מה הדין בשיפוד או רשת שצלו בו כבד או בשר?

א. בְּיָמֵינוּ מְצוּיִים הַרְבֵּה סוּגִים שֶׁל "מַנְגָּלִים" הַמְּשַׁמְּשִׁים לַהֲכָנַת בָּשָׂר "עַל הָאֵשׁ". יֵשׁ כָּאֵלּוּ עִם גֶּחָלִים מַמָּשׁ, וְיֵשׁ "מַנְגָּלִים" חַשְׁמַלִּיִּים, וּבְכֻלָּם נִתָּן לִצְלוֹת כָּבֵד וְכֵן בָּשָׂר אֲפִילוּ שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. אוּלָם מַכְשִׁיר הַמִּיקְרוֹגַל דִּינוֹ שׁוֹנֶה וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לִצְלוֹת בּוֹ כָבֵד, וְזֹאת מֵחֲמַת שֶׁגַּלֵּי הַמִּיקְרוֹגַל גּוֹרְמִים שֶׁהַדָּם מִתְבַּשֵּׁל בְּתוֹךְ הַכָּבֵד וְאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּץ.

ב. שִׁפּוּד אוֹ רֶשֶׁת שֶׁצָּלוּ בוֹ כָבֵד אוֹ בָשָׂר - מֻתָּר לִצְלוֹת בּוֹ שֵׁנִית בָּשָׂר אוֹ כָבֵד, וְאֵין צָרִיךְ לְלַבֵּן אוֹתוֹ בֵין צְלִיָּה לִצְלִיָּה, וַאֲפִילוּ שֶׁנָּטַף עָלָיו דָּם, מִשּׁוּם שֶׁכְּמוֹ שֶׁזֶּה נִבְלַע כָּךְ זֶה נִפְלַט מֵחֲמַת חֹם הָאֵשׁ. וְהָאַשְׁכְּנַזִּים מַחְמִירִים בְּשִׁפּוּד - לְלַבֵּן אוֹתוֹ בֵין צְלִיָּה לִצְלִיָּה.

ג. כְּמוֹ שֶׁהַמְּלִיחָה מַפְלִיטָה אֶת הַדָּם מֵהַבָּשָׂר כָּךְ גַּם הַצְּלִיָּה בָאֵשׁ מַפְלִיטָה אֶת הַדָּם הַחוּצָה. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר רוֹצִים לִצְלוֹת בָּשָׂר - לֹא חַיָּיב לְהַכְשִׁיר אוֹתוֹ לִפְנֵי כֵן. וּלְאַחַר הַצְּלִיָּה - מֻתָּר גַּם לְבַשְּׁלוֹ, כִי כָל הַדָּם יוֹצֵא עַל יְדֵי הַצְּלִיָּה. מִי שֶׁחָתַךְ בָּשָׂר לְאַחַר צְלִיָּתוֹ, וְרָאָה שֶׁזָּב מִמֶּנּוּ מוֹהַל אָדֹם וְעָבֶה - אֵין לוֹ לָחוּשׁ שֶׁאוּלַי זֶה דָם, כִּי לְאַחַר הַצְּלִיָּה אֵין יוֹתֵר דָּם.

ד. בָּשָׂר לֹא מֻכְשָׁר שֶׁרוֹצֶה לְאוֹכְלוֹ צָלוּי (בְּלֹא בִשּׁוּל אוֹ טִגּוּן), יָכוֹל לִצְלוֹתוֹ אֲפִילוּ צְלִיָּה מוּעֶטֶת, וּלְאוֹכְלוֹ כָךְ. וְאִם רוֹצֶה לְבַשֵּׁל אֶת הַבָּשָׂר לְאַחַר צְלִיָּתוֹ - יֵשׁ לִצְלוֹתוֹ לְפָחוֹת חֲצִי צְלִיָּה שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה, וְיֵשׁ מַחְמִירִים לִצְלוֹתוֹ צְלִיָּה גְמוּרָה.

ה. כְּדַאי לְהַדִּיחַ אֶת הַבָּשָׂר לִפְנֵי צְלִיָּתוֹ, וְכֵן לְפַזֵּר עָלָיו כַּמָּה גַרְגֵּרִים שֶׁל מֶלַח, אַךְ אֵין זֶה חִיּוּב.

ו. הַטְּחוֹל - אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַרְאֶה אָדֹם חָזָק, וְנִרְאָה כְאִילּוּ יֵשׁ בּוֹ הַרְבֵּה דָם - אֵין לוֹ דִין מְיֻחָד, וְדִינוֹ כְמוֹ שְׁאַר הַבָּשָׂר שֶׁעוֹשִׂים לוֹ מְלִיחָה וְהַדָּחָה רְגִילָה, וְאֶפְשָׁר לְבַשְּׁלוֹ, וּמֻתָּר לִמְלֹחַ אוֹתוֹ יַחַד עִם בָּשָׂר רָגִיל.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יג', יט')

"תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע"

לַמִּלָּה "נִהְיָה" יֵשׁ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים הֲפוּכִים. פֵּירוּשׁ אֶחָד מִלְּשׁוֹן הֹוֶה, כְּלוֹמַר קַיָּם וְנוֹכֵחַ. וּפֵירוּשׁ שֵׁנִי - מִלְּשׁוֹן שְׁבִירָה וּבִטּוּל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל "נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי" כְּלוֹמַר, נִשְׁבַּרְתִּי וְנִהְיֵיתִי חוֹלֶה. וְלָכֵן, הַפָּסוּק יָכֹל לְהִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁתֵּי צוּרוֹת: א. תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ - כַּאֲשֶׁר הָאָדָם הוֹלֵךְ אַחַר תַּאֲוָתוֹ וּמִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ - הִיא נִהְיֵית עֲרֵיבָה וּנְעִימָה לְנַפְשׁוֹ. פַּעַם הָיִיתִי אֵצֶל רוֹפֵא שִׁנַּיִם, כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהַטִּפּוּל הַכּוֹאֵב נִגַּשְׁתִּי לַפְּקִידָה לְשַׁלֵּם וּלְיָדָה הָיְתָה מוּנַחַת שַׂקִּית ''קְלִיק'' פְּתוּחָה. זֶה הָיָה מַדְהִים לִרְאוֹת אֶת הַ"מַּזִּיק" וְהַ"נֵּזֶק" אֶחָד לְיַד הַשֵּׁנִי.. אֲבָל כָּכָה זֶה, כְּשֶׁאָדָם רָגִיל לְמַשֶּׁהוּ זֶה נִהְיָה עָרֵב לְנַפְשׁוֹ, וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁמַזִּיק לוֹ הוּא עֲרֵב לְנַפְשׁוֹ. ב. תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ - כַּאֲשֶׁר הָאָדָם שׁוֹבֵר אֶת תַּאֲוָתוֹ וְעוֹשֶׂה הָפוּךְ מִתְּשׁוּקָתוֹ - הֲרֵי שֶׁנַּפְשׁוֹ הָרוּחָנִית מִתְעַנֶּגֶת עַל כָּךְ. וְזוֹ לְשׁוֹן הַמְּצוּדוֹת דָּוִד: "כַּאֲשֶׁר נִשְׁבְּרָה תַאֲוַת הָאָדָם בְּעִנְיְינֵי הַגּוּף אָז תֶּעֱרַב לַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת". וְנַסְבִּיר מְעַט אֶת הַדְּבָרִים:

אֲנָשִׁים רַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁמִּי שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְווֹת - לֹא נֶהֱנָה. כִּי מֻטָּלוֹת עָלָיו הַרְבֵּה מִגְבָּלוֹת וְאִסּוּרִים שֶׁכּוֹבְלִים אוֹתוֹ וּלְכָךְ הוּא שָׁרוּי בְּעַצְבוּת תָּמִיד. אוּלָם, הָאֱמֶת הִיא הֲפוּכָה מַמָּשׁ. מִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הֲנָאַת גּוּפוֹ - גּוּפוֹ נֶהֱנָה, וְנַפְשׁוֹ רֵיקָנִית וַעֲצוּבָה, אוּלָם, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה וּמִתְאַפֵּק וְשׁוֹבֵר אֶת תְּשׁוּקַת גּוּפוֹ - יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה נַפְשִׁית, וַהֲנָאַת הַנֶּפֶשׁ גְּדוֹלָה פִּי כַּמָּה מֵהֲנָאַת הַגּוּף. וְדֻגְמָא לְכָךְ: מִי שֶׁהָלַךְ לְטִיּוּל בְּחוּץ לָאָרֶץ, טִפֵּס עַל הָרִים, הִחְלִיק עַל הַשֶּׁלֶג, צָנַח מִמְּסוֹקִים, גָּלַשׁ בַּיָּם וְכָל הֲנָאָה מִזְדַּמֶּנֶת עָשָׂה. וְהִנֵּה, פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁהוּא צוֹעֵד בְּאַחַד הַכְּבִישִׁים, רָאָה יַלְדָּה קְטַנָּה מְשַׂחֶקֶת בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ וּמְכוֹנִית מִתְקַדֶּמֶת לְעֶבְרָהּ מִבְּלִי שֶׁהַנַּהַג הִבְחִין בָּהּ. מְיוּדָעֵינוּ לֹא אִבֵּד עֶשְׁתּוֹנוֹת, הוּא קָפַץ לַכְּבִישׁ הֵרִים אֶת הַיַּלְדָּה רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּדְרְסָה לַמָּוֶת וְהֶחְזִיר אוֹתָה לְחֵיק אִמָּה הַבּוֹכָה מֵהִתְרַגְּשׁוּת מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ.. כְּשֶׁיַחֲזוֹר לָאָרֶץ וִיסַפֵּר חֲוָיוֹת, מָה תִהְיֶה הַחֲוָיָה הָעוֹצְמָתִית בְּיוֹתֵר שֶׁחָוָה? הַאִם הֲנָאוֹת הַגּוּף אוֹ הַנֶּפֶשׁ?.. תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה..