אחרי ניס, הצרפתים מתחילים להרגיש כמו ישראלים

אחרי הפיגועים בשרלי הבדו ובהיפר-כשר, שלושה מיליון אנשים צעדו בפריז לאות סולידריות, כולל 40 מנהיגים מרחבי העולם. אחרי שרשרת הפיגועים בפריז בנובמבר האחרון, כולל הטבח במועדון הבלטקן, העם הצרפתי התאבל בפומבי, והתנחם בגילויי אמפתיה מכל פינות כדור הארץ, שכללו הארת מבנים חשובים בצבעי הדגל הצרפתי. אבל אחרי הפיגוע האחרון בניס, בו נהרגו 84 בני אדם, הצרפתים מגיבים אחרת. במקום להשתפך בסולידריות ולהציף את מדורי החדשות בפרחים ואמירות יפות, הם מתחילים להבין שהטרור הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם.

"הפעם, מצב רוח הציבורי שונה לחלוטין", כותב שליח ה'וושינגטון פוסט' בצרפת. "את הסולידריות החליף חשש שעידן חדש, עידן של טרור, הפציע".

"זו הפעם השלישית שזה קורה בצרפת", אומר רודי סאלס, סגן ראש עירית ניס. "אנשים מותשים, הם עייפים. והם כועסים. הם לא רוצים להמשיך ככה".

ברחבי ניס, מדווח כתב הוושינגטון פוסט, אכן ניתן להרגיש את הכעס על אזלת ידה של הממשלה. "לפני כן, בפיגועים הקודמים, היינו בהלם שמשהו כזה יכול לקרות", אומר פרנסואה, נהג מונית מקומי. "אבל עכשיו כולנו יודעים שהדברים האלה יכולים לקרות, קורים, ויקרו שוב. גם הפוליטיקאים יודעים את זה. ובכך שהם לא עושים שום דבר – הם משתפים פעולה עם מה שקורה".

"אנחנו מפחדים ולא מרגישי בטוחים", אמרה לואיזה רכידובה, שנמלטה מהמלחמה בצ'צניה לפני 15 שנים. "בצ'צ'ניה, ידענו מיהו האויב. כאן אנחנו לא יודעים מיהו האויב".

יותר ויותר, עם זאת, הצרפתים מבינים שאין להם ברירה אלא להתרגל למציאות החדשה ולהמשיך בחייהם. "זה יכול לקרות לכל אחד ואין משהו שאנחנו יכולים לעשות", אומרת מארי וילאני, שהניחה פרחים בשדרה המוכתמת בדם. "זה יכול לקרות שוב. הדבר היחיד שניתן לעשות זה להמשיך בחיים ולהתפלל".

רפאל אנטהובן, פילוסוף מקומי, הסכים איתה. "במידה מסוימת, אנחנו מתחילים להתרגל לפחד", הוא הסביר.