.
"כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה" (א')
אִם שׁוֹמְעִים עַל אָדָם שֶׁקָּפַץ מֵרְצוֹנוֹ מֵהַגַּג וְנָפַל וּמֵת, הַאִם יִשְׁאַל הֲשׁוֹמֵעַ מַדּוּעַ הוּא מֵת? לֹא, כֵּיוָן שֶׁזֶּה בָּרוּר שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל מִגֹּבַהּ כָּזֶה יָמוּת. וְכֵן, מִי שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע כְּבִישׁ סוֹאֵן וְנִדְרַס, כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁהַתּוֹצָאָה הָיְתָה בְּרוּרָה. וּבְכֵן, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּךְ הוּא הַדָּבָר לְגַבֵּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת מְסֻיָּמוֹת וַחֲטָאִים מְסֻיָּמִים שֶׁהָעֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם הוּא כָּרֵת, שֶׁמֵּאַחַר וְהָאָדָם בָּחַר לַעֲשׂוֹת אוֹתָם הֲרֵי שֶׁהַתּוֹצָאָה מְחַיֶּבֶת. וּכְמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: "מוֹת יוּמָת!"
אוּלָם, מֵאַחַר וְה' יִתְבָּרַךְ הוּא רַחוּם וְחַנּוּן, וְהוּא אוֹהֵב אֶת בָּנָיו יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, לָכֵן הוּא מוּכָן לְוַתֵּר לָאָדָם וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו אֲפִילוּ גְּזַר דִּין סוֹפִי. אֵיךְ? עַל יְדֵי הַצְּדָקָה! בְּרֶגַע שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לַצְּדָקָה - הֲרֵי שֶׁנֶּחְשָׁב הַדָּבָר לְכֹפֶר נֶפֶשׁ, וְהוּא נִשְׁאָר בַּחַיִּים! וְעַל זֶה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ - עָשְׁרוֹ, כְּלוֹמַר, מָה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּכֹפֶר עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם? עוֹשְׁרוֹ - הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. אֶלָּא, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה - רָשׁ הוּא הֶעָנִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַצְּדָקָה. בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: כֹּחָהּ שֶׁל הַצְּדָקָה יַעֲזֹר כַּאֲשֶׁר הֶעָנִי לֹא שׁוֹמֵעַ גְּעָרָה! עַל אֵיזוֹ גְּעָרָה הוּא מְדַבֵּר?
אֶלָּא, לִפְעָמִים כְּשֶׁמַּגִּיעַ עָנִי וְדוֹפֵק בַּדֶּלֶת וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנּוֹתְנִים חַיָּבִים לִזְרֹק כַּמָּה מִשְׁפְּטֵי תּוֹכֵחָה, כְּמוֹ: "תֵּלְכוּ לַעֲבוֹד!" וְיֵשׁ הַמְּשַׁבְּצִים זֹאת בִּפְסוּקֵי מוּסָר כְּמוֹ: ""יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל", וְכוּ'.. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁפָּרְקוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם בַּנְּאוּם הַזֶּה, אָז הֵם נוֹתְנִים אֶת הַמַּטְבֵּעַ.. עַל זֶה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁ:וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.. אִם אֵין רְצוֹנְךָ לָתֵת - אַל תִּתֵּן, אֲבָל אִם הֶחְלַטְתָּ לָתֵת - תִּתֵּן בְּשִׂמְחָה וּבְהֶאָרַת פָּנִים. כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִי עוֹמֵד מוּלְךָ וּמָה עוֹבֵר עָלָיו, וּצְדָקָה אֲמִתִּית הִיא זוֹ שֶׁנִּתֶּנֶת בְּשִׂמְחָה!
ב. לִפְעָמִים רוֹאִים עֲטִיפָה שֶׁל סֻכָּרְיָּה זְרוּקָה עַל הָרִצְפָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמִּתְעַלְּמִים מִזֶּה וּמַמְשִׁיכִים לָלֶכֶת, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהוֹלְכִים מִיָּד לַגַּבַּאי וּמִתְלוֹנְנִים בְּפָנָיו שֶׁהַמְּנַקֶּה לֹא מְנַקֶּה טוֹב - וּשְׁנֵיהֶם טוֹעִים!! שֶׁכֵּן הַחוֹבָה הַהִלְכָתִית הִיא: לְכַבֵּד אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וּלְהָרִים אֶת הַלִּכְלוּךְ בְּעַצְמְךָ!!
ג. יֵשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּכָבוֹד וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, וְלֹא יֵשֵׁב רֶגֶל עַל רֶגֶל, שֶׁזּוֹ דֶרֶךְ גַּאֲוָה. אוּלָם, אִם כַּוָּנָתוֹ לְהַנִּיחַ סֵפֶר עַל רַגְלָיו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נֹחַ לִקְרִיאָה - יֵשׁ לְהָקֵל.
ד. הַתְּפִלָּה מַאֲרִיכָה יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַנֶּשֶׁק - מְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם. וְלָכֵן, חַיָּל הַמְצֻיָּד בְּנֶשֶׁק, רָצוּי מְאֹד שֶׁקּוֹדֵם כְּנִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יְכַסֶּה אֶת נִשְׁקוֹ תַחַת בְּגָדָיו בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יֵרָאֶה הַחוּצָה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְכַסּוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהוּא רוֹבֶה גָדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל לוֹ לְהִכָּנֵס עִמּוֹ לְהִתְפַּלֵּל.
ה. אֵין לְהַכְנִיס בַּעֲלֵי חַיִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אֲפִילוּ עִוֵּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֶּלֶב הַנְחָיָה - יִמְצָא מָקוֹם מִחוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁם יִקְשֹׁר אֶת הַכֶּלֶב עַד סוֹף הַתְּפִלָּה. וְכֵן אֵין לְהַכְנִיס אוֹפָנַיִם לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וּלְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ – טוֹב לְיַחֵד מָקוֹם קָטָן כְּגוֹן מִטְבָּחוֹן, אוֹ מִסְדְּרוֹן שֶׁשָּׁם יְרַכְּזוּ אֶת מָה שֶׁאָסוּר לְהַכְנִיס לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
ו. אֵין יְשֵׁנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילוּ שֵׁינָה מוּעֶטֶת. וְלָכֵן, אָדָם שֶׁרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ מִתְנַמְנֵם בַּתְּפִילָה אוֹ בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן בַּדְּרָשָׁה שֶׁל הָרַב - עָלָיו לְהָעִיר אוֹתוֹ בַּעֲדִינוּת וּבְחִיּוּךְ. אָמְנָם, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ מֻתָּר לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם כָּל הַיּוֹם – לִישׁוֹן, כְּדֵי לְהַחְלִיף כֹּחַ וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָם.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, ח')"כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה" (א')
אִם שׁוֹמְעִים עַל אָדָם שֶׁקָּפַץ מֵרְצוֹנוֹ מֵהַגַּג וְנָפַל וּמֵת, הַאִם יִשְׁאַל הֲשׁוֹמֵעַ מַדּוּעַ הוּא מֵת? לֹא, כֵּיוָן שֶׁזֶּה בָּרוּר שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל מִגֹּבַהּ כָּזֶה יָמוּת. וְכֵן, מִי שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע כְּבִישׁ סוֹאֵן וְנִדְרַס, כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁהַתּוֹצָאָה הָיְתָה בְּרוּרָה. וּבְכֵן, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכָּךְ הוּא הַדָּבָר לְגַבֵּי אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרוֹת מְסֻיָּמוֹת וַחֲטָאִים מְסֻיָּמִים שֶׁהָעֹנֶשׁ עֲלֵיהֶם הוּא כָּרֵת, שֶׁמֵּאַחַר וְהָאָדָם בָּחַר לַעֲשׂוֹת אוֹתָם הֲרֵי שֶׁהַתּוֹצָאָה מְחַיֶּבֶת. וּכְמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: "מוֹת יוּמָת!"
אוּלָם, מֵאַחַר וְה' יִתְבָּרַךְ הוּא רַחוּם וְחַנּוּן, וְהוּא אוֹהֵב אֶת בָּנָיו יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, לָכֵן הוּא מוּכָן לְוַתֵּר לָאָדָם וּלְבַטֵּל מֵעָלָיו אֲפִילוּ גְּזַר דִּין סוֹפִי. אֵיךְ? עַל יְדֵי הַצְּדָקָה! בְּרֶגַע שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִכַּסְפּוֹ לַצְּדָקָה - הֲרֵי שֶׁנֶּחְשָׁב הַדָּבָר לְכֹפֶר נֶפֶשׁ, וְהוּא נִשְׁאָר בַּחַיִּים! וְעַל זֶה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ - עָשְׁרוֹ, כְּלוֹמַר, מָה יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּכֹפֶר עַל נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם? עוֹשְׁרוֹ - הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. אֶלָּא, שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַמְשִׁיךְ וְאוֹמֵר: וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה - רָשׁ הוּא הֶעָנִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַצְּדָקָה. בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְאוֹמֵר: כֹּחָהּ שֶׁל הַצְּדָקָה יַעֲזֹר כַּאֲשֶׁר הֶעָנִי לֹא שׁוֹמֵעַ גְּעָרָה! עַל אֵיזוֹ גְּעָרָה הוּא מְדַבֵּר?
אֶלָּא, לִפְעָמִים כְּשֶׁמַּגִּיעַ עָנִי וְדוֹפֵק בַּדֶּלֶת וּמְבַקֵּשׁ צְדָקָה, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלִּפְנֵי שֶׁנּוֹתְנִים חַיָּבִים לִזְרֹק כַּמָּה מִשְׁפְּטֵי תּוֹכֵחָה, כְּמוֹ: "תֵּלְכוּ לַעֲבוֹד!" וְיֵשׁ הַמְּשַׁבְּצִים זֹאת בִּפְסוּקֵי מוּסָר כְּמוֹ: ""יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל", וְכוּ'.. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁפָּרְקוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם בַּנְּאוּם הַזֶּה, אָז הֵם נוֹתְנִים אֶת הַמַּטְבֵּעַ.. עַל זֶה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁ:וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.. אִם אֵין רְצוֹנְךָ לָתֵת - אַל תִּתֵּן, אֲבָל אִם הֶחְלַטְתָּ לָתֵת - תִּתֵּן בְּשִׂמְחָה וּבְהֶאָרַת פָּנִים. כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִי עוֹמֵד מוּלְךָ וּמָה עוֹבֵר עָלָיו, וּצְדָקָה אֲמִתִּית הִיא זוֹ שֶׁנִּתֶּנֶת בְּשִׂמְחָה!