איך תינוק שנולד זה עתה מתחיל לנשום? 5 נקודות למחשבה

אם ייסתם אחד מהם

האם הרכב שלכם פולט אוטומטית את כל הלכלוך והאבק המצטבר בו? האם ביתכם מתנקה מעצמו בכל פעם שהוא מתלכלך? האם בגדיכם מנקים את עצמם בכל פעם שנדרש?...

ברור שלא! לא הגיוני שדבר כזה יקרה מעצמו. אבל אם אומר לכם שיש מכונה כזו -  מכונה מדהימה שיודעת בעצמה לפלוט מתוכה באופן מסודר את כל הלכלוך והאשפה שבה – תאמינו? יש מכונה כזו - הגוף שלנו.

לאחר שהגוף ספג את אבות המזון, הוא מפנה את הפסולת ומשליכה החוצה. פעולה זו, שלכאורה היא פשוטה, פלאית אף היא. על הפסולת לעבור דרך ארוכה בת מטרים רבים בתוך פיתולי המעי הגס. המעי צר ומפותל והמזון מתנהל בו בניגוד לכיוון המשיכה של כדור הארץ. שרירים עדינים בדפנות המעיים הודפים את הפסולת החוצה, לאט ובהתמדה. האדם כמעט ואינו מרגיש בפעולות אלו עד שהפסולת עומדת לצאת. מיותר לציין שאילולי יצאה הפסולת, היה האדם מת מהרעלה.

בנוסף, קיים בגופנו "סוגר" מתוחכם, הנענה לצורך הטבע, אך ממתין להוראות מהמוח...

מי ש"שסתומי הביטחון" שלו פגומים - אינו שולט ביציאותיו, ואיכות חייו יורדת בצורה משמעותית. רק כאשר ישנה עצירות, או לחילופין זרימה חופשית מדי, מעריך האדם את מה שנתן לו הבורא.

שנזכה להתבונן, להעריך ולהודות למי שיצר אותנו, על החסד בכל עת, ועל "הניקוי האוטומטי" של המערכת, הפועלת לאורך זמן בלי שהאדם יהיה מודע למורכבותה.

על כן תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת על בריאותו התקינה של הגוף:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה. וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא כָל-בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת".

הדקות הראשונות של החיים

הידעתם שעובר בבטן אמו אינו זקוק לאוויר? העובר מקבל חמצן באמצעות המזון שהוא מקבל דרך חבל הטבור. בשלב זה ריאותיו מלאות במי שפיר, ולבו אינו מפותח דיו ואינו מסוגל להזרים דם לריאות ולהשתמש בהן.

כלומר, לפני הלידה דמו של העובר אינו זורם לריאותיו, שהרי עדיין אין הוא נושם בכוחות עצמו. לפיכך, הדם זורם מצדו הימני של הלב ישירות לצדו השמאלי דרך פתח מיוחד.

אבל שימו לב לנס החיים: ברגע הלידה מתרחש בגוף העובר מהפך גמור בפעולת הלב ובדרך זרימת הדם, המאפשר לתינוק היוצא לאוויר העולם להתחיל מיד לנשום בכוחות עצמו!

ברגע צאתו של התינוק לאוויר העולם - כדי שהוולד ינשום בכוחות עצמו - חייב דמו להפסיק לעבור מצד ימין לצד שמאל של הלב ולזרום קודם אל הריאות. הדבר מחייב אטימה של הפתח המיוחד בין שני אגפי הלב מיד עם הלידה! מדובר באטימת הפתח בתזמון מושלם! אם זה יקרה שנייה לפני כן או שנייה אחרי כן - התינוק ייחנק וימות, חלילה!

יתרה מכך, כאשר יוצא התינוק לאוויר העולם, הוא מתחיל מיד לנשום. כדי שריאותיו יפעלו מיד וכדי שלא ייחנק בצאתו לאוויר העולם, מפריש גוף העובר הורמון המכונה 'קורטיזול' והוא מסייע בהוצאת המים מריאותיו. כל זה נעשה באופן אוטומטי וברגע הנכון ביותר. סטייה קלה, ומת היילוד!

עובדה זו מעידה בהכרח שזמן רב לפני הלידה תוכנן הפתח להיסגר בעת הלידה מיד ולתמיד. מי הוא זה שתכנן? מי "סגר" את הפתח ברגע הקריטי והנכון ביותר המאפשר חיות לוולד?...

לאן נעלם הבנאדם?

אתמול אחי אמר לי "וואו, אני גמור, אני הולך לישון". אחרי דקה(!) נכנסתי לחדר שלו כדי להגיד לו מילה אחת נוספת - והבנאדם "חורפּ", לא עונה! נרדם, "אין קול ואין עונה"... ולחשוב שרק דקה לפני כן הוא היה ער, והיה עם מי לדבר.

כשחושבים על זה, שינה היא אחד הדברים המוזרים בהיותנו בני אנוש: אדם נרדם וישן, וכאילו הוא "לא אתנו". האדם הישן אינו מודע לדברים המתרחשים בסביבתו: אתה מדבר אתו - הוא לא עונה, לא שומע, לא רואה! אתה נוגע בו קלות - הוא לא מרגיש. אתה יכול להעליב אותו, להצחיק אותו - הוא לא מגיב... גם שריריו רפויים: אם נעמיד בן אדם ישן על רגליו - הוא ייפול ארצה.

רגע, מה קורה פה? לאן הבנאדם "נעלם"? לאן הוא "הלך"? הגוף מתנתק ממה שקורה בסביבתו - זה פלא אדיר. הפלא מתעצם אם חושבים גם על תהליך היקיצה. שימו לב: אדם ישן במשך שמונה שעות מנותק מהעולם, מהמציאות, מעצמו, ו"פתאום", ברגע מסוים שלא ניתן להסביר מהו, הוא "חוזר" לעצמו ולסביבה. איך "פתאום" המודעות חוזרת אליו, כשהוא מתעורר משינה? לאן "המודעות" בכלל נעלמה?

אם נתבונן, נבין כי מצב השינה כשלעצמו הוא בהכרח מצב על-טבעי, נס! כך גם המעבָר המדהים והבלתי נתפס בין ערות לשינה - ממצב של "חיוּת" לסוג של "מוות"! מי שולט במעבר הזה? מי יצר את המנגנון הבלתי-נתפס הזה, המחזיר אותנו לחיים כל בוקר מחדש?

לצערי, חלקנו רואים זאת כדבר המובן מאליו, ואינם מעריכים את הנס והחסד שעושה עמנו בורא עולם. אז ברשותכם, אודה: תודה, בורא עולם, על כך שבכל בוקר חוזרת אליי נשמתי, לאחר שהייתי חסר תודעה במשך שנת הלילה!

תודה, שאני מפקיד בידך את נשמתי כל לילה, כאשר אני  שוכב לישון, ומקבלה ממך חזרה עם בוקר חדשה ורעננה, תודה.

ציוד הישרדות

מי שמתבונן בעולם החי, מבין כי עולם זה הוא מפלאי הבריאה המרתקים ביותר. שמתי לב, שישנם בעלי חיים שבגופם נמצאים "אביזרים", שאופן יצירתם הוא פלא עצום, ועוד יותר מדהימה היא יכולתם של אותם בעלי חיים לעשות בהם שימוש מושלם לצורך תפקודם והישרדותם בטבע. הנה מספר דוגמאות.

נחש - ארס: מיהו "המדען"  שיצר את הנוסחה הכימית הרעילה הזו בגופו של כל נחש ונחש? מיהו "הכימאי" שטבע את המינון המדויק הזה? מי "רקח" את הארס המסוגל להמית פיל בהכשה אחת?

עכביש - קורים: מהיכן מגיעים הקורים? כיצד מייצר העכביש את אותם קורים, החיוניים לתפקודו והישרדותו? מי לימד אותו לטוות קורים?

דיונון - דיו: איך נוצר הדיו ואיך הגיע לגופו של הדיונון? מי "דאג" שהדיונון יפלוט שובל של דיו במנוסתו מפני טורף, ועל ידי כך יסתיר את כיוון בריחתו?

ישנן אינספור דוגמאות פלאיות מעולם החי. ואני שואל: האם במוח הקטנטן של הנחש, העכביש או הדיונון, יש ''שכל'' לשמור על חייהם בצורות כה מתוחכמות - או שהדבר מעיד בבירור על הבורא, שצייד אותם בכל הדרוש להם, וטבע בהם את האינסטינקט להשתמש בציוד זה?...

למה הוא התרגש?

יש לי חבר יקר, שאינו שומר תורה ומצוות, ואף לצערי מגדיר את עצמו ככופר בבורא עולם. השבוע נולד לו בן בכור, ברוך ה', והתרגשותו הייתה רבה.

שאלתי אותו: "למה אתה מתרגש"? אמר לי: "...כי זה לא נתפס, שהוא גדל ככה בבטן ועכשיו יצא...". אמרתי לו: "ואיך נוצר התינוק הזה? איך מזרע וביצית נוצר תינוק עם גוף מתוכנן, מובנה, מסודר, מורכב להפליא?" הוא לא ענה...

המשכתי: "היום בכירי הרופאים לא יודעים ליצור בעצמם לב של בנאדם והנה בגופו של התינוק שלך יש לב בריא, לב חדש, לב אשר יד אדם לא נטלה חלק בייצורו - אז איך הלב שלו נוצר?" והחבר? - התחיל לגלגל עיניים...

לא ויתרתי לו: "ואחרי שהבן שלך זכה ללב חדש, ריאות וכן הלאה, שאלת את עצמך איך הגיעו לגופו איברים מובחנים, בעלי תפקיד ייחודי כגון עיניים, לב וכליות - ובמיקום מדויק להפליא?" והוא ענה בצחוק: "עזוב אותי מהשטויות שלך".

לבסוף, שאלתי אותו את שאלת השאלות: "איך מדבר שהוא דומם - זרע וביצית - נוצרו חיים... מציאות רוחנית, שמפעילה ומחייה את הגוף של התינוק שנולד לך? יש פה גוף מרגיש, חושב, בעל רצונות? איך בגוף דומם יש חַיּוּת? מאיפה החִיוּת הזו?" החבר שתק, ואז אמר לי את המשפט הבא: "אין לי תשובות לשאלות שלך... אבל מי אמר שזה דווקא אלוקים?"...

לצערי, מי שלא רוצה להאמין בבורא עולם, גם אם יביאו לו אלפי עדים והוכחות, הוא יכחיש את כולן.

אבל הייתי מצפה מאדם אינטליגנט לחקור, להעמיק ולברר ככל שידו משגת, מי אחראי ליצירת התינוק המופלא ולנס החיים הגדול ביותר הקיים פה, תהיינה המסקנות אשר תהיינה.