מה אמרה האישה למכשף?

א. כָּל אָדָם מְאַחֵל לְעַצְמוֹ אֶת הַדְּבָרִים הַבָּאִים: שֶׁתְּפִלּוֹתָיו יִתְקַבְּלוּ, שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁמוֹר אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת כָּרָאוּי, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יְלָדִים טוֹבִים וּבְרִיאִים, שֶׁיַּאֲרִיךְ יָמִים, שֶׁיַּצְלִיחַ בָּעֲסָקִים, שֶׁלֹּא תֶחְסַר לוֹ פַּרְנָסָה, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ בָעוֹלָם הַבָּא לְמָקוֹם טוֹב. הַשְּׁאֵלָה אֵיךְ מַשִּׂיגִים אוֹתָם? וּבְכֵן, בְּשׂוֹרָה טוֹבָה!! רַבִּי חַיִּים פָּלָאגִ'י כָּתַב: "עַל יְדֵי שֶׁנּוֹהֵג קְדֻשָּׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ וּמַצִּילוֹ מִן הָאוֹיְבִים, וְיִרְאֶה זֶרַע, יַאֲרִיךְ יָמִים, חֵפֶץ ה' בְּיָדוֹ יִצְלַח, וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. וּלְאַחַר מוֹתוֹ, תָּנוּחַ נַפְשׁוֹ בַּקֶּבֶר לִשְׁכּוֹן בֶּטַח, וְגוּפוֹ וְעַצְמוֹתָיו אֵינָם נִרְקָבִים". כֵּן, הַכֹּל בִּזְכוּת הִתְנַהֲגוּת נֵאוֹתָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת!!.
ב. אָסוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְצֹרֶךְ אִישִׁי אֶלָּא רַק לְצֹרֶךְ מִצְוָה. וְלָכֵן, אִם צָרִיךְ לִקְרֹא לְמִישֶׁהוּ שֶׁנִּמְצָא בְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ שֶׁנִּכְנַס לָקַחַת סֵפֶר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֹם גָּדוֹל בַּחוּץ וְרוֹצֶה לֵהָנוֹת מֵהַמִּזּוּג שֶׁיֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁנִּכְנַס, עָלָיו לְהִתְיַשֵּׁב לְרֶגַע, לוֹמַר פָּסוּק כָּלְשְׁהוּ, אוֹ דְּבַר תּוֹרָה קָצָר, וְאָז יַעֲשֶׂה אֶת עִנְיָנָיו.
ג. בֵּית כְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִים וְרוֹצֶה לְהִכָּנֵס בְּפֶתַח אֶחָד וְלָצֵאת בַּשֵּׁנִי כְּדֵי לְקַצֵּר אֶת דַּרְכּוֹ - אָסוּר! וְגַם אִם יִקְרַא דְבַר תּוֹרָה אוֹ מִזְמוֹר תְּהִלִּים בָּאֶמְצַע - אָסוּר! אַךְ, אִם נִכְנַס בַּהַתְחָלָה כְּדֵי לִלְמוֹד שָׁם, וּבְסִּיּוּם הַלִּמּוּד רוֹצֶה לָצֵאת מֵהַפֶּתַח הַשֵּׁנִי - רַשַּׁאי.
ד. פַּעַם בָּאָה אִשָּׁה אַחַת לִמְכַשֵּׁף וְאָמְרָה לוֹ: "בַּעֲלִי לֹא מִתְיַחֵס אֵלַי, לֹא מְדַבֵּר אִתִּי וְלֹא מִסְתַּכֵּל עָלַי, מָה לַעֲשׂוֹת?" הַמְּכַשֵּׁף אָמַר: "אֲנִי אֶגְרֹם שֶׁהוּא לֹא יָזוּז לְשׁוּם מָקוֹם בִּלְעָדַיִךְ", וּבְרֶגַע אֶחָד - הָפַךְ אוֹתָהּ לְ"פֶּלֶאפוֹן".. לְצַעֲרֵנוּ, בְּדִיחָה זוֹ הָפְכָה לִמְצִיאוּת. וְלָכֵן, הַהֲלָכָה הַבָּאָה.
ה. אָסוּר בְּהֶחְלֵט לְהִכָּנֵס עִם פֶּלֶאפוֹן זָמִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמִי שֶׁלֹּא נִזְהָר לְנַתֵּק אֶת הַפֶּלֶאפוֹן לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הֲרֵי הוּא חוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים. עַיֵּן עֵרֶךְ "בֵּית מִשְׁפָּט".. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי י"ג, ח')
"כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה" (ב')
רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זַצַ"ל נִכְנַס פַּעַם לְבֵיתוֹ שֶׁל קַמְצָן גָּדוֹל וּבִקֵּשׁ לְהַתְרִימוֹ, אוּלָם מִיָּד כְּשֶׁהִבְחִין בּוֹ אוֹתוֹ אָדָם הִכְרִיז בְּקוֹל: "אֵינֶנִּי תוֹרֵם!" רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא לֹא נִבְהַל מֵהַצְהָרָה זוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ: "תָּנוּחַ דַּעַתְךָ, מַטְּרַת בִּקּוּרִי כָּאן אֵינָהּ עַל מְנַת לְקַבֵּל כֶּסֶף, אֶלָּא כְּדֵי לְבַקֵּר חוֹלִים".
הִתְקוֹמֵם הָאִישׁ וְאָמַר: "אֵינֶנִּי חוֹלֶה!" אוּלָם הָרַב טָעַן כְּנֶגְדּוֹ: "שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁאַתָּה חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "רָאִיתִי רָעָה חוֹלֶה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ - עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וּמִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר בַּאֲדִיקוּת עַל רְכוּשְׁךָ, סִימָן הוּא שֶׁאַתָּה חוֹלֶה!"
"וּמַדּוּעַ הָרַב הִגִּיעַ דַּוְקָא לְבֵיתִי?" הִמְשִׁיךְ הֶעָשִׁיר לְהִתְפַּלְפֵּל, "הֲלֹא בְסָמוּךְ לְבֵיתִי יֵשׁ בֵּית חוֹלִים וְגַם שָׁם אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת בִּקּוּר חוֹלִים, וַאֲפִילוּ יוֹתֵר בְּהִדּוּר מִכָּאן?" רַבִּי מֵאִיר חִיֵּךְ וְאָמַר: "הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (דַּף לט') אוֹמֶרֶת: "אָמַר רַבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא: כָּל הַמְּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה - נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מֵחוֹלְיּוֹ". וְאִם כֵּן, אִם אֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת חֹלִי הַקַּדַּחַת אֶטֹּל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִמַּחֲלָתָם - וַאֲקַבֵּל גַּם אֲנִי קַדַּחַת, אוּלָם אִם אֶטֹּל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים מִמַּחֲלַת הָעֹשֶׁר שֶׁלְּךָ - יִהְיֶה הַדָּבָר מְאֹד טוֹב עֲבוּרִי.."
רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב הִתְבַּטֵּא פַּעַם וְאָמַר: "הָאָדָם וְהַכֶּסֶף לֹא נִשְׁאָרִים בְּיַחַד לְאֹרֶךְ זְמַן, אוֹ שֶׁלּוֹקְחִים אֶת הַכֶּסֶף מֵהָאָדָם אוֹ שֶׁלּוֹקְחִים אֶת הָאָדָם מֵהַכֶּסֶף.." וְלָכֵן, הַחָכְמָה הִיא לְנַצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְלָתֵת מִמֶּנּוּ בְּעַיִן יָפָה לִצְדָקָה - הֵן לַעֲנִיִּים, וְהֵן לְהַחְזָקַת תּוֹרָה. וְהַכֹּל בְּשִׂמְחָה וְחִיּוּכִים וְלֹא בְּאִלּוּץ וּכְפִיָּה. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלָּתֵת צְדָקָה זוֹ זְכוּת, וְכַאֲשֶׁר הוּא נוֹתֵן צְדָקָה הוּא בְּעֶצֶם מַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ מִכָּל מִינֵי נְזָקִים - בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִצְעַק עַל הֶעָנִי, אֶלָּא יִתֵּן לוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וּבְחֵפֶץ לֵב. כָּךְ מַסְבִּיר הַמַּלְבִּי"ם אֶת כַּוָּנַת הַפָּסוּק: "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה".